 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
בדבר פדיון מעשר שני בירושלים |
| שאלה י"ב נדרשתי על דבר שנוהגין בזמן הזה לפדות מעשר שני בירושלם ויש שיושבין בשוק הישמעאלים רוצים להחמיר להביא פירותיהם לשכונת היהודים. שהיא בכלל ציון. ואינה ירושלם הישנ´. ולפדותם שם כמו שיעצו הרבנים בעל כפתור ופרח והרדב"ז אם הכרח מצוה או תועלת לעשות כן או מותר לפדותם גם בשוק הישמעאלים שהיא ירושלים ממש: תשובה זה לשון ספר החרדים בחלק המצות התלויות בא"י בפירות קרקע גוי הא אמרן דאפי´ המחמיר אין צריך להפריש רק תרומה גדולה ותרומת מעשר. ומעשר שני בשנתו. ובירושלם אסור לפדות מ"ש אלא יפרישנו ויאבדנו כתרומה. ואם יכול להוליכו לציון ולפדות שם בשוה פרוטה שפיר דמי כךכתב בספר כפתור ופרח. וכתב שאין תקנה בדבר אלא זו ולא מצא היתר לפדות בתוך ירושלים רק הבעל תרומה. ולא נראה לו דבריו. מכל מקום אנשי ירושלם סמכו על בהת"ר ופודים בתוך ירושלים וכדאי הוא בה"ת לסמוך עליו בשעת הדחק. ושהמעשר שני יבש שלא הוכשר במים מכשירין אותו במים ואחר כן נוגעין בו לטמאו ואח"כ פודין אותו. לפי שמ"ש טהור אסור לפדותו. והכי אית´ בירושלמי ודכתיב בכסף משנה. ע"כ לשון ספר החרדי´. מה שכתו´ והכי אית´ בירושלמי וכו´ הכונ´ שמותר להכשירו לטמאו. והוא ירושלמי מ"ש פ"ג סוף ה"ו ר´ פנחס מסאב לה ופדי לה דו חשש לדו ולדין ע"ש. והביאו בכסף משנ´ ברמב"ם הלכות מ"ש ונטע רבעי פרק ב´ הלכ´ ד´. ולא ידעתי למה כתב בעל החרדים על בה"ת וכדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק )ודאי כונתו להכשיר ולטמא המעשר שני בידים( הלא ר´ פנחס עשה כן. ובודאי ראיה ברורה לסברת בה"ת: וכן כתב הרדב"ז חלק ב´ שאלה תשל"א. שמכשירים הפירות שלא הוכשרו כבר. ומטמאין אותו בידים. וכתב עוד שמותר לכתחילה לפדות מ"ש בשכונת היהודים שהיה בעיר ציון ולא בירושלם. ונמצא שלא קלטוהו מחיצות. וכן הגוים קוראין לשכונת היהודים צהיו"ן ע"ש. וכן כתב השל"ה דף ע"ח ע"א שמכשירים ומטמאין הפירות כדי לפדותן ולחללן על פרוטה. וכבר נתן בעל התרומה טעם לדבר שמותר לעשות כן. אע"פ שאסור לגרום טומאה בידים. לפי שבלאו הכי לשריפה ולאיבוד עומדו´ שאסור לנו לאכלן ע"ש: ובודאי שאנחנו סומכין עליהם לעשות כן ובלאו הכי כמעט אין שכיח הדבר. להפריש תרומות ומעשרות מדבר יבש שלא הוכשר כבר. כי אין נגמר ביד ישראל כ"א היין שקונין ענבים מיד הגוים. ועושים יין: אבל שאר כל הדברים שקונין פה עה"ק כבר נגמרו כולם ביד הגוים המוכרים. ופטורים להפריש מכל וכל כנודע: אולם מה שכתבו הגאונים כפו"פ והרדב"ז שבציון פודים מ"ש שאינו בכלל ירושלים וכחוץ לחומה דמי. אחרי בקשת מחיל´ מכ"ת. כשגגה היוצאת מהשליטי´ היא כי ציון היא כירושל´ ממש ככל דבריו. ובתוך חומת ירושלם ציון יושבת בזמן שלמה המלך אשר בנה אותה. ואוכלין בציון מעשר שני וקדשים קלין. כי חלק א´ מעיר ירושלם היא: ואביא ראיות ברורות לדברי. שאין להשיב עליהן: אמת הדבר כל זמן שבת היבוסי בירושלם. היה הר ציון נפרד ונחלק מהעיר כמוכח ממקראות. )יהושע ט"ו ח´(. "ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גיהנם ימה אשר בקצה עמק רפאי´ צפונה": וכבר כתבתי בספרי תבוה"א דף קמ"ו ע"ה ההר הזה הו´ הר ציון שהוא מצד מערב לגי בן הנם. ומוכח שהר הזה היה מחוץ לעיר. שעלה הגבול מנגד לירושלם ההרה. ראיה ששתי נקודות הגבול הן. ירושלם וציון. ודוד המלך הלך ולכד את היבוסי. ובנה מצודת ציון היא עיר דוד. וכל זמן ההוא היו מצודת ציון חוץ לעיר ירושלים ממש. עד זמן שלמה ובנו. שבנה חומת ירושלים )מלכים א´ ט´ ט"ו( והכניס הר ציון בתוך החומה שהכל בכלל ירושלים: ואעיד לי שני עדים כשרים ונאמנים עזרא ונחמיה זיע"א. ידוע ששלמים אלה בנו חומת ירושלים אשר הן מפורצות על תכונתן הראשונה. לא בנו חדשים ממש כ"א תקנו אותן במקו´ פרוץ. ואם נעין במקרא נמצא באר היטב שהחומה מסבבת כל הר ציון. הגיע עד עין שילוח ועפל בשפת נחל קדרון נחמיה ב´ י"ד "ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך": שער הנזכר היה בצד מזרחית הר ציון. ושם תכונת ברכה התחתונה )עין לקמן( היא ברכת המלך. )שם ג´ י"ד( "ואת שער האשפות וגו´ ואת שער העין וגו´ ואת חומת ברכת השלח )הוא השילוח( לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דוד וגו´ עד נגד קברי דוד ועד הברכה העשויה וגו´" )ישעי´ כ"ב ט´( "ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה וגו´" ומקוה עשיתם בין החומותי´ למי הברכה הישנ´. היא הברכה הידועה עד היום סמוך לעין שילוח לצפון בי"ר יוא"ב ברגלי הר ציון מזרחה. ראיה ברורה שהחומה. בין החומותים לפי שהיתה שם כפולה כצורה זאת. כאשר כתבתי בספרי תבוה"א. הגיעה עד הברכה הזא´ בסבב´ את הר ציון בצד המזרח(. סש כ"ז מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל. שם י"ב נ"ז ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דוד במעל´ לחומה מעל לבי´ דוד ועד שער המי´ מזרח: וכבר הארכתי בספרי ד´ קמ"ז ע"א וכו´ וכו´ לבאר באר היטב תכונת חומת ואחד עשר שערי ירושלים )וביותר בספרי )ד: ה: ל: ד´ ר"ב( עד שאין ספק בעולם וברור כשמש שחומת העיר סבבה את כל הר ציון ומצודת ועיר דוד. והיא נבנית משלמה המלך והוא קדשה ע"י מלך אורים ותומים ושתי תודות כדין וכהלכה לשעתו ולעתיד לבוא. ומעשה בעזרא ונחמי´ דוקא לזכרון בעלמא עשו )עיין ברמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ו הלכ´ י"ד( וכל אשר לפנים החומה זאת דין וקדוש´ ירושלם יש לו. ואוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני. וא"כ ודאי כל הר ציון דיני וקדושת ירושלם יש לו ואין פודין בו מ"ש כמו בכל ירושלם: וכן אמרינן בירושלמי סוף מסכת נזיר כל הקברות מתפנין חוץ מקברי המלך ומקברי הנביא ר"ע אומר וכו´ אמרו לו והלא קברי בני דוד וקבר חולדה היו בירושלם ולא נגע אדם בהן לפנותם מעולם וכו´. הרי זה ראיה ברורה שהר ציון ששם קברי בני דוד בכלל ירושלם הוא. לכל דיניה וקדושותי´: וכן מצינו באיכה רבתי בפסוק "על אלה אני בוכיה" אמר לה והיכן אתון שריין אמרה ליה בשוקא עילאה. וכן בירושלמי סוף סנהדרין והיה שומע מה שירמיה מתנבא בשוק העליון ויורד ומתנבא בשוק התחתון ע"כ. והסופר הנאמן יוסיפון לרומיים הזכיר פעמים הרבה שוק העליון ושוק התחתון בירושל´ ואמר שציון נקרא שוק העליון. שתכונת חלק העיר ההוא גבוה כנראה עד היום. כל זה ראיה שציון בכלל עיר ירושלם הוא: גם כתב בספרו בחלק מלחמת היהודי´ ספר ה´ פרשה ד´ ואמר בזמנו היה לירושלם ג´ חומות. ואומר החומה הישנה נבנית ע"י דוד ושלמה. התחלה מנקוד´ מגדל HIPPICUS והולכת לצד BETHSO עד שער אנשי איזיי ופונה דרומה לברכת השילוח והולכת עד הטפל לצד מזרח בית המקדש ע"כ. וכל דבריו אלה בארתי באר היטב בספרי הנזכרים. ומוכח מדבריו שהחומה הזאת הנבנית ע"י שלמה מסבבת כל הר ציון מכל צד. ושתי חומות האחרונות נבנו בזמן בית השני תחת ממשלת מלכי חשמונאי הורדוס ואגריפס. ותכונתם לצד צפון דוקא כאשר כתבתי פעמים ושלש במקום אחר: וידוע תדע שבזמן בית הראשון לא היה שום דבר מפסיק בין ציון ובין ירושלים אכן בבית השני בנה חומה א´ בין גבול ציון לצד צפון. ובין גבול ירושלים לצד דרום. מנקודת מגדל דוד הנקרא כעת קאללא"י עד סמוך למקום מקדש כאשר כתבתי בספרי דאס הייליגע לאנד דף ר"ח: גם תדע שפעמים הרבה נבנו חומות ירושלם בבית שני כנזכר במגילת תענית ריש פ"ב וריש פ"ו ובפרק י"ב: על כל פנים ברור הדבר שהחומה הישנה הנבנית ע"י שלמה המלך ותקנוה עזרא ונחמי´ סבבה את כל הר ציון עד לענין הקפת חומה ירושלם הישנה והר ציון עיר אחת היתה לכל דיניה: ואמת הדבר ששכינת היהודים. שוק המיירא"ן וכל רחוב היהודים ובתי הכנסיות של הספרדים הי"ו הם בחלק הר ציון. אכן בגלל לפנים מחומת ירושלם הם לכל דבר. ואסור לפדות שם מעשר שני והפודה מ"ש שלא יוכל להכשיר )ד"מ חטים למצות( יוציאו חוץ לעיר ממש וגם חוץ מהר ציון. וזה פשוט אמצ וצדק: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |