 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
ביאור לשון רש"י (מועד קטן דף ט"ו:) בד"ה- וביום בואו ביום טהרתו כתיב בכהן גדול |
| שאלה ט"ז נדרשתי מאחי וראש הרב רח"ש נ"י אב"ד דק"ק הירבן לבאר לו כונת רש"י מועד קטן דף ט"ו ע"ב בד"ה וביום טהרתו. כתיב בכ"ג ע"כ )א( וכתב לי במכתבו סתם לא ידעתי פירושו. בלתי לבאר כונת דרישתו ושאלתו מה שיש לו לדקדק על לשון זה: )א( וזה לשון הריטב"א בלשון הש"ס הנזכר. וזהו מה שפי´ לנו יחזקאל הנביא יספרו לו אלו ימי ספירו פי´ של מצורע ואע"ג דהשתא לא משתעי קרא אלא בטומאת מתמ"מ מדנקט לישנא דספירה לא אדכר בשום דוכת´ בטמא מת שמעי´ דבמצורע מיירי דאיתמר ביה בקרא ספירה והא ז´ ימים לב´ ענינים אתא וכו´ ע"ש. לא זכיתי לדעת כונתו מה כתב דבמצורע מיירי דאיתמר בי´ בקרא ספירה. הלא לא נזכר בכל התורה לשון ספירה כ"א בזה ובזבה. ובמצורע נאמר דוקא "וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים" וצ"ע רב: והשיבותי לו. אם נעין בלשון רש"י הנזכר באמת נמצא כולו מקשה וסתירה ברורה הוא לדיבור הסמוך. זו עשירית האפה שפירש שמביא כהן הדיוט. וכן פירש רש"י בפירושו בספר יחזקאל ביום בואו שמדבר בכה"ד. ומה הכרח הי´ לרש"י לומר כאן שכתיב בכ"ג. ועוד איך אפשר לומר כן הלא נאמר שם "לא יטמא כ"א לאב ואם וגו´ וכ"ג אסור לטמא אפי´ לקרוביו. וכן מה שציין רש"י וביום בואו וביום )ט"ס וצ"ל אחרי( טהרתו. אינו לשון הש"ס: ולענ"ד נראה לי לבאר בס"ד כונת רש"י בשלשה תיבות אלה. אם נעין בפרשה זאת נמצא תמיהות הרבה עד שאמרו חכז"ל שבקשו לגנוז ספר יחזקאל. ובאמת לא ידענו אם כונת הנביא במקראות האלה על כ"ג או כה"ד ואמרו במסכ´ קדושין דף ע"ח ע"ב רישא בכ"ג וסיפא בכה"ד ע"ש: ודקדקתי עוד שנמצא שכל הפרשה מדברת בלשון הרבים "והכהנים הלוים בני צדוק וגו´" בלתי ב´ פסוקים אלה. ואחרי טהרתו וביום בואו אל הקדש מדבר לשון יחיד. ואם תשאל הלא כתיב ג"כ ואל מת אדם לא יבא. שהוא לשון יחיד. סופו מוכיח על תחילתו. שהכונה שלא יבא כל כהן וכהן כאלו נאמר לא יבאו לשון רבים. שסיים אשר לא היתה לאיש יטמאו לשר"ב. וכן מה שנאמר "ואחרי טהרתו וגו´" יספרו לו לשרב. אין לדקדק שבאמת נאמר יספרו לו. ולא נאמר יספרו להם כמו שפירש הרד"ק שם וז"ל ולא אמר יספר לו ר"ל יספרו אחיו הכהנים שאם שכח הוא לא יניחוהו הם ליכנס לקדש עד שעברו לו ז´ ימים ויטהר עכ"ל. )ובתנ"ך KENNI מצאתי שנמצאים ספרים שנאמר יספר לו לשון יחיד.( ואין ספק שבכונה ובדעת שנה המקרא כן. ומוכח שכל מה שנאמר בלשון הרבים הכונה על כהנים הדיוטים כי רבים הם. וכל מה שנאמר בלשון יחיד הכונה על כה"ג. כי חידי הוא: ועתה אבאר כונת הפרש´ הנזכרת בדרך הפשט הפשוט: ידוע תדע שכל הפרשה מדברת מבית העתידי השלישי. שיבנה במב"י אמן. ואחר שצייר הנביא האלהי את כל תכונת הבית והמזבח והלשכות וכו´. סדר ג"כ דרך ומשפט הכהנים בעבודתם. ומשפט החינוך ע"י הכהן הגדול. הפרשתו. טהרתו. וקרבנותיו. בעת ההיא. וזה שאמר )יחזקאל מ"ג י"ט( "ויאמר אלי בן אדם אלה חקות המזבח ביום העשותו וגו´ ונתת אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק וגו´ פר בן בקר לחטאת וגו´ עד סוף הפרשה. ופירש רש"י מזרע צדוק לפי שהיה כ"ג ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו. והרד"ק כתב לעתיד יהיה יחזקאל כ"ג. וכן פירש רש"י לקמן )מ"ד א´( "את הנשיא נשיא וגו"´. וכן )מ"ה י"ז( "ועל הנשיא יהיה". שהנשיא הזה בכ"ג מדבר. וכן כל הנשיא שבענין עכ"ל: והנה כמו שמצינו בחנוכת המשכן שצריך אהרן הפרשה ז´ ימים והקריב קרבנות ביום חניכתו לכהונה. כן יהי´ לעתיד בחנוכת בית עולמי. והכה"ג יופרש ז´ ימים ויקריב בחניכתו הקרבנות הנזכרות. וכן פירש רש"י בד"ה וכפרתהו תקנה אתו מדרך חול שבו להכניסו בקדושה להיותו ראוי לכפר עליו מזה ולהלן. "תקריב שעיר עזים". זה לא היה במשכן ומלואי´ של לעת"ל כך הם ע"פ הדיבור עכ"ל: ואחרי כן מצוה הנביא על תורת ומשפט הכהנים ההדיוטים שאמר והכהנים הלויים בני צדוק וגו´ עד סוף הפסוק "ואל מת אדם לא יבא וגו´" כל אלה המצות הן על כה"ד )ומה שמאמר "ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים". אולי עתיד גם כה"ד להיות אסור באלמנה לתוספות קדושה )כמ"ש הרד"ק( אולם אלמנת הכהן מותרים הם לקחת. וזה אלמנה מכהן יקחו )כן כתב הגאון ר"א מוילנא בפירושו על יחזקאל( ואחר טהרתו ז´ ימים יספרו לו. הוא שייךונמשך לתחילת הפרשה שהוא מצות כ"ג. וכונת טהרתו. לא שנטמא בפועל ממש. כ"א מאחר שהופרש מחול אל הקדש. אל החצר הפנימית. כמו שנאמר באהרן "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה ז´ ימים". הענין כאלו נטהר מטומאתו הקודמת. והוא הדרך חול אשר היה לו טרם שהופרש ונכנס בקדושה. וזה שאמר "ואחרי טהרתו וגו´ ויספר ז´ ימים כמו שעשה אהרן. וביום באו אל הקדש וגו´ יקריב חטאתו הוא פר בן בקר לחטאת הנזכר לעיל )וכן כתב הגאון הנ"ל( או הכונה על שעיר החטאת שהקריב כל ז´ הימים כמו שנזכ רשם: וחוזר אח"כ למצות כה"ד ואמר "והיתה להם לנחלה וגו´" עד סוף הענין: מכל זה מוכח שב´ פסוקים אלה המה כמאמר מוסגר. שאין מקומם כאן. כ"א למעלה במצות כ"ג. ולכן הכרח הוא למקרא להשתמש בלשון יחיד באו. טהרתו: וזה שמרמז רש"י בטוב טעם ודעת. ביום באו ואחרי טהרתו כתיב בכ"ג. ר"ל בדרך הפשט הפשוט ודאי ב´ מקראות אלה בכ"ג מדברים לכן נזכר לשון יחיד: אולם חכז"ל לא פרשו כן. אלא מחברים כל הפסוקים אלה לענין א´. ודורשים ואומרים בפסוקים "ואלמנה וגרושה וגו´" רישא בכ"ג וסיפא בכה"ד. ומפרשים ואחרי טהרתו. אחרי פרשת מן המת. הנזכר מקודם כי אם לאב ולאם וגו´ יטמאו. שאם נטמא בא´ מהקרובים אלה יטהר ויספר ז´ ימים ומדבר בכה"ד דוקא. ויקריב חטאתו. הכונה ביום הראשון ביום החינוך לעבודת הכה"ד )ובאמת לא ידעתי למה מכנה עשירית האיפה זאת בשם חטאת. יותר נכון לכנות אותה בשם עולה. "כי כל מנחת כהן כליל תהיה וגו´"(: והנה לשון רש"י ביחזקאל שם. ואחר טהרתו. אחר פרישתו מן המת. כך שנויה במועד קטן. וביום באו. תחלה אל הקדש להתחנך לעבודה יקריב חטאתו זו עשירית האיפה שלו כך שנוי במו"ק וכו´ עכ"ל: וכלל גדול הוא שבכל מקום שכתב רש"י והרד"ק והמפרשים כך שנויה בדברי חכז"ל אינו פשט הפשוט. כ"א בדרך דרוש או בדרך הקבלה. כה קבלו חכז"ל אף שהוא אינו ע"פ הפשט. כי הפשט הפשוט אין צריך לסמך ולראיה מדברי חכז"ל: ואביא בדרך משל )בראשית י"ד י"ז( "שמנה שער ושלש מאות" פירש רש"י רבותינו אמרו אליעזר לבד הוא. והוא מנין גמטרי´ של שמו עכ"ל: )ויקרא י"ב ח´( "א´ לעולה וא´ לחטאת" לא הקדימה הכתוב אלאל למקרא´ אבל להקריב חטאת קודמ´ לעולה כך שנינו בזבחי´ בפרק כה"ת ע"כ: )דברים כ"ב כ"ב( "ותלית אותו על עץ". רבותינו אמרו כל הנסקלים נתלין שנאמר וגו´ ע"כ. וכן פעמים אין מספר. שפירשו חשז"ל פירוש שאינו ע"פ הפשט. וגם פה. במקרא הנזכר כונת רש"י כן. שודאי בדרך הפשט ביום באו ואחרי טהרתו מדבר בכ"ג. "וחטאתו הוא הפר בן בקר". אולם חכז"ל לא דרשו כן במסכת מו"ק: וזכינו בזה לדעת להבין שלשון רש"י הנזכר במסכת מו"ק מבואר היטב מאליו ומעצמו ולא יש בו שום דקדוק )וכ"ש שלא נשלח יד להגיה ולומר שצ"ל כתיב בכה"ד כמו שראיתי בדפוסים החדשים(. כ"א שכונתו לומר בדרך הפשט ב´ פסוקים אלה מדברים בכ"ג. אכן ע"פ סוגי´ הש"ס מוכח שמדברים בכה"ד. שר"י דורש זו עשירית האיפה שלו של כה"ד. ולא שהוא פר של כ"ג. והבן כי נכון הוא בס"ד: גם ידוע תדע אחי הרא"ש נ"י שמה שפירש רש"י בד"ה זו עשירית האיפה שלו שמביא כה"ד. וגם מה שכת´ בסוף הדיבור אלמא שלא היה יכול להקריב קרבנו האיפה עד שנטהר וכו´ שמוכח מדברי ר"י שמצורע אסור לשלח קרבנותיו. רבינו הרד"ק לא פירש כן כונת הש"ס הנזכר שמפרש זו עשירי´ האיפה של כ"ג שמקריב בכל יום )מנחת החביתי´( ומדברי ר´ שמעון מוכח שטמ´ אסור לשלח קרבנותיו. לא מדברי ר"י ע"ש היטב: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |