|
לח:
ואמר ריא"ר אדם הראשון בלשון ארמי סיפר שנאמר ולי מה יקרו רעיך אל והיינו דאמר ר"ל מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם מלמד שהראה הקב"ה דור ודור וכו´ וכיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר ולי מה יקרו רעיך אל ע"כ
יש לדקדק איך מוכח מלשון "ולי מה יקרו רעיך" שדבר לשון ארמי. הלא מצאנו גם בלשוננו בלשון עברית יקר פעמים אין מספר. "ודבר ה´ היא יקר" )שמואל א´ ג, א( "יקר מחכמה מכבוד" )קהלת י, א( "ואדם ביקר בל ילין" )תהלים מט, יג( ורבים כהנה. ומוכח שהוא גם כן לשון עברי ממש )ומה שאמרו במסכת מגילה )דף ט ע"א( מאי תרגם שכתבו מקרא איכא וכו´ רנב"י אמר וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן שיקר הוא תרגם של כבוד. לא שיחלוט שהוא לשון תרגם דוקא כי אם גם בלשון תרגם השתמשו בתיבה זאת. וגם לא שהוא תרגם ממש של כבוד. הלא לשון המקרא יקר מחכמה מכבוד. מורה שיש קצת הפרש בין יקר ובין כבוד(.
ועוד מה הכונה והיינו דאמר ר"ל. מה ראיה יש מדברי ר"ל הלא בלא דבריו אנחנו יודעים שהפסוק מאדם הראשון בדבר מאמר ולי מה יקרו וגו´ ועוד למה לא אמר תיכף כשראה לו הקב"ה דור דור ודורשיו ולי מה יקרו רעיך ולמה המתין לומר כן עד שראה מיתתו של רבי עקיבא ונתעצב ואמר ולי מה יקרו רעיך.
לדעתי שר"י א"ר אין מפרש ולי מה יקרו רעיך מלשון רעים אהובים על דרך שפירש"י כנסת ישראל אומרת מה נכבדים בעיני הצדיקים שבכל דור ודור. שהראה לו הקב"ה צדיקי ולו מה יקרו וגו´( כי אם שמפרש רש"י מלשון רפיון ומחשבה והכונה שאדם אמר ולי מה עמקו מחשבותיך. שאין בכח שלו האנושי לחקות ולהעמיק כונת ודעת אלו במעשיו. ובאמת רעיון הוא לשון ארמי כמו שפירש הרד"ק והאבע"ז שכתב וז"ל רעיך ומחשבותיך כמו בנת לרעי. ושם כתב ובארמי )רעיונך על משכבך סליק ע"כ:
ולא נדע על מה אמר אדם זה שלא יוכל למצוא מחשבות וכונת ה´. מוכח שרא´ איזהו מעשה ה´ שישתות עליו. שאינו בגדר האנושי לדעתו. ועל זה השיב והיינו דאר"ל מ"ד וכו´ כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא. וראה מיתתו שנהרג במיתה אכזרית גדולה נתעצב ואמר ולי מה יקרו רעיך אל אין כח בי גבורה להעמיק להבין מחשבותיך העמוקה למה יעשה כן לצדיק זה על דרך גדול העצה ורב העליליה וגו´. אכן קודם שראה מיתתו כן לא היה לו דבר תימה במעששה ה´ ולא אמר לו כן. וכל זה מובן ומבואר דוקא אם אמרינן שאדם בלשון ארמי דבר. שרעיך הוא מלשון ארמי מחשבה. אכן אם דבר בלשון עברי שרעיך הוא מלשון רעים אין המשך למאמר זה.
|