 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
מי שרואה ערוה דרך מראה (שפיעגל) אם אסור לקרוא ק"ש כנגדו  |
| שאלה כ"ג מי שרואה ערוה דרך מראה )שפיגעל( אם אסור לקרות ק"ש כנגדו. אם נקראת ראיה או לאו. תשובתי אמרינן במסכת ברכות דף כ"ה ע"ב א"ר צואה בעששית מותר לקרא´ ק"ש ענגדה. ערוה בעששית אסור לקק"ש כנגדה וכו´ ערוה לא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קא מחזיא ע"כ. הנה מוכח מה שנראה דרך עששית ראיה מעליה היא: ויש להקשות הלא אמרינן במסכת ר"ה דף כ"ד ע"א ראינוהו במים ראינוהו בעששית ראינוהו בעבים אין מעידין עליו. וכן פסק הרמב"ם הרי מוכח שדרך עששית אינה נקראת ראיה. והרי זה סתירה: בתחילה אחקור על פירוש עששית רש"י פי´ בב´ מקומות הנזכרת קנדי"לה לאנטער"נע בלע"ז. והכונה דרך דבר המאיר ור"ל דבר צח וברור שאינו מונע נצוץ האור לצאת דרך דפנותי´. ונקרא בלשון ודרך כינוי עששית שהיא מנורה וכן נברשת שעשתה הילני המלכה. פירש רש"י מנורה. ודאי לא היתה מנורה ממש שמדליקין בה. כ"א כעין מראה שנצונות השמש נראות ומתנוצצים בה. וכן )ברכות נ"ג ע"א( עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום למצ"ש מכבה ומדלקת: ושורש התיבה זאת היא עשות דבר הנעשה מלאכה יפה ונקיה. עשת שן )שה"ש ה´ י"ד( דבר מלאכ´ מבהיק גלאענצענד. וגם לשון עששיית שן ברזל. הוא משורש זה ולפי שדרך הברזל וכל כלי מתכת להבהיק. ברזל עשות )יחזקאל כ"ז י"ט( פרשו המפרשים ברזל אלהינד"י )שטאהל( עין רש"י ורד"ק: והנה יוצא לנו מחקירה זאת שיש ב´ משמעו´ בכונת עששית א´ שרואה עצמות הדבר דרך עששית. שמחיצות ההמה הם זכי המציאות כמו זכוכית. ורואה עצם הגוף ממש. כ"א שאי אפשר לקרב אליו שהמחיצה מפסק. ב´ שרואה דוקא דמות ותמונת הגוף ההוא. לא עצמות הגוף כמו שנראה דרך המראה )שפיגעל( ודרך כל דבר צח ונקי ביותר במתכת שמבהיק ומראה )צייגט( תמונת הרואה בו. וידוע שבימים הקדמונים מראות שלהם היו מעששיות של מתכת צח ונקי. המראות הצבאות )של נחשת( )שמות ל"ח ח´(. ראי מוצק )איוב ל"ז י"ח( מראה ממתכת: ועל פי זה לא יש סתירה בדברי הש"ס מה שאמרינן במסכ´ ברכות ערוה בעששית אסורה לקרא´ ק"ש כנגדה. הכונה במשמעות הראשון. שרואה אותה דרך מחיצות זכוכיות. ורואה עצמות הגוף והיא ראיה מעליא. ראיה ממש. אכן מה שנזכר במסכת ר"ה שראיה בעששית אינה נקראת ראיה. הכונה במשמעות השנית. שראה הלבנה דרך מראה. שראה בעשת מתכת שהוא צח ומבהיק. וראה בו תמונת הירח ברקיע השמים. ודאי אין זו נקרא´ ראיה. ולא יכולים להעיד שראו את הירח. כי לא ראו גוף ועצם הירח ממש. כ"א מראה ותמונתו: וראיה לדברי שב´ משמעות בכונת עששית מצאתי בלשון הרמב"ם בהלכה קדה"ח פ"ב ה"ה כתב סתם אמרו העדים ראינוהו במים או בעבים בעששית וכו´ ולא פרש מה הוא )ובעל המפרש שם כתב. פירש ראינו בבואה שלו בעששית( ובהלכות ק"ש פ"ג ה"י והלכה ט"ז לא הזכיר עששית לשון הש"ס כ"א מחיצה של זכוכית שהוא רואה אותה מאחורי הזכוכית וכו´ ואם הוא אחד גם בהלכה קדה"ח היה לו לומר ולפרש ראינוהו דרך מחיצה של זכוכית. אלא ברור שראיה דרך מחיצות של זכוכית היא ראיה ממש. כ"א שאמרו שראו הלבנה בתוך המראה ולא שראו גוף הלבנה ממש: ועוד ראיה שעששית הנזכרת אצל ראית הלבנה אינה ראיה דרך מחיצות ש"ז כמו ערוה בעששית. כי אינה דומה ראיה דרך מחיצות ש"ז לראינו במים או עבים )פירש רש"י יום המעונן היה וראינוהו מאירה דרך עוביה של עב( כי ראינו במים ודאי הכונה שראו בבואה שלה במים. כמו במראה. וכן בעבים. לא ראו הירח ממש. כ"א דרך עננים ראו אור מאיר. וחשבו זה הוא מאור הירח. וא"כ שניהם )במים ובעבים( אינם דומים לראיה בעששית דרך מחיצה ש"ז. ששם ראו עצם גוף הירח. כ"א מחיצה ש"ז מפסיק ואם גם זאת אינה נקראה ראיה. כ"ש וק"ו הוא שבמי´ ובעבים ודאי לא נקראה ראיה. ומה לש"ס להזכיר גם במים ובעבים. אלא ברור שעששית הנזכרת אינה מחיצה ש"ז כ"א עשת של מתכ´ וראו בה הירח כמו במים ובמראה. וזאת אינה נקרא´ ראיה: ועוד יש להביא ראיה שיש לחלק אם רואה עצם הגוף או דוקא בבואה ותמונה )ווידרהשיין( הלא ערוה במים ודאי אסור לקרא´ כנגדה כנזכר בא"ח סי´ ע"ד ס"ב. ומוכח שהיא ראיה ממש. ולמה לא נחשב לראיה אם ראו הירח במים. אלא ודאי יש חילוק בין ב´ ראיות אלה ערוה במים רואה הגוף והגשם בעצמות כ"א הראיה דרך המים הצלולים דומה כמו שרואה דרך מחיצ´ ש"ז. מה שאין כן אם ראו ירח במים. הכונ´ שראו דוקא הבואה והתמונה של ירח וזה ודאי אין נקרא ראי´. ומה שפירש רש"י בשניהם קנדי"לא אין לדקדק כי שם קנדי"לא ולאטער"נא מורה על שני משמעות. דבר המבהיק ומוצא נצוצות וזהוריות כמו מחיצה ש"ז או המראה )עין ערוך(: היוצא לנו שערוה הנראה דרך המראה )שפיעגל( אינה נקראת ערוה. ומותר לקראת כנגדה: גם מוכח שנוכל לברך כל ברכות הראיה דרך מחיצה ש"ז. גם לברך ברכת הלבנה. ומה שנזכר בא"ח ס´ תכ"ו במ"א שהמהרש"ל פתח החלון וקדש. הוא דוקא זריזות בעלמא. וע"פ הדין ודאי אינו צריך. שהיא ראיה מעלייא: והנה בהקדמה הנזכרת שלעששית יש ב´ משמעות וכונות. א´ כלי שמחיצותי´ זכוכית )גלאעזערנע לאטערנע( ב´ עצם המבהיק כמראה )שפיעגעל ארטיג( שמראה בבואה )ווידרשיין( גוף העומד מנגדו. והראיתי לדעת שראיה דרך עששית במשמעות הראשון. ראיה ממש היא. לא כן במשמעות השני. ראיה במראה אין שמה ראיה. בהקדמה זאת מבואר לשון הירושלמי במסכת ברכות פ"ח וז"ל עששית אע"פ שלא כפת מברכין עליה. נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריארואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהי´ רואה את השלהבת ומשתמש לאורה עכ"ל. עששית שהזכיר היא במשמעות הראשון שנר דולק בתוך כלי שמחיצותי´ של זכוכית מברך עליו אף שדולק מערב שבת. ואמר עששית ה"ה נר סתמא. אלא שדרך הוא להניח נר שידלק זמן רב בתוך עששית. שלא יכפהו הרוח. ועם כל זה יראה בו ומשתמש לאורו. פנס הוא ג"כ כלי שמנחין בו נר. אכן מחיצותי´ אינן זכי המציאות. זכוכית שיראה דרך מחיצותיה. כ"א עבים הם ולא נראה אור מתוכו ותכליתו דוקא לשמר הנר המביאו ממקום למקום שלא יכפהו הרוח. או אפשר שיראה בו קצת דרך נקבים אשר לו עכ"פ אינו מאיר כמו עששית. שנראה אורו מאיר הרבה דרך מחיצותי´: ספקלריא )אספקלריא( מלשון KLORIA הוא מראה )שפיעגעל( שאינו רואה עם הגוף ממש. כ"א תמונת הגוף. וודירשיין ומוכח שפירש ספקלריא הוא עששית במשמעות השני זכרתי לעיל. וכן השתמש הירושלמי בתיבת עששית במשמעות אספקלריא במסכת ראש השנה פ"ב ה"ה תני נראה )הלבנה( באשש ובמים אין מעידין עליו אמר רחב"ב ראה אותו יוצא מענן זה ונכנס לתוך הענן אחר מעידין עליו ע"כ ודאי אשש הנזכר הוא עששית הנזכרת גם בבבלי ר"ה כ"ד ע"א ראינוהו במים ראינוהו בעששית וכו´ אין מעידין עליו. שזכרתי לעיל. שהכונה שראה הלבנה במראה או במים. לא ראו עצם גוף הלבנה. כ"א בבואה שלה )ווידרשיין( והוא באספקלריא שפיעגעל והנה נר בתוך פנס בגדר האפשרי שרואה אותו דרך נקבי או דרך דופני הפנס וכן בתוך חיקו. אפשר שרואה השלהבת רגע א´ דרך העברה בעלמא על ידי נדנוד גופו או מלבושיו אבל אי אפשר להשתמש בנר בתוך הפנס או בחיקו. כי לא יצא האור לחוץ שראוי להשתמש בו. אכבספקלריא יוכל להשתמש לאורו באור היוצא ומבהיק. אבל אין רואה השלהבת ממש כי מה שרואה בתוך הספקלריא אין נקרא ראיה. כי לא ראה עצם גוף השלהבת. ונפרש לשון הירושלמי הנזכר. שנר בחיקו או בפנס הוא בגדר רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה. ונר בתוך הספקלריא הוא בגדר משתמש לאורה ואיני רואה את השלהבת. ובשני האופנים אלה לא יברך. וזה לשון הב"י ס´ רצ"ח בטור א"ח גרסינן בירושלמי דברכות פרק א"ד נר בתוך חיקו וכו´. וז"ל א"ח המברך על עששית ועל הפנס צריך להוציא האור משם עד שיראה השלהבת. וכתב הרשב"א דעששית הוא כרואה השלהבת אבל פנס אינו רואה את השלהבת עכ"ל א"ח. ותמהני דאם כן פליג הרשב"א על הירושלמי דהא ספקלריא משמע דהיינו עששית עכ"ל הב"י: לפי ענ"ד דברי רשב"א כני´ ושרירין ולא חלק על הירושלמי. בעשית ודאי נראה השלהבת ואין צריך להוציאה. כמו שהזכיר הירושלמי בעצמו. עששית אע"פ שלא כפת מברכין עליה. למה לא הזכיר סתם נר. מנורה מברכין עליה. אלא ודאי נקט לשון עששית. להשמיענו בדרך אגב. שבעששית שמחיצותי´ זכוכיות מברכים עליו )בודאי אף שלא הוציא האור משם(. אכן ספקלריא ענין אחר הוא שאין רואה עצם השלהבת כ"א הבבוא. ווידרשיין. ומה שכתב הרשב"א אבל פנס אינו רואה את השלהבת ולפי מה שכתבתי לעיל בכונת הירושלמי שבפנס אפשר שרואה את השלהבת. כונתו סתם פנס אינו רואה. או ראיה שראוי להשתמש בו. כי אין ספק שרואה השלהבת |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |