ואען ואשיב. אין ספק שתחום עומ"צ. תחום שהגביל תורה"ק בפרש´ אלה מסעי ודאי א"י גמור הוא לענין מצות ה´ "וישבת בה". וגם צור וצידון בכלל: אולם דרך חכמי הש"ס להשתמש בשם עיר צור וכונתם חו"ל ממש. לא עיר צור. כמו שדרשו בפסוק "אמלא החרבה וירושלים וצור": בארצות החיים זו צור תמן זולא תחן שובע וכו´ ורבים כמו אלה: ובכל דבריהם הכונה על עיר מושיב מלכי חו"ל כמו רומי רבתי או זוטרי )קושטא שטאמבול( או עיר מושב מלכי מזרח בבל. בגד"ד. ואמרו בלשון נסתר צור. ודעתם על עיר אחת בחו"ל הידועה להם. כמו לשון עיר פלונית אלמונית )א(. וגם מעשה הנזכר שבקש לצאת לעיר צור לדבר מצוה. לא היה עיר צור ממש בתחום עמ"צ. כ"א עיר א´ בחו"ל. ולא רצה להזכירה בשמה ממש הידוע ומפורסם בעולם מדרך כבוד או מפחד. שקורא אותה עיר וארץ טמאה משוקצת. עד שמכנה במעשה זה. הנזכר במקום אחר. )כתובות דף קי"א ע"א( בנות ישראל יושביה בשם כותית. אחיו נשא כותית ומת ברוך המקום שהרגו וכו´. לכן מכנה אותה בלשון נסתר בלשון פלונית. בשם צור:

וראיה לדברי שמעשה זו לא היה בעיר צור ממש. כ"א שם מושאל הוא על מקום אחר בחו"ל שמעשה זה נזכר ג"כ בבבלי כתובות קי"א ע"א ושם נאמר ההוא גברה דנפלה ליה יבמה כי חוזאה אתא´ לקמי´ דר"ח וכו´ ע"ש. וידוע שעיר חוזאה היה בארץ בבל וא"כ מוכח שצור הנזכר אינו צור ממש בתחום עומ"צ: וברור שתחום זה א"י ממש הוא לענין זה. ובודאי מותר לשבת שם. ובודאי ללכת שם לדבר מצוה. סוכה כ"ז ע"ב