|
כי תשא
ויאמר ה´ מקום אתי. אמר ר´ יוסי בן חלפתא הנה אני במקום הזה אינו אומר. אלא הנה מקום אתי מקומי טפילה לי ואין אני טפל. למקומי עכ"ל
הכונה שמלא כל הארץ כבודו. כביכול שאור אין סוף ממלא כל חלל העולם. ואין בגדר האפשרי לומר שהשכינה במקום הזה. שמורה במקום הזה. דוקא. ולא במקום אחר. כדרך גופים גשמיים. הס מלהזכירם שהם נמצאים דוקא במקום ובתכונה אחת. לכן נאמר הנה מקום אתי. הכונה כל המקום. כל חלל העולם טפל לשכינה. ולא נאמר הנה אני במקום הזה. שמשמע )כביכול( היא טפילה למקום:
אולם בבית המקדש מצינו בחינת אני במקום הזה. שלאהבת עמו ישראל צמצמה השכינה את עצמה בין שני בדי הארון. כאלו היא טפילה למקום ההוא. וחוץ מזה לא נמצא ולא נשמע כן: וזה כונת המקרא )בראשית כח, טז( ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה´ במקום הזה ואנכי לא ידעתי. וירא ויאמר וגו´ אין זה כי אם בית האלהים וזה שער השמים: והנה יעקב ראה בחלום שה´ נצב עליו. ונראה לו )כביכול( כאלו השכינה מצמצמת את עצמה לעמוד במקום א´. ואמר אכן יש ה´ במקום הזה )כמו הנה אני במקום הזה שבלשון המדרש הנ"ל( כאלו ח"ו ה´ טפל למקום. ואמר ואנכי לא ידעתי ר"ל לא אוכל לקרבו אל השכל. כמו ואנכי לא אבין. וירא ויאמר מה נורא המקום הזה. אשר בו צמצום השכינה. אין זה כי אם בבית אלהים ובשער השמים. שהוא בית המקדש. קדש הקדשים בין שני בדי הארון. ובאמת היה לן על מקום המקודש ההוא. אשר שם יהיה מקום הארון ובדין.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
