|
א' כב:לט
ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערי´ אשר בנה
נוכל לומר שכונת בית השן תמורת בית שאן. כמו שמצינו )שמואל א´ לא, י( ואת גויתו תקעו בחומת בית שן )חסר א´( ושפיר נמשך בית שאן אשר בנה וכל הערים אשר בנה רצונו לומר הערים חוץ מעיר בית שאן.
ב' י:ו-ט
ויכתב אליהם ספר וגו´ קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי מחר יזרעאלה וגו´ ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וגו´ הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה וגו´
אם נחקר בלשון פסוקים אלה נמצא תמיהות רבות וקשות א´ הלא צוה ליושבי שמרון להמית את בני אחאב אדוניהם. ואיך אמר אחרי כן צדיקים אתם. הנה אני וגו´ ומי הכה את כל אלה. אין הבנה בדבריו. הלא גזר עליהם לעשות כן. ודאי כאלו הוא בעצמו הרגם. והם מוכרחים. ב´ תיבת אנשי בני אדניכם נראה כמיותר. די לומר ראשי בני אדניכם. כמו שנזכר בסוף הביאו ראשי בני המלך. ג´ לא מצאנו בכל המקרא בכונת להסר ולכרת את ראש האדם לשון לקיחה כי אם או לשון הסר. )ש"א יז, מ ן??(: "והסרתי את ראשך מעליך". או כרות )שם נא( "ויכרת בה את ראשו". או נשא )בראשית מ, יט( "ישא פרעה את ראשך מעליך". אכן לקיחה לא נמצא בכל המקרא. ד´ הוא צוה להם קחו וגו´ ובאו אלי מחר והם לא עשו כן לא באו שמה כי אם שלחו לו הראשים הלא לא צוה להם שיביאום להם. שלא אמר והביאום אלי. כי אם באו אלי. הם בעצמם. ובודאי במתכוון עשו כן.
לדעתי ברור הדבר לא היתה כונת יהוא שיכרתו את ראשי בני אחאב ולהמיתם כן כולם כאחד במיתה אכזרית כזה. כי אם כונתו שזקני העיר ואומני בני אחאב המה יבואו למחר אצלו להתיעץ עמהם באיזהו אופן יוכל לקיים מצות ה´ אליו והכיתה את בית אחאב וגו´ ואבד כל בית אחאב וגו´. אחד לאחד לא בשעה ובפעם א´ ולא במיתה אכזרית )אולי שאומניהם ומגדליהם. ישתדלו להשחית עץ בלחמם. הכונה סם המות. וימותו בדרך כל הארץ. לא הריגה ממש. מיתה אכזרית( או בכמה אופנים. ובקש לדבר ולהתיעץ עמהם על הדבר הזה. וכתב ושלח להם קחו את ראשי בני אדניכם ובאו אלי. וכונת קחו ראשי וגו´ כמו ויאמר ה´ אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אתם. )במדבר כה, ד( הכונה כמו שאמרו חכמינו ז"ל וכן ת"א הסנהדרין לדון אתה עובדים )א( ולשון אנשי אדוניכם כמו אנשי חיל. אנשי שם. הם האומנים. אומני בני אחאב. וראשי אנשי הם הגדולים גדולי העיר אשר הם ממונים ומשגיחים ופקידים על האומנים האלה. הם הראשים של אנשים האלה. ולא רצה להטריח כל אנשים האומנים כי אם הראשים שעליהם הם המשגיחים והפקידים. המה מתי מספר. וצוה לזקני שמרון שיביאו אליו עם ראשי האומנים. שהם )רצונו לומר האומנים( אנשי בני אדניהם ובאר המקרא ובני המלך שבעים איש את גדולי העיר מגדלים אתם. והכונה אלה גדולי העיר הם אנשי בני אדניהם. והפקידים והמשגיחים על האומנים הם ראשי אנשי בני אדניהם. אלה דוקא יבאו עמהם לא כל ע´ איש האומנים והמגדלים.
אולם יושבי שמרון לא הבינו דבריו. כי אמרו דעתו וכונתו שהם יסירו את ראשי בני אחאב. ויעשו כן וישלחום אליו והם לא הלכו בעצמם. כי אמרו הלא כל מגמתו הוא להמיתם. ומאחר שראשיהם תחת ידו הלא הגיע לתכלי´ מבוקשו ומה לנו להטריח את זקני העיר ללכת שמה. ומה שכתב לנו ובאו אלי. תכלית מבוקשו על ראשי בני אחאב לא על בואנו שמה. והרי הראשים האלה נשלחים אליו ודי לו בהן.
וכשהגיעו הראשים שמה נבהל. כי באמת לא עלה מעשה זה על לבו. לא צוה להן שיסירו את ראשי בני אחאב כי אם שיבואו אליו ראשי מגדליהם כאשר אמרתי. וראה וידע שלא הבינו זקני שמרון את דבריו. וסבה מאת ה´ היתה זאת. ונכון מה שאמר צדיקים אתם וגו´ ומי הכה את כל אלה כי הוא והם שוגגים בדבר. ואמר דעו אפוא כי לא יפול מדבר ה´ ארצה וגו´ הלא תראו כי נסבה מה´ שנהרגו כולם כאחד במיתה אכזרית. ואני ואתם נקיים. אני לא צויתי כן כי אם אתם שגגתם בהבנת דברי.
ואם תאמר שיב"ע לא מורה על פירושי זה. שתרגם קחו את ראשי. סבו ית רישי. ואם הכונה על פי פירושי קחו ללקחם בדברים הל"ל דברו )עיין רש"י בפסוק "ויקחו האנשים את המנחה וגו´ ואת בנימן" )בראשית מג, טו((. אין זה כלל מוסכם כי מצאנו דבר הנקח בנהיגת דברים מתורגם פעמים הרבה בלשון נסיב. לא בלשון דבר כמו )במדבר א, יז( "ויקח משה ואהרן". ונסיב משה )שם לד, יח( "ונשיא אחד וגו´ תקחו". תסבון )ובעל אוהב גר משבש גרסה זאת ואין זה הכרח(. )שמואל ב´ יד, ב( "ויקח משם אשה חכמה". ונסיב )שם כא, ח( "ויקח המלך את שני בני רצפה". ונסיב )מלכים ב´ ג, כז( "ויקח את בנו הבכור". ונסיב. )דברי הימים ב´ לו, א( "ויקחו ?עם יהודה את יהואחז". תרגם רב יוסף ונסיבו. ורבים כאלה. וכן כל לקיחת אשה מתורגם בלשון נסיבה לא בלשון דבר.
גם לא יש סתירה לפירושי ממה שתרגם ותיתון לותי בעידנא הדין למחר. שהוא לשון הבא לא לשון בוא הלא מקרא מבואר ומפורש שלא אמר יהוא והביאום אלי. כי אם ובאו אלי. ומה לו לתרגם לשנות הכונה לומר שהוא לשון הבא. שצוה להביא ראשיהם: גם מצאנו )עמוס ד,ד( "והביאו לבקר זבחיכם" תרגם ומיתן לצפרא דבחיכון. א"כ גם פה היה צריך לתרגם ומיתן לותי. אם כונתו שהוא לשון הבא אלא נראה שלשון תיתון אינו לשון הבא. כי אם לשון בוא. באו אלי. וכן )במדבר לא, יב( "ויביאו אל משה" וגו´ ת"א ואיתיאו שהוא לשון הפעיל. אכן תיתון ודאי לשון קל הוא כמו פשט המקרא.
והאמת יורה דרכו. ופירושי אמת וברור הוא. ופלא שלא אחד מכל המפרשים הן הראשונים הן האחרונים חקר בזה הדבר בכונת הפסוקים. וכולם מפרשים שיהוא צוה לבני שמרון לכרות ראשי בני אחאב: גם הסופר הקדמון היוסיפון לרומיים בספרו היקר בחלק קדמניות )ספר ט´ פרק ו´( כתב שיהוא צוה לזקני שמרון לכרות ראשי בני אחאב. ולא כן הדבר כמו שכתבתי.
*****
)א( ולפי הפשט הפשוט לדעתי ראשי העם. עם החטאים. כשנ"א "ויחל העם לזנות אל בנות מואב" )במדבר כה, א( הראשים הגדולים שבהם שהם החלו למעל מעל ראשונה. ומהם ראו אחרים ועשו גם המה כמעשיהם )אנשטיפטר. אנפיהרער( אלה יעקו לנגד השמש.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
