|
שבע ועשרים ומאה מדינה.
ר"א בשם ר´ חנינא והלא רנ"ב אפרכיות הן בעולם: דוד שלט בכולן וכו´: שלמה שלט בכולן וכו´. אחשורוש שלט בחציין. ולמה בחציין רב הונא בשם ר"א וכו´ א"ל הקב"ה אתה חלקת את מלכותי שאמרת הוא אלהים. אשר בירושלים. חייך שאני חולק מלכותך. ורבנן אמרו א"ל הקב"ה אתה חלקת בנין ביתי שאמרת רומי´ אמין שתין פותיה אמין שתין חייך שאני חולק מלכותך: ואומר קכ"ו )חצי שם רנ"ב( מה ת"ל שבע ועשרים ומאה מדינה. אלא כך א"ל הקב"ה אתה נתת עליה אחת לביתי משלך שנאמר מי בכם מכל עמו יהיה אלהיו עמו ויעל. אף אני נותן עליה תוספות א´ משלי להוסיף לו מדינה א´ בחשבון הדא דכתיב שבע ועשרים ומאה מדינה עכ"ל.
בהקדמה והנחה זאת מיושבים כמה דקדוקים.
ויאמר לה המלך וגו´ עד חצי המלכות וינתן לך )שם ה, ג( יש לדקדק הלא ודאי מה שאמר חצי המלכות הוא דרך הפלגה ודרך גוזמא מרוב אהבתו אותה למה לא אמר כל המלכות. מה לו החצי או כולה הלא ודאי לא עלה על דעתו שבאמת תנתן לה חצי המלכות. כמו כן לא תנתן לה כל המלכות. ועוד הלשון המלכות אינו מדוקדק כל כך למה לא אמר עד חצי מלכותי. לשון מבורר.
אמרינן במסכת פאה )פ"ג מ"ז( הכותב נכסיו שכיב מרע שייר קרקע כל שהוא מתנתו מתנה לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה ע"כ: והנה אחשורוש נידן אז מרוב אהבתו אותה. כחולה. חולת אהבה. עזה כמות אהבה. ויש לו דין שכיב מרע. ודעתו היתה באמת לתת לה אם היא תבקש כל מלכותו. אכן אמר בלבו אם לא ישייר לו קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה. ואין דרך כבוד לומר כל מלכותו חוץ מקרקע כל שהוא. או ממדינה א´. לכן אמר לה עד חצי המלכות הכונה כל המלכות שיש בעולם. שהם רנ"ב מדינות. והחצי הוא קכ"ו שהוא כל מלכותו. פחות מדינה א´. כי הוא מולך על קכ"ז מדינות. וא"כ שייר לו מדינה א´ ומתנתו מתנה. ואם היה אומר כל מלכותו לא נשאר לו מאומה ואין מתנתו מתנה. לכן הוכרח לומר כן חצי כל המלכות שנמצא בעולם. שהוא קכ"ו. כל מלכותו פחות א´.
|