 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
למה קוראים בירושלים תובב"א המגילה יום ט"ו דוקא- ובשאר ערים הקדושים בא"י קוראים ביום י"ד וביום ט" |
| שאלה ב´ למה קוראין בעה"ק ירושלים תובב"א בלבד המגילה ביום ט"ו דוקא. ובשאר ערי אה"ק חברון שכם יפו צפת וכו´ קוראין גם בי"ד מספק. למה לא יש גם בירושלים הספק של מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כמו בשארי העיירות שקוראין ביום י"ד וט"ו. )וביאור רחב בעניני ערי הארץ(: תשובה אמרינן. ריש מסכת מגילה כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קוראין בט"ו כפרים ועיירות גדולות קוראין בי"ד ע"כ: ערים גדולות ובצורות ת"א קירוין רברבין וכריכן: לדעתי שורש הדבר מלשון כרוך. סובב. שהחומה היא כורכת את העיר. ובזה היא שמורה ובצורה כדרך המבצרים. ואין הדבר תלוי בגדולה או בקטנה. כ"א שכל זמן שהיא מוקפת חומה נקראת כרך אף שהיא קטנה. וכן משמע מלשון המשנה ערכין ל"ב ע"א ואלו הן בתי ערי חומה ג´ מצרים של ב´ בתים. ומוכח שלשה בתים די להקרא עיר מוקפת חומה. כרך. וכל שאין לה חומה נקראת עיר. אף שהיא גדולה הרבה )עיר חומה הכונה שהיא כרך כאלו אמר עיר בצורה(. ואאריך עוד בעזה"י בענין הזה בסוף הקונטרס: אמרינן במסכת ערכין הנזכר כבר מוקפות חומה מייב"נ כגון קצרה הישנה של צפורי וחקר´ של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלא וגדר וחדיד ואונו וירושלים וכן כיוצא בהן ע"כ: ודאי יש לדקדק וכי יעלה על הדעת שלא היו בארץ כ"א שמונה אלה שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וגם הש"ס מקשה וכי אלו בלבד הלא כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגב וגו´ כל אלה ערים בצורות וגו´ אלא למה מנו חכמים את אלו כשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום וכו´ ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקף חומה מימות יהושעכ בן נון כל מצות הללו נוהגות בה ע"כ: גם על ישוב ותירוץ זה יש לדקדק דקדוק הנזכר איך אפשר כשעלו בני הגולה לא מצאו בכל ארץ ישראל כ"א ח´ אלו שעמדו על תילם )ועוד מעטים שנכללו בכלל וכן כיוצא בהן( וזה כמעט אי אפשר לומר. כי ידוע שבחרבן הבית הראשון לא נחרבו כל ערי הארץ כמו בחרבן השני. ומקראו´ הרבה מורים על ככה. שדוקא על בית המקדש וירושלים נאמר ונזכר חרבן. שממה. שריפה. לא על כל ערי הארץ )ואף שאמר ישעי´ עריכם שרופו´ אש וגו´ דרך הפלגה אמר כן על כל ערי הארץ. ובודאי מעט מזעיר היו שנחרבו ונשרפו. והם מחלק ומארץ יהודה דוקא(: ואביא איזהו מקראות בדרך משל: "ויבא מלך אשור וגומ´ ויושב בערי שמרון וגו´ וישבו בערי´" )מלכים ב´ י"ז כ"ד(. וכן דהי"ב ל´ י´ ויהי הרצים עוברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה עד זבולון וגו´. לראיה ברורה שעמדו ערי י´ שבטים על תילם אחר הגלות: "אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה" )ירמי´ מ´ ה´(. "ושבו בעריכם אשר תפסתם" )שם י´( ומוכח שנמצאים ערי´ שעודנם על מכונם ותכונתם הן אחר גלות י´ השבטים הן אחר גלות וחרבן ירושלים: וכן "וישבו הכהנים וגו´ והנתיני´ בעריהם וכל ישראל בעריהם" )עזרא ב´ ע´( וראי´ מוחלטת ממקרא )נחמיה י"א( "ותשע הידות בערים". ושם נזכרים יותר מן שלשים מקומות שישבו שם ישראל. ולא נזכר אף דיבור א´ שבנו אותם מקודם. וכל זה לאות ולמופת שמצאו עולי גולה ערים הרבה אפי´ בחלק דרום ארץ ישראל ארץ יהודה. שראוים תיכף ומיד לישיבה בלתי לבנותם ולתקנם מחדש. אף ששם היה עיקר החרבן סמוך לירושלים ומוכח שהיו מוק"ח כדרך כל ערי הארץ. כמו שנאמר בדרך כללי. "ערים גדולות ובצוורת בשמים" )הדברים א´ כ"ח(. וכן "אל תתנו לבא אל עריהם וגו´" "ויבאו אל ערי המבצר" )יהושע י´ כ"ב( הלא בכל ערי חלק יהוד´ )שם ט"ו( לא נזכר בשמות הערים ערי מבצר )כמו בחלק נפתלי(. וכן מלכים ב´ י"ח י"ג "עלה סנחריב מלך אשור על כל יהוד´ ערי הבצורות ואיזהו הם ערי המבצר אשר באו ועלה אליהם". ראיה ברורה שסתם ערי הארץ כולן ערי מבצר. מוקפות חומה היו. והכונה אל תתנום לבא אל עריהם. שהם ערי מבצר: וזכיתי למצא לשון הירושלמי אשר על ידו נגיע בעזה"י לתכלית הידיעה הזאת. לתכלית מבוקשנו. במסכת מגילה ע"א ה"א וז"ל אר"י מגבת ועד אנטיפטרס ס´ ריבוא עיירות היו וכו´ אר"ח קפצה לה א"י. כל העיירות שמנה יהושע אפילו מאה אינן. ר´ שמעון בן לקיש אמר מוקפות חומה מנה וכו´ ר"T ר´ יהודה ן´ לוי בן לוי בשם רבי לוד וגי החרשים מוקפו´ חומה צייב"ן. ולמה לא אמרן ואינו בגין דכתיב והא כתיב לוד ואת אמרת אלא בגין דתנינן וגמלה וגדר וחדיד ואונו וירושלים וכן כיוצא בהן עכ"ל: פירושו הנה ע"פ סברת ר"ש ן´ לקיש כל העיירות הנזכרי´ ביהושע כולן מוק"ח מזמנו היו. והכרח לומר מה שנזכר במס´ ערכין מוק"ח מייב"ן כגון קצרה הישנה וכו´ על כרחינו פירושו אלו נוספים על הערים הנזכרים ביהושע. ובאמת ח´ אלו שהזכיר התנא. אף א´ )חוץ מירושלים. ועיין מה שכתבתי לקמן בדבר הזה. בכונת ירושלים( אין נזכר בספר יהושע. קטרון )הוא צפורי. במסכ´ מגילה ג´ ע"ב( נזכר דוקא בתחילת ספר שופטים. אחלב )הוא גוש חלב. עין ספרי תבוה"א דף ק"ו ע"א( נזכר ג"כ דוקא בספר שופטים הנזכר לא בספר יהושע וא"כ הוסיף תנא דמסכ´ ערכין ח´ אלו על הערים שנזכרי´ בספר יהושע שהיו כולן מוק"ח מזמנו: ואמרו ר´ אחא ריב"ל. ור´ יהושע בן לוי בשם רבי לוד וג´ החרשי´ מוק"ח מייב"ן. ששתי´ אלו ג"כ אינן נזכרין בס´ יהושע. והוסיפו שגם אלה מוק"ח הן )והן בכלל מה שהזכיר התנא במתניתן דערכין וכן כיוצא בהן( ומקשה הש"ס ולמה לא אמרו ג"כ ואונו. ותירץ שאין צריך להזכירו בגין דכתיב ר,ל בספר´ נחמי´ י"א. ששם נמני´ ונזכרים כל המקומות שישבו בהן עולי הגולה. ומצאום על תילן. שלא נחרבו בחרבן. ונזכר שם באר היטב אינו בכלל. וא"כ אין צריך להם להזכירו כי ידוע ממקרא הוא. ועל זה הקשה והא כתיב לוד ואת אמרת ר"ל גם לוד נזכר שם אצל אונו. ועם כל זה אמרו בשם רבי לוד וגו´ החרשי´ מוק"ח היו. וא"כ גם אונו ראוי להזכירו בתוכם ולמה אמרו דוקא לוד וגה"ח ומשנה אלא בגין דתנינן וגמלה וכו´ ר"ל שכבר הזכיר התנא במסכת ערכין מוק"ח מייב"ן חדיד ואונו ואין צריך רבי להזכירו שנית. מה שאין כן לוד וגה"ח שלא הזכירן התנא. הוכרחו הם להזכירו בשם רבי )א(: )א( הג"ה יש לפרש לשון בבלי מגילה ג´ ע"ב ואמר ריב"ל לוד ואונו וג´ החרשי´ מוק"ח מיייב"ן היו ע"כ. למה נזכר שם גם אונו בכלל. ובירושלמי הנזכר מאמר דר´ יב"ל לא הזכיר אונו. עד שמקשה הש"ס למה לא אמרן ואונו: ונראה לי הטעם שבירושלמי הגרס´ שריב"ל אמר הלכה זאת בשם רבי והוא תנא דמתניתן דערכין ושם כבר נזכר אונו כמו שמתרץ הש"ס אלא בגין דתנינן גמלה וכו´ מה שאין כן בבבלי שאמר ריב"ל הלכה זאת סתם משמו ולא בשם רבי. הכרח הוא לו להזכיר גם אונו. אף שנזכר במתניתן דערכין )עין תוספו´ בד"ה לוד ואונו( אינו דומה אם אמר בפירוש בשם רבי. או אמר סתם בשם עצמו פן ואולי לא ידע המתניתן. כי תנא הוא )כרב( ופליג: מלשון הנזכר ג"כ ראיה לדברי שכל המקומות הנזכרים שם בספר נחמיה שמצאון וישבו בהן עולי הגולה כולן מוק"ח ניב"ן היו שפשיטא לי´ להש"ס הדבר עד שאמר סתם בגין דכתיב הלא יש לדקדק מה ראיה ומופת הוא שהיה מוק"ח לפי שנזכר במקרא. הלא אפשר אף שנזכר שם לא היה מוק"ח. הלא העיירות ההמה לא מכונים בשם כרכין ובצורות. אלא ברור מאחר שנזכר במקרא שמצאון עה"ג ונשארו על תילן מקודם החרבן ודאי מקופות חומה היו כמו כל ערי א"י הנזכרים בספר יהושע )אם לא נודע מפורש שנבנו אחרי כן כמו שומרון(. ואף שלפי דברי התרצן אלא בגין דתנינן וגמלה וכו´ משמע שמה שנזכר במקרא שמצאון עוה"ג אינו מופת וראי´ שהיו מוק"ח. מכל מקום לא חוזר התרצן מסברתו הראשונה. שמה שנזכר במקרא הי´ מוק"ח כ"א זה לא היה הסיבה לדברי ריב"ל שלא הזכיר אונו. דא"כ גם לוד וגה"ח לא היה צריך להזכיר. אלא טעמו שלא הזכיר אונו בגין דתנינן כבר. אכן מודה שאמת הדבר וכלל גדול הוא כל דכתיב מוק"ח הוא: והנה ע"פ הדברים האלה מוכח מה שהזכיר התנא דמסכ´ ערכין מוק"ח מייב"ן וכו´ הם דוקא חוץ מהעיירות הנזכרים בספר יהושע. ד´ הראשונים קצרה עד גמלה הן בגליל גדר הוא בעבר הירדן. חדיד אינו וירושלים הן ביהוד´. שידוע שא"י נחלק לג´ ארצות אלה )ועין מה שכתבתי בחלק פרדס דף קס"ז ע"א( בכונת הש"ס עד גמלא בגליל. שהכונה ד´ מקומות הנזכרים במתניתן קצרה הישנה וכו´ עד תיבת גמלא הן בגליל: ע"ש כי טוב הוא( אבל לא שכונת התנא שלא מצאו עוה"ג כ"א ח´ אלה ועוד אחדי´ הנכללים בכיוצא בהן: כן נרא´ לי בעז"ה ע"פ שיטת הירושלמי לסבר´ ריב"ל מוק"ח מנה: אכן אם נדקדק לשון הש"ס במסכ´ ערכין הנ"ל נמצא כמה דקדוקי´ וקושיות. וזה הלשון תנא ר´ ישמעאל בר´ יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום אבל ראשונות בטלו משבטל קדושת הארץ קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעת"ל. ורמינהי אמר ר´ ישמעאל בר"י וכי אלו בלבד והלא כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגב וגו´ אלא למה מנו חכמים את אלו אלא כשעלו בה"ג מצאו אלו וכו´ ומנאון וכו´ מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעת"ל איבעית אימא תרי תנאי ואליב´ דר´ ישמעאל. ואב"א חד מינייהו ר´ אליעזר בר´ יוסי אמר´ דתני´ ר"א בר"י אמר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן ע"כ עין רש"י שם: הלשון הזה מצאו אלו וקדשום כמורה באצבע אלה דוקא ולא יותר )ומעטים בכלל וכיוצא בהן(. ויש לדקדק הלא בירושלמי שביעית פ"ו. וכן בתוספת´ שם. וכן בספרי לפרש´ עקב נזכר תחומי א"י שהחזיקו עולי בבל. פרשת חומת מגדל שיד וכו´ ונזכרים שם יותר משלשים מקומות שהחזיקו בהן ומצאן על תילן וקדשן כשהארכתי בספרי תבוה"א דף י"ט ע"ב. ורובן הן דוקא על גבולי )ספרי( הארץ. אכן העיירות והמקומות שהם בעצם א"י. ר"ל באמצע א"י. לא הזכירו. כי פשיטא היא אם החזיקו על הגבול. ודאי החזיקו וקשו הפנימיים. והמקומות שהזכיר תנא דערכין לא נזכר שם אף א´. והטעם ששמונה אלה אינו על התחום והגבול. כ"א יותר פנימה ואין צריך להזכירם: ובודאי לא יעלה על הדעת לומר מכל רבוי הערי´ ןהמקומות שהחזיקו וקדשו שהזכיר הירושלמי והתוספת´ לא היה אף א´ מוק"ח. כ"א ח´ הנזכרים המסכת ערכין. הלא הזכיר שם עיירות גדולות ומבצרים. אולם רבתי. בירי רבתי. כרכה רבה דבר סנגר )מבצר(. חשבון )עין רש"י במדבר כ"א כ"ז( וכו´ )וכן נזכר במסכת עירובין נ"ט ע"א עיר חדשה שביהודה בזמן התנאים והיא מזמן יב"ן( וברור שהיה מהם מוק"ח מייבן וא"כ יש לפרש לשון הש"ס מצאו אלו וקדשון: לכן נראה לפי דעתי שחנני ה´ כונה אחרת בלשון הזה. ולא שיש שום הוכחה והכרח לומר שעולי גולה. עזרא ונחמי´ לא מצאו ולא קדשו כ"א ח´ אלה: כבר כתבתי לעיל שבחרבן הראשון ע"י נבוכדנצר. וקודם לזה בעת גלות י´ השבטים לא נחרבו ונהרסו מערי הארץ כ"א מעט מזעיר. וכמעט כולן עמדו על תילן ותכונתן הראשונה מזמן יב"ן. ורובן מוק"ח מזמן ההוא: וכשעלו בני הגולה עזו"נ מצאון והחזיקון בהן וקדשון לשלשה דברים הידועים. לענין בתי ערי חומה. ושלוח מצורע )א( וקריאת המגילה ביום ט"ו. אכן אותן שלא מצאתין מוק"ח שכבר נפלו ונהרסו חומותיהן. אף שהיו להן בזמן יב"ן לא קדשין. כי ודאי הלכה כחכמים שבטלה הקדושה הראשונה בעת החרבן. והדרוש אשר לוא חומה דוקא לסבר´ ר"א שלא נתבטלה הקדושה. ואין כן הלכה. כי הוא יחיד נגד רבים: ובכל משך זמן הבית השני היה כמעט בכל ערי הארץ נוהגות ג´ דינים אלה. כי מוק"ח מייב"ן היו. ועולי הגולה קדשן שנית: אולם בחרבן השני שהיה בעו"ה חרבן שלימה: וביותר אחר חרבן ביתר נ"ב שנה אחר מה"ב כמעט לא השאירו עוללות. שבעו"ה נחרבו ונהרסו ונשרפו כל ערי הארץ. הן בגליל והן ביהוד´ והן בעהב"י. ומצאתי בספרי דבה"י למלכי רומים שבחרבן ביתר החריב הדריאנוס ימ"ש חמשים מבצרים )פעסטונגן( תשעה מאות וחמשה ושמונים ערים וכפרים ע"כ )עין בספרי תבוה"א חלק מעשה הארץ ד´ כ"ה ע"א( ובזמן ההוא בימי התנאים באמת לא נמצאים ולא נשארו ערים על תילן כ"א אחדי´ ונער יכתבם זעיר שם זעיר שם. ד´ בגליל א´ בעבה"י וג´ ביהודה וזה כונת התנא דערכין )הוא רבה"ק. רבי שנולד ביה"כ ביום שנהרג ר´ עקיבא בחרבן ביתר( מוק"ח מיב"ן קצרה השנה וכו´ וכן כיוצא בהן. כגון לוד וג´ החרשים. וכוונתו ערים אלו שעמדו על תילן בזמנו הן מוק"ח מייב"ן והן ח´ אלו וכיוצא. אבל לא שכונתו ולהחליט שלא היו בארץ כל משך הזמן מזן עזרא ונחמי´. וכל משך זמן הבית השני ערים מוק"ח מייב"ן כ"א ח´ אלו. הס מלהזכיר. כי בודאי ובאין ספק מצאו עוה"ג ערים וכרכים מוק"ח הרב´ אין מספר. אולם כולן נתרבו ונהרסו בזמן הקרבנות. ירושלם וביתר. ולא נמצאו בזמן התנ´ כ"א ח´ אלו. ועל זמנו דבר )א( לא על זמן עוה"ג. שלא נמצא אז כ"א אלו המעטים: ומה שנזכר בש"ס מצאו אלו וקדשון הכונה. בכלל הערים הרבה שמצאו אז. וכעת הן נחרבות ולא הזכרנון מצאו גם אלו שהם עד עתה על תילן. וקדשון. ואין הלשון הזה מצאו אלו וקדשון מחליט ומכריח לומר שלא מצאו עוה"ג כ"א שמונה אלו לבדן ולא יותר. שא"כ היה ראוי לומר כשעלו בה"ג לא מצאו כי אם אלו. אלא ברור שהכונה שעולי הגולה מצאו אז גם אלו שעד היום הן על תילן. לכן מנו חכמים אלו דוקא. אולם האחרים. במספר הגדול שמצאו אז וכעת נחרבו לא מנו החכמים כי מה שעבר הוא שעבר ואין נפקותא לדינא לדעת שמות הערים ההמה שהיו מוק"ח מייב"ן אם הם כבר נחרבו. מה שאין כן באלו שהן על תילן בזמן החכמים לכן מנאון. הלא כל מגמת התנא הוא להודיע לנו ידיעה שבה נפקות´ לדינא. להלכה ולמעשה. לא ספורי´ כמעשה דברי הימים ולמה ימנה העיירות אשר כבר נחרבו. איזהו תועלת תצמיח לנו בידיעת שמותם למקומותם. הלא כבר אינן בעולם. לכן לא מנו חכמים אלא אלו. ומה שאמרינן שם ולא אלו בלבד וכו´ הכונה אל תאמר שמנה אלו דוקא )ועוד אחרים( ולא יותר. אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוק"ח מייב"ן כל מצות הללו וכו´ הכונה אף עיירות שלא נזכרו בספר יהושע ולא בספר נחמיה ובכל מקרא קדש. כ"א שמסור בידך מדרך קבלה מאבותיך. שקבלו גם הם כן שהיו מוק"ח מיי"בן. ועמדו על תילן עד הזמן ההוא כל מצות הללו נוהגות בה. וראיה לדבר גמלא. גדר ויודפת שלא נזכרים במקראי קדש אף שהיו על תילן מזמן יב"ן: והנה נפקותא לדינא. להלכה ולמעשה שאמרתי. כונתי לדין קריאת המגילה ביום ט"ו ולענין שלוח מצורע. ולענין בתי ערי חומה. שיחליטו בהן הבתים: וידוע שגם אחר החרבן היו נוהגים קצת בענין שילוח המצורעים כמו שפירש רש"י במסכת ברכות דף ה´ ע"ב בד"ה הא לן והא להו בא"י שערי חומה מקודשות בה ומצורע טעון שילוח חוצה להן עכ"ל. ואף שתוספות הקשה שם שאין שלוח מצורע נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג. ובימי האמוראים לא היה יובל נוהג. וכן דין בתי ערי חומה אינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג. ואיך אפשר שרב"הק מנה העיירות שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון לדין להלכה למעשה בזמנו. כבר הוכיח ר"ת בראיות ברורות )גיטין ל"ו ע"א. ערכין ל"א ע"ב תוספות בד"ה התקין הילל( שבזמן בית שני היה יובל נוהג ע"ש. והסברה נותנת שבזמן התנאים. תיכף אחר החרבן היו נזהרים באותן העיירות שנשארו על תילן ולא נחרבו והיו מוקפו´ חומה מימות יהושע בן נון. בכל הדינים שהיו נוהגין באותן העיירות בזמן הבית עד עתה ואף שכבר נחרב הבית ולא היה יובל נוהג )אולי הי´ נזהרין באותן חומרות גם בזמן האמוראי´( ומוכח שרבה"ק מנה העיירות ההמה לדין הלכה למעשה: ואם תשיב הלא יש תועלת בידיע´ שמות העיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון אף שכבר נחרבו. מטעם ע"פ סברת ראבר"י אשר לוא חומה. אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. וא"כ מן הראוי שרבה"ק ימנה ויודיע לנו כל העיירות שהיו מוק"ח מייב"ן אף שנחרבו בזמנו. ולמה מנה דוקא ח´ אלו: ונראה לי תנא דערכין סובר כלישנא ההוא שתנא בשם ר´ ישמעאל ב"ר יוסי שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קלע"ל. וא"כ לא סבר כר´ אלעזר בר"י אשר לוא חומה. אע"פ שאין לו עכשיו כמוכח ריש מסכת חולין דף ז´ ע"א רבי התיר בית שאן. וכן ירושלמי דמאי פ"ב רבי התיר בית גוברין. וכן התיר כפר צמח. והטעם שסבר שלא נתקדשה קדושה הראשונה לעת"ל. ואם כן אם נפלה חומתן הראשונה שהיתה להן מייב"ן הרי הן כעיירות וככפרים לענין דינים הנזכרים: ועל פי פשט לשון הש"ס שם משמע שג´ דינין אלו שווין. אם ידוע שהעיר ההיא היתה מוק"ח מייב"ן. ונודע ג"כ שהוקפ´ ולבסוף ישבה )ומן הסתם כן הוא( נוהגין בה כל ג´ דינין. ואם לאו אין נוהג בה אף דין א´. וכן כתב רש"י מגילה דף י´ ע"ב בד"ה כל מצוות הללו. הנוהגות בערי חומה. שלוח מצורע. וקריאת מגילה בט"ו והבית חלוט בה לסוף שנה עכ"ל: וא"כ שלסבר´ תנא דמתני´ דערכין שלא נתקדש´ קדושה לעת"ל נכון הוא שלא הזכיר כ"א ח´ אלו שעד זמנם הם על תילן. אכן האחרים אין מספר שמצאו וקדשון וכבר הן נחרבו לא הזכירן כי לא יש שום תועלת בידיעה זאת אחר שנחרבו. לכל ג´ דינים הנזכרי´ כי הקדושה לא נתקדשה לעת"ל ואין אנחנו דורשים אשר לוא חומה: אכן יש לפרש הלא כל הפוסקים הראשונים והאחרונים. הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור והר"ן הביאו בדין קריאת המגילה לכרכין ביום ט"ו אף שאין להן חומה עכשיו מאחר שהי´ להן מקודם. מטעם אשר לוא חומה. אף שהלכה שקדושה הראשונה לא נתקדשה לעת"ל: והראב"ד שהשיג על הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק י"ב הלכ´ ט"ו על מה שפסק אשר לוא חומה. אף שאין לו עכשיו. ופסק ג"כ שקדושה ראשונה לא נתקדשה לעת"ל. )כמו שאאריך לקמן בכונותיה´( לא עשה כן ולא השיג עליו במה שפס´ כן בה´ מגילה פ"א ה"ד: אלא הכרח לומר שדעת כל הפוסקים שקריאת המגילה ביום ט"ו לכרכין המוק"ח מייב"ן אינו תלוי בקדושה ראשונה שקדשה לעת"ל. ואם ידענו שהיו מוק"ח אף שעכשיו אין להן חומה קוראין בט"ו. וראיה לדבריהם כרכין מוק"ח מייב"ן בחוץ לארץ שקוראין בט"ו. ודאי לא שייך קדושה בערי חו"ל: ולמה יגרעו ערי א"י מערי חו"ל בזה: וכן הביא הר"ן וכל)א( ועיין לקמן שאלה י´ אם גם לענין שילוח המצורע צריך להיות מוק"ח דוקא מזמן יהושע בן נון: )א( הג"ה וע"פ האמור. שבזמן רבה"ק לוד ואונו וחדיד וג"ח על תילן ותכונתם. וכן יבנה ופקיעין. ולא נחרבו בשני חרבנו´ אלה )ירושלים וביתר( זכיתי לפרש לשון הזוהר שהוא פלא והפלא לסדר ויצא דף קנ"א ע"א ר´ חייא ור´ חזקי´ הוו יתבי תחות אילני דחקל אונו אדמיך ר"ח חמי´ לי´ לאליהו וכו´ אמר השתא אתינא לאודעא דירושלם קריב איהו לאתחרב´ וכל אילין קרתין דחכימיא בגין וכו´ הלא בזמן האמוראים אלה כבר נחרב ירושלם וכל הארץ זמן רב מקודם: לדעתי ברור שלוד ויבנה ואונו וחדיד מקום מושב החכמים לא נחרבו בזמן אספיסיונוס וטיטוס בבקשת ר´ יוחנן ב"ז תן לי יבנה וחכמיה וכן עשה הצורר הדריאן בחרבן ביתר. עד שבזמן רבה"ק וריב"ל היו לוד ואונו וחדיד וג"ח אולי גם יבנה )ונכלל בכלל וכיוצא בהן( מוקפות חומה. וזה שישבו תחת אין שדות של עיר אונו. וכל אילן קרתין דחכימיא הן יבנה ואונו וחדיד שהן סמוכין זה לזה: ומה שהזכיר ירושלם קריב לאתחרב´. לפי ענ"ד נראה לי לאמר בכדי שלא יהיה לשון זה בלתי פירוש ופתרון. שהכונה על עיר לוד הנקראה ירושלם השני´. כמו שנזכר בפסיקת´ רבתי פרשה ח´ ויללה מן המשנה )צפני´ א´( זו לוד שהיא משנה לירושלם עכ"ל. שעיר לוד מלאה חכמים וסופרים. וכמו שהבאתי פעמים ושלוש בספרי תבוה"א שחכמי נגב הם חכמי לוד. והיו מכנים לוד בדרך כבוד ירושלם השניה )ולקמן אאריך עוד בדבר הזה( ובזה מתורץ התמי´ למה לא חשב רבה"ק לוד בכלל הערים מוק"ח וריב"ל הזכירו. לדעתי שירושלם הנזכר במסכ´ ערכין בכלל הערי´ האלה הכונה עיר לוד ירושלם השניה. וזה שאמר הש"ס תרי ירושלם היו: היוצא לנו מכל דברי אלה שלפי דעת שחנני ה´. כל ערי אה"ק תובב"א הנזכרים בספר יהושע ובספר נחמיה שישבו בה עולי הגולה. והנזכרים בירושלמי שביעית פ"ו שהחזיקו בהן עו"ג. וח´ הנזכרי´ במסכ´ ערכין כל הערים האלה זמן קריאת המגילה ביום ט"ו דוקא בלא ספק. כי הם בחזקת מוק"ח מייב"ן אף עתה שהם בלא חומה. כי לענין קריאת המגילה לא נתבטל´ הקדושה ודורשין לכ"ע לוא חומה: אולם לא נהגו כן בכל א"י. כ"א דוקא בעה"ק ירושלם תובב"א. ובשאר מקומות קוראין בי"ד בברכה. וגם ביום ט"ו בלא ברכה מספק. והטעם אף שידענו בבירור שהיו מוק"ח בייב"ן. אכן הספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשונה ממש. שנבנה קצת רחוק ממקומה הראשון. ובאופן זה ודאי לא אמרינן כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך. כמו שאמרו על חברון ויפו וכדומיהן שגויי הארץ מראין מרחוק קצת מקומות אלה. שקבל בידם. ששם היתה תכונתו מימי קדם. מה שאין כן בעה"ק ירושלם אין ספק בדבר כי עומדי´ ג´ עדים כשרים ונאמנים שהיא על תכונה הקדמונית — הר המוריה: הר ציון: והר הזיתים מקדם ומחוץ ירושלם. וכן כותל המערבי מעיד על זה: והרדב"ז ח"ב שאלה תרפ"א. נשאל אם חברון היתה מוק"ח מייב"ן לענין מקרא מגילה. והשיב לא. משני טעמים וראיות. א´ שבסוף מסכת ערכין הזכיר התנא ח´ מקומות מוק"ח מייב"ן קצרה הישנה וכו´ ולא הזכיר חברון בכללם מוכח שאינה מוק"ח היתה. והראיה השניה מדפרכינן בסוף הסוגיא שם אלא בתי ערי חומה ללויים מי אית להו והתני´ ערים הללו אין עושים אותם לא טירים קטנים ולא כרכין גדולים וכו´ וידוע שחברון היתה עיר מקלט. ואי אפשר שתהי כרך מוק"ח מזמן ההוא. וכמו שהקשה הש"ס בפרק אלו הן הגולין וקדש עיר מקלט הואי והא כתיב"ערי מבצר הצדי´ וכו´" וגבי חברון לא פריך כי היכי דפריך גבי קדש משום דפשיטא להו דחברון לא היתה עיר מבצר הילכך אין דין בתי ע"ח נוהג בהם וקורין בה בי"ד שאין בה שום ספק לדעתי וכן בשכם וקדש בגליל. וזה תוכן דבריו ע"ש: אחר בקמ"ח מכבוד תורת האדם הגדול בענקים נ"ע אשיב על דבריו. כי לא תגורו מפני איש ותוה"ק אמת. ונקבל האמת ממי שאמרו: כבר כתבתי והראיתי בראיות ברורת שאין כונ´ התנא דמס´ ערכין שדוקא ח´ עיירות מצאו מק"ח בזמן שעלו בני הגולה. כי ברור הדבר שמצאו הרבה אין מספר. והזכיר דוקא ח´ אלו וכיוצא. או לפי שלא נזכרים בספר יהושע. ושמונה אלו נוספים על ספר זה. שכולן מוק"ח מייב"ן היו. או מטעם שח´ אלו עמדו על תילן בזמנו. עד אחר החרבן ירושל´ וחרבן ביתר. והאחרים אין מספר שהיו מוק"ח מייב"ן ומצאון עו"ג. אולם כבר נחרבו בזמן התנ´ לא הזכיר ובכלל ובגדר זה הי´ ג"כ חברון שהי´ מוק"ח כשעלו בה"ג ובודאי החזיקו בו. אולם בזמן התנא כבר נחרב בזמן התנ´ לא הזכיר ובכלל ובגדר זה היה ג:כ חברון שהי´ מוק"ח כשעלו בה"ג ובודאי החזיקו בו. אולם בזמן התנא כבר נחרב עד היסוד בה ולכן לא הזכירו. ועוד מי יעיד לנו שאין חברון בכלל וכיוצא בהן. הלא טברי´ יוכיח שלא הזכיר התנא שם בכלל ערי מוק"ח מייב"ן ועם כל זה לרבי פשיטא לי´ דטבריה מוק"ח מייב"ן היא )מגילה ה´ ע"ב( ובודאי הכרח לומר או שעיר רקת )היא טברי´( כבר ידוע שהית´ מוק"ח לפי שנזכר בספר יהושע. או שנכלל בכלל וכיוצא בהן. )וכן הוצל דבנימין אף שלא נזכר במס´ ערכין( כן הדבר בחברון ואין שום ראי´ אות או מופת שלא היה מוק"ח לפי שלא הזכירה התנא דמסכ´ ערכין. כן הדבר בחברון ואין שום ראי´ אות או מופת שלא היה מוק"ח לפי שלא הזכירה התנא דמסכ´ ערכין. והטעם או שכבר נזכר בס´ יהושע בכלל ל"א מלכים. או שנכלל בכלל וכיוצא בהן. והראיה השניה שמחליט רבינו מאחר שהיתה חברון עיר מקלט אי אפשר שתהיה מוק"ח. מה נאמר ומה נדבר הלא היא תוספתא מפורשת וכן איתא בירושלמי מכות פ"ב עד שלא הפרישו קדש בגליל לא היתה קולטת הפרישו גמלא תחתיו עד שכבשו את קדש עכ"ל. )לפענ"ד הי´ זה עד זמן דבורה וברק. שכל משך זמן ההוא. מיהושע עד ברק לא כבשו קדש כי סמוך לו עיר חצור. וחרושת הגוים ששם מושב מלך יבין מלך כנען והוא לחץ ישראל בחזקה. ולא הניחם לכבוש קדש. ואף שנזכר כבר קדש בכלל ל"א מלכים שהכם יהושע. לדעתי ברור שדוקא את ל"א מלכים כבש יהושע והרגם. אכן לא כבש כל ערי מלכותם. לכן נזכר במקרא דוקא מלך פלוני. ולא עיר מלך פלוני. וראיה לדברי מירושלם. חברון. דביר. חרמה. בית אל. תענך. דור. מגדו. גזר. אפק. )שופטים א´( אף שנמנים בכלל ל"א מלכים. עם כל זה זמן מה אחרי מות יהושע נכבשו ערים אלה( והלא גמלא מוק"ח מייב"ן הי´ כנזכר במסכת ערכין בכלל ח´ הערים. ואיך אפשר לעשותו ולהפרישו לעיר מקלט. ועוד בכלל מ"ב ערי הלויים נזכר )יהושע כ"א ל"ב( חמת דאור )ובדה"י וק נקרא חמון( והיא עיר חמת הנזכרת בערי המבצר לנפתלי )יהושע י"ט ל"ה( נפתלי חמת רקח וגו´ קדש וגו´. ונומה שהקשה הש"ס במסכ´ מכות וקדש עיר מקלט וכו´. ומתרץ רב יוסף ב´ קדש היו וכו´ ודאי יוכל הש"ס לתרץ ג"כ כמו שאמרתי שסתרו חומותיה וראוי´ להיות עמ"ק. אכן תירץ של ר"י יותר פשוט לדעתו ב´ קדש היו. ודאי נכון לומר שקדש השני שלא הי´ בכלל ערי המבצרים כרכים הפרישו לעמ"ק ולא צריך לתרץ שסתרו חומותי´. מה שאין כן בחברון שלא נזכר במקרא מבואר ומפורש שהית´ עיר מוק"ח עיר מבצר כמו שנזכר בקדש ערי מבצר הצרים וגו´ קדש. ואין כל כך הכרח לש"ס להקשות וחברון עיר מקלט הואי כמו שהקשה בקדש. ועוד יש לומר שלא מקשה הש"ס על חברון אף אם היה ברור וידוע לנו שהיתה מוק"ח כמו שהקשה בקדש. שכבר תירץ הש"ס שם על קושי´ הראשונה וחברון עיר מקלט הוא והכתיב "ויתנו לכלב את חברון וגו´" אמר אביי פרוודהא פירש רש"י כפרי´ ומצרים הסמוכים לה ונקראו על שמה נתנו לכלב. והנה אף שנאמר "ויתנו לכלב את חברון" לאו דוקא העיר ממש כ"א כפרים ומצרים. כן הדבר מה שנאמר )יהושע כ´( "ויקדישו את קדש וגו´ ואת קרית ארבע היא חברון". לאו דוקא העיר הבצורה ממש. כ"א אחד מפרודהא והוסיפו שם דיורים עד שנעשה עיר בינוניות. לכן לא הקשה הש"ס שנית על חברון אולם אם היה מקשה כן ודאי יוכל לתרץ ב´ תירוצים שאמרנו. אבל לא שלא הקשה הש"ס מחברון לפי שידע בבירור שלא היתה מוק"ח כמו שכתב הרדב"ז: ודע מה שאמר רב יוסף תרי קדש היו. עלתה בתחילה על לבי לומ´ שכונתו על עיר קדש עיר לוי´ בחלק יששכר )והיא הית´ ג"כ עיר מקלט( הנזכרת דברי הימים א´ ו´ נ"ז )וביהושע כ"א נקרא´ קישיון( ואף שהיא עיר חלק יששכר ועמ"ק קדש לנפתלי היתה. לא יש כל כך לדקדק. לפי שגבולי נפתלי ויששכר כמעט נוגעים ונכנסי´ זה בזה )אף שחלק זבולון מפסיק ביניה´( כי אזנות תבור היה לנפתלי )יהושע י"ט ל"ד( ותבור היה על גבול יששכר )שם י"ט כ"ב(. וכן מצאתי שכתב הגאון ר"א מווילנא זצ"ל בביאורו ע"ס יהושע שהר תבור היה בגבול יששכר ואזנת תבור היה בגבול נפתלי. וכסל´ תבור היה בגבול זבולון דהיינו שהי´ מתחיל מנפתלי ונכנ´ לתוך זבולון דרך יששכ´ בעקו´ עכ"ל: אולם אחר שובי נחמתי. שלא הרוחנו מאומה בזה ולא תירץ הש"ס מאומה אם כונתו על קדש קשיון הנזכר הלא גם היא היתה עיר מקלט עיר לוי´. ונמצאים ב´ ערי מקלט ששמותם קדש. ועל כרחנו אחד מהן היה מבצר. כנזכר "וערי מבצר וגו´ קדש וגו´": אלא ודאי מה שאמר רב אשי כגון וכו´ לפרש דברי רב יוסף בא. וכונתו מה שתירץ ר"י תרתי קדש היו. פירש בדרך משל כגון סליקוס ואקרא דסליקוס )א( ואם כן על כרחינו אנו סמוכים תרי קדש זה לזה א´ הגדולה וא´ הקטנה. על דרך שמתרץ הש"ס על חברון פרודהא. כפרי´ ומצרי´ הסמוכים לה. וא"כ אי אפשר לומר שקדש השני הוא קדש קשיון ליששכר שהו´ רחוק מקדש נפתלי יותר ממהלך יום א´: )א( אמר ר"א כגון סליקוס ואקרא דסליקוס. פירש רש"י עיר מבצר ויש כפר סמוך הנקרא אקר´ דסליקוס: אחרי במ"ח נהפוך הוא. כי אקרא AERA בלשון יוני מבצר. ומוכח העיר המבצר נקר´ אקרא דסליקוס. והכפר הסמוך נקרא סליקוס. ולא שהוא כפר ממש הרי סליקוס הוא העיקר ואקרא דסליקוס הוא טפל לו ונגרר אחריו. ובלתי ספק הכונה העיר הגדולה המפורסמת SILICIA סיליציא. והמבצר שלה נקרא אקר´ דסליקוס. והוא דוקא למשל לתרי קדש. קדש עצמה היתה עיר גדול´ כרך מוק"ח ועמ"ק קדש סמוך לה ונקר´ על שם קדש הגדולה. כלל העולה שלא נוכל להחליט מאחר שידענו שעיר פלונית היתה מוק"ח מבצר וכרך אי אפשר להפרישה לעיר מקל´ ולעיר לוי´. לא כן. אם היה הכרח להפרישה אין מונעים בשביל שהיא מוק"ח. כ"א סותרים חומותי´ כדי שתקרא עיר פרוצה וכשרה לעמ"ק. שאם לא נאמר כן איך נפרש אתת המקרא )דבהי"א ו´ ל"ט שהזכיר שם כל מ"ח ערי לוי´( "ואלה מושבותם לטירותם בגבולם לבני אהרן וגו´ ויתנו להם את חברון וגו´" מוכח שערים אלה כרכים מוק"ח היו: "בחצריהם ובטירותם )בראשית כ"ה ט"ז( תרגם האונקלוס בכרכיהון ויונתן ב"ע והירושלמי בקסטרוון )ר´ מתחלף בל´ KASTEL קאסטיל( והוא בלשון לאטיי"ן מבצר. ואיך אפשר להפריש טירות מבצרים לערי לויים. ואם תשיב לדחוק ולומר שיש הפרש בין מבצרי´ כרכים לטירות. הלא אמרינן במס´ מכות י´ ע"א ערים אלה אין עושין אותן לא טירין קטנים וכן הוא בספרי לסדר שופטים. שלש ערי´. ערים ולא טירים ערים ולא כריכים ערים ערים ולא כפרים ע"כ. )ועיין מה שכתבתי בסוף הקונטרס בזה(: וראיתי בתרגום רב יוסף על דברי הימי´ שתרגם במקרא הנזכר ואלין מותבניהון לכפר ניהון. שמפרש ומבאר טירות שהם כפרים. לא מבצרים. כנראה שקשה לו איך אפשר להפריש כרכי´ לערי הלויים. הלא הוא בעצמו מתרץ על קושי´ הש"ס במס´ מכות הנ"ל "וקדש עיר מקלט וכו´" אמר רב יוסף תרתי קדש הוו. ומוכח שא"א להפרש עיר בצורה לעת"ק לכן תרגם טירותם כפרניהון. ר"ל שאין הכונה מבצרים: אכן גם על תרגומו נדקדק כן. כמו שאין מפרישין מבצרים לעמ"ק כמו כן אין מפרישין כפרים ומה הרוחנו בזה. שסר מכונת טירותם. מדרך כל התרגומים שהכונה מבצרי´ ולתרגומו כפרים. ואם תשיב שאפשר להושיב שם דיורי´ ואוכלוסין לעשות מכפר עיר בינוני. הלא אפשר ג"כ להפריש מבצר לעמ"ק למסתר חומותי´. שהוא יותר קל מלהוסיף דיורי´ ואוכלוסין על הכפר להפרישו לעמ"ק: ונראה לי שלסבר´ ודעת רב יוסף קל להוסיף דיורי´ מלסתור חומות המבצר. לכן תירץ בש"ס ב´ קדש היו ולא מתרץ שסותרים החומות. כן הדבר שתרגם בטירותם לכפרניהון. שיש עכ"פ תיקון להוסיף דיורי´ ולעשות מכפר עיר בינוני. מלסתור חומו´ המבצר. לעשותו פרוצה: ויש לפרש לשון הירושלמי ריש מגילה ר"ס בשם ריב"ל חלקו כבוד לא"י שהיתה חרבה באותן הימים ותלו אותה בימות יהב"נ עכ"ל. הלא ע"פ דברים אלו שהוכחתי בראיות ברורות שכמעט כל ערי הארץ. רובם דרובם היו על תילן כשעלו בני הגולה ומה הכונה שהית´ חרב´ באותן הימים: לדעתי שכונת הירושלמי חרבה ר"ל מאין יושב. כי הלכו בגולה. ובפרט בארץ יהוד´. אבל ערי´ היו על תילן )ואמר שא"י היתה חרבה. לא אמ´ שערי א"י היו חרבו´(: ועם כל זה תקנו שנקראים דוקא מוקפות חומה. המוקפו´ מזמן יב"ן. עבור מעטים הנהרסות החרבות והנשמות. ובפרט לכבוד ירושלם שחומותי´ אז מפורצו´. ואם נקראים מוק"ח מזמן הנס. מזמן אחשורוש כשושן. לא היה ירושלם בכלל. ואף שרוב ערי הארץ היו מוק"ח. וזה כבוד א"י שהיתה חרבה באותן הימים ראש ועיקר הארץ הוא ירושל´ עיר הקדש. ובעבור´ תקנו כן: אולם נפלאת בעיני כונת התנא דמס´ ערכין במה שמנה וחשב ירושלם בכלל הערים המוק"ח מייב"ן הלא מקראות רבים עדים כשרים ונאמנים העידו על ההיפוך והסתירה. ואת חומות ירושל´ סביב נתצו כל חיל כשדים" )מ"ב כ"ה י´(. וינתשו את חומות ירושלם )דבה"י ב´ ל"ו י"ט( "ואת חומות ירושלם נתשו" )ירמי´ ל"ט ח´(. "וחומת ירושלם מפורצים" )נחמי´ א´ ג´( "ואהי שובר בחומות ירושלם אשר הם פרוצים" )שם ב´ י"ג( ופעמי´ הרבה נזכר מפורש ומבואר שנחמי´ וזרובבל בנו חומות ירושלם. ואיך אפשר לומר שנקרא ירושלם מוק"ח מייב"ן. הלא אין סבר´ לומר שחומותי´ נקראות עומדות על תילן לפי שלא נהרסו עד היסוד בה. שנשאר בה פיסקא פיסקא כותלים נשברי´ מפורצות. ובודאי שהי´ פרוץ מרובה על העומד שהמקראות משתמשין בלשון נתצו וינתשו. ואם מדרגה זאת נקרא´ מוק"ח. אין ספק שכל הערים שמצאו בה"ג שנחרבו ונקראו´ ערי פרוצות באין חומה היו כן. כי כמעט לא נמצא´ אף א´ שנהרס´ ונחרבה עד היסוד בה )כמו ירושלם והיכל ה´ בחורבן השני( על דרך שאמר יחזקאל החרבו´ הנשמות והנהרסות. והש"ס )ערכין ל"ב ע"ב( מקשה וירושלי´ מי מיחלט והתני´ י´ דברים נאמרו בירושל´ וכו´ ולמה לא מקשה מפשטו´ המקראו´ שזכרתי וירושל´ מי היתה מוק"ח. ומה הפר´ יש בענין מוק"ח בין ירושלם ובין שארי ערי א"י: ונראה לי ודאי ואמת הדבר שחומות ירושלם נפרצות ונהרסו´ היו בזמן עוה"ג. ובודאי לא הי´ מוק"ח כדרך כל מוק"ח. ואף שעזרא ונחמיה לא מצאוה מוק"ח. קדשוה בקדושה שני´ כדין וכהלכה. בשתי תודות )אף שהוא לזכר בעלמא דוקא לפי שלא הי´ במלך ואורי´ ותומי´( ושאר כל העיירות המוק"ח נתקדשו דוקא בדיבור בעלמא. ואף שבנו הם חומות ירושלם. ובודאי מקודם היו נפרצו´ ונהרסות. מרוב מעלת ירושלים שנמצא בה בהמ"ק וכבר הקריבו שם קרבנות טרם שבנו חומות העיר כנזכר וכמוכח מהמקראות. הרי הוא כאלו היה מוק"ח. דוקא שאר העיירות לא קדשון אם לא מצאון מוק"ח טרם שקדשון. לא כן בירושלם. אף שמצאו´ עיר פרוצה יש לאל ידם לקדש העיר וחומותיה בקדושה ראשונה כאלו חומותיה מזמן יב"ן. ובכונ´ זאת מנה התנא ירושלם בכלל ערי מוק"ח מייב"ן אף שידע שעזו"נ בנו חומותיה ומוכח שנפרצים ונהרסים מצאון: והפרש גדול בין ירושלם ובין שארי ערי הארץ לענין זה כי היא ראש ועיקר לכל הארץ ומקור הקדושה הוא שם. ואחר שנתקדשה ירושלם וחומותיה )אף שהן חדשות( יכלו לקדש שאר העיירות המוק"ח. ואם ח"ו ירושלם לא נתקדשה בקדושה השני´ את מי יקדישו. וזה פשוט מאוד: גם אמרתי בדרך חקירה. שקושי´ זאת ג"כ סניף לדברי שאמרתי לעיל. שעיר לוד מכונה בשם ירושלם. וא"כ כונת התנא שמנה ירושלם בכלל ערי מוק"ח לא ירושלם הקדושה כ"א לוד שנקרא´ משנה. ר"ל ירושלם השני. שבזמן התנאים היתה עיר לוד. במדרגה גדולה. מלאה חכמים וסופרי´ חכמי הדרום. זקני נגב. עד שמכונה בשם ירושלם השני´ והקטנה כאשר כתבתי כבר לעיל דף ט´ ע"א. בהג"ה. ובהנחה זאת מבואר סברת רב יוסף תרתי ירושלם הוו. ובזה מבואר ג"כ שכתבתי לעיל בתחיל´ דברי שח´ אלו אף א´ לא נזכר ולא נמצא בספר יהושע. והלא ירושלם נזכר פעמים הרבה שם. אולם ע"פ האמור שירושלם הנזכר הכונה ירושלם השני´ הקטנה היא לוד. נכון הדבר. כי באמת לוד לא נזכר אף פעם א´ שם: ומה שנזכר בש"ס במגילה אריב"ל )ובירושלמי בשם רבי( לוד מוק"ח וכו´ לפרש באו מה שנזכר במתניתין ירושלם. אל תאמר ירושלם הידוע. עיר הקדש כונתו כי ודאי לא היתה מוק"ח כשעלו בה"ג עזו"נ. כ"א הכונה לוד כי באמת יש לדקדק למה לא הזכיר התנא ג"כ לוד כמו שהזכיר ריב"ל. ודרך האמוראי´ לפרש דברי וכונת התנאי´ ור"ל שכונת התנא ירושלם היא לוד: ועוד לי לבאר שכתבתי לעיל פעמי´ ושלוש שתנא דערכין לא חשב כ"א ח´ עיירות שעמדו על תילן בזמנו אחר החרבנות. וכשעלו עה"ג מצאון גם אלו בכלל ובמספר הגדול המוק"ח שמצאו. אולם כל העיירות שמצאו חומותי´ נחרבות לא קדשון אף שבזמן יהב"ן היו מוקפות. לדעתי אם עוה"ג עזו"נ היו בונין חומות הערים האלה שמצאו נחרבות אף שידוע שבזמן יב"ן היו מוק"ח. ואח"כ קדשון כדרך כל העיירות שמצאון מוק"ח וקדשון אין לערים האלה דין מוק"ח מיב"ן. אף שקדשון אחר שכבר הית´ להן חומה )חדשה( אין כח בידם לבנות חומה חדשה ולקדשה ותהי נחשבת כמוקפ´ חומה מייב"ן. כי מאחר שבחרבן נתבטלה הקדושה הראשונה אין מועלת הקדושה השני´ כ"א בערים שעמדו על תילן מייב"ן. וכן מצאתי בתשובת הרימ"ט חלק יור´ דעה סי´ ל"ז. וכן מורה בפשטות לשון הש"ס מצאו מנו אלו וקדשון. משמע דוקא מה שמצאו שעמדו על תילן קדשו. אבל לא החומות )ר"ל החרבות( שבנו הם. וכן הדעת נותנת מאחר שהכל תלוי בביאת יהושע ב"ן ועולי מצרים. כי להם נתנה תוה"ק גבולי ותחומי הארץ אשר הנחיל לאבותינו. עריה וחצריה. ונקראו´ מוקפות חומה דוקא החומו´ שנבנו טרם בואם כמו שנאמר ערים אשר לא בבית. וגלו אחרי כן משם. ועלו מהגולה להחזיק הארץ וערי´ לקדשן. ודאי לא יכלו לקדש על שם מוק"ח מייב"ן כ"א הערים אשר מצאו בחומותיהן הראשונות שהן באמת מייב"ן. אבל אם מצאו בלא חומה הראשונה אין להן כח לבנותן ולקדשן על שם יהושע ב"ן. כי מאחר שפסקה הקדושה מכל הארץ בשעת החרבן. והחומות הראשונות נפלו. במה יתקדשו החומו´ החדשי´ על שם זמן יב"ן. מה שאין כן הערי´ שמצאו בחומותיהן הראשונו´. אף שפסקה בינתים הקדושה מהן. בקדושתן השניה יגיעו ג"כ החומות למדרגה הראשונה בערך זה להקרא מימות יב"ן כל זמן שעמדו על תילן. לכן נראה לי ג"כ אם אחת מעיירות שמצאו עזו"נ מוק"ח מייב"ן וקדשוה בקדושה השני´. אם נפלה אח"כ חומותי´ שאין לה דין מוק"ח ולא כמו שהיה אם נפלה החומה קודם החורבן שדורשין אשר אין לוא חומה אף שאין לה עכשיו. שדוקא בזמן שלא נתבטלה הקדושה מעת בנין החומה עד עת שנפלה אז אמרינן אין לוא חומה ואף שנפלו עתה. מה שאין כן בערים שכבר נתבטל´ מהן הקדושה ונתקדשו שנית. ואם נפלו אז לא נשארו במעלה הראשונה כי כבר נפסק´ קדושת´ בעת החרבן. די שקדושה השני´ מועלת לכל זמן שנמצאו חומותיה אשר נבנו ונתקדשו בקדושה הראשונה שנפסקה אבל לא שיש כח בקדושה השניה לפעול גם למפרע כאלו הם עד היום בקדושה הראשונה. שאם תאמ´ שבאמת כן שיש כח בקדוש´ גם לזאת לפעול למפרע. הלא נדקדק ונשאל למה לא יכלו עה"ג לקדש ג"כ העיירו´ שהיו מוק"ח מייב"ן ונפלו חומותיהן והם בנון וקדשון ולמה קדשו דוקא הערי´ שמצאו על תילן. אלא ברו´ הדבר אם נפלו חומו´ הערים שנתקדשו בקדושה השניה בטלו מעלתן. והדרוש אשר לוא חומה דוקא כל זמן שלא בטלה הקדושה הראשונה: וזה הדבר שאמרתי לעיל פעמי´ הרבה שתנא דמסכ´ ערכין לא חשב כ"א ח´ אלו שעמדו על תילן בזמנו. וכל דבריו להלכה ולמעשה. והרבים שמצאו עוה"ג שהיו מוק"ח. אכן בזמן התנא אחר החרבנות לא נמצאים לא הזכירן. כי לא נפקות´ לדינא. ומה שכבר עבר. הוא עבר. ואם העיירות שקדשון בקדושה השני´ ג"כ נשארו במעלתן ובמדרגתן אף אחר שנפלו חומותי´ מטעם אשר לוא חומה. הלא ראוי לתנא להזכיר כולן. אף שכבר נחרבו. מכל מקום נפקות´ לדינא. כי נוהג במקומות ההן כל הדינים כאלו מוקפות ועומדות על תילן עד היום ההוא. אלא ברור לדעתי אם נפלו אלה שנתקדשו בקדושה שני´ אין נוהג בהן דין מוק"ח ושפיר ונכון שלא הזכיר התנא כ"א העומדים על תילן בזמנו. וזה ברור: אכן קשה לי איך נפרש לשון הש"ס מגילה ג´ ע"ב אמר ריב"ל כרך שחרב ולבסוף ישב נידון ככרך. מאי חרב אלימא חרבו חומותי´ ישב אין לא ישב לא. והא תני´ ראב"י אומר אשר לוא חומ´ אע"פ שאין לו עכשיו והי´ לו קודם לכן וכו´. ומה מקשה הש"ס הלא ריב"ל דבר על זמנו. כמו שהזכיר בסמוך לוד ואונו וגה"ח מוק"ח מייב"ן. ובזמנו כבר נתרבו כל הערים הרבים שמצאו והחזיקו עוה"ג ונפלו חומותי´. והלא כתבתי לעי´ שבחומו´ הערים שבקדושה השני´ לא דורשין אשר לוא חומה. ואם באמת גם באלה הדין כן. למה לא יכלו עה"ג גם לקדש הערי´ שהיו מוק"ח מייב"ן ונפלו חומותיהן והם בנו אותן מחדש. ולמה קדשו דוקא הערים אשר מצאו מוקפות ממש. ועוד למה לא חשב ומנה התנא כל המקומות שמצאו עוה"ג אף שבזמנו נחרבי´ הלא נפקות´ לדינא כאמור: ואמת ע"פ לשון התוספו´ שם מגילה בד"ה והתני´ ראב"י אומר וז"ל וי"ל דע"כ לא סבר ר"י כרבנן דאי סבר כותייהו מאי מהני אם לבסוף ישב לא קדשה קדוש´ שניי´ עכ"ל. משמע שאם אמרינן שקדשו קדושה השני´ לא יש לדקדק מוכח שקדושה שני´ שיש לקדושה הראשונה שמהני לכרך שחרב ולבסוף ישב. ולפי מה שאמרתי לעיל וכן כתבו גדולי החכמים והפוסקים אמת הדבר שקדשוה עוה"ג בקדושה שני´. אכן אם נפלו החומות לא אמרינן אשר לוא חומה שלא נתקדשו מזמן הראשונה. שבינתים הי´ החרבן הבית הראשון ונתבטלה הקדוש´: וא"כ יש לדקדק ע"פ דברי למה כרך שחרב מחומותי´ ולבסוף ישב )ואפילו לא ישב. צריך פירוש מה כונת הש"ס ישב אין לא ישב לא והא תני´ וכו´( נידון ככרך. הלא אם נפלו חומותי´ לא אמרינן בקדושה השני´ אשר לוא חומה: ;.l1,6,60,66,1,0,5,75,192,3,127,5,0, ונראה לי מה שאמר ריב"ל כרך שחרב וכו´ ודורש אשר לוא חומה דוקא לענין מגילה שאין הדבר הזה תלוי בקדוש´ אבל לענין שאר דינים שאין הבית הזה נחלט בה. ולענין שילוח המצורע לא אמרינן בעיירות שנתקדשו בקדושה שנייה דוקא אשר לוא חומה. ואף שכתבתי לעיל שפשטות לשון הש"ס מורה שג´ דינים שווים כמו שכתב רש"י שם. אכן הכרח לומר שגם תנא דערכין סובר כן שלענין מגילה באמת כרך שחרב ואח"כ ישב דינו ככרך. מטעם אשר לוא חומה. ומה שלא הזכיר כ"א שעומדין על תילן. הלא ראוי להזכיר כל העיירות שמצאו עוה"ג אף שכבר נחרבו בזמנו. הלא נפקות´ לדינא לדעתן לענין קריאת המגילה. אם נדע שהיו מוקפות חומה מייב"ן ואף שנחרבו בזמנו קוראין ביום ט"ו מטעם אשר לוא חומה: אולם הטעם שלא הזכיר אלא ח´ אלו. לפי שהזכיר התנא הערים אלו בדיני בתי ערי חומה. במשנה במסכ´ ערכין לא השגיח להזכיר ג"כ ערים שהיו מוק"ח מייב"ן )אף שבזמנו הם חרבים( לענין מקרא מגילה ביום ט"ו. ואם היה התנא מונה המקומות שהיו מוק"ח מייב"ן לענין מקרא מגילה. ודאי היינו מדקדקים למה לא מנה כולם שנמצאו עוה"ג ואף שבזמנו חרים עם כל זה קוראים בה ביום ט"ו מטעם אשר לוא חומה ונכון וראוי לדעת מספר ושמות כל המקומות ההמה. אף שכבר חרבים. עם כל זה דין ומעלת מוק"ח יש להן לענין מגילה: אולם התנא מנה אותן דוקא לענין בתי ערי חומה שבתי´ נחלטים בהן. מה לו להזכיר המקומות שכבר נחרבו. שלא יש נפקות´ לדינא בזה אבל ודאי הם רבי מודה שלענין מגגילה דורשין אשר לוא חומה. וראי´ לדבר שקרא הוא בעצמו המגילה בטבריא ביום ט"ו. ולא ידענו אם טברי´ הית´ מוק"ח בזמנו. ראי´ ברורה שלענין מגילה גם הוא מודה שדורשין אשר לוא חומה. אף שלא יש לה חומה עכשיו: ועוד נראה לפ"ד מה שדורשין לוא חומה. אף שאין לו עכשיו. דוקא אם נשארה העיר ההיא על תילה. שנמצאים בה בתים ומצרים ובנינים כמקדם. כ"א חומותי´ נחרבו ונהרסו אבל עצם העיר במציאות הראשונה ונקראת בשמה הראשון. אז אין משגיחין מה שחומותי´ נחרבו´ ונהרסות מאחר שהיו לו מקודם. אכן אם נחרבה העיר ממש בתי´ וחצרים ונעלמה ונאבדה המציאות העיר ההיא הראשונה ובנו עיר חדשה ממש במקום ההוא. אין ספק בלבי שאין זה בכלל לוא חומה. ובודאי אין נידון ככרך. כי הוא מעש´ חדש כיש מאין. וכבר נתבטלה מציאות וזכרון ושם הראשון של אותה העיר. וזה שאמר הש"ס אילימ´ חרבו חומותי´ ר"ל מה שאמר ריב"ל כרך שחרב. הכונה שחרבו דוקא חומותי´. והכרך בעצמו נשאר במציאותו. אבל אם נחרב הכרך בעצמו. בתי´ וחצריו. ודאי לא יעלה על הדעת שאם לבסוף ישב נידון ככרך )וגם אמר לבסוף ישב. ולא אמר שנבנ´ מחדש כ"א שחסר דוקא הישוב שמורה גם על הקמת חומותי´ והעיר בעצמה היתה במציאות הראשונה וכאלו אמר ולבסוף הוקפה החומה(: וידוע שאחר החרבנות בזמן רבה"ק תנא דערכין כמעט לא נשאר על תילן כ"א ערים מעטים מספר נער יכתבן ח´ אלו ואחדים הנכללי´ בכיוצא בהן: ושאר כל העיירות נתקיים בהן "ערו ערו עד היסוד בה". ובדרך כלל לא נמצא מקומות שראוי לומר עליהן אשר לוא חומה. ר"ל שנשארו במציאות הראשונה כ"א שנהרסו ונחרבו חומותיה´ דוקא. בלתי אלו שהזכיר באמת אלה בלבד נמצאים על תילן. וחוץ מאלה נתבטלה מציאות שאר מקומו´ בכל ארץ ישראל. לכן לא הזכיר התנא שמות המקומו´ אשר מצאו עוה"ג כי מה שעבר עבר. ולא יש נפקות´ לדינא לדעת שמות המקומות ההמה. אף לענין מקרא מגילה שאין תלוי בקדושה לא נמצא בדרך כלל ערים שקוראין בט"ו מטעם אשר לוא חומה. ר"ל שנחרבו ונהרסו החומות דוקא. והעיר במציאות הראשונה רק )שמונה שהזכיר הן על תילן ממש. שלא נחרבו חומותי´ וכ"ש העיר( כי בעו"ה נחרב´ ונשמ´ כמע´ כל הארץ: מה שאין כן דרך האמוראים מפרשי המשנה שמוסיפין ומבארין לשון התנאים לכן בא ריב"ל ואמר כרך שחרב וכ´ ר"ל אל תאמר מאחר שלא הזכיר התנא כ"א ח´ ויעלה בדעתך לומר שאם נמצא עיר שעמדה על תילה. שהיא במציאות הראשונה כ"א שנהרסו חומותי´ לא נידון ככרך. על זה הוסיף ואמר. לא כן הדבר כ"א נידון ככרך. ואם נמצא מקומות שהם בגדר הזה. שנמצאים במציאותן בלא חומה. אף שבשאר דברים לא נידונין ככרך. שלא אמרינן לוא חומה. לפי שנתקדשו דוקא בקדוש´ השני´. אולם לענין מקרא מגילה דינו ככרך. ובעה"י הכל יבוא על נכון: וזה לשון הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק י"ב הלכה ט"ו אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשע´ כיבוש הארץ. כיצד עיר שלא היתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ אעפ"י שמוקפת עתה הרי היא כבתי החצרים. ועיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע אע"פ שאינה מוקפ´ עתה הרי היא כמוקפת. וכיון שגלו בחרבן ראשון בטלה קדוש´ ערי חומה שהיו בימי יהושע כיון שעלה עזרא בביאה השני´ נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת מפני שביאתן בימי עזרא שהיא ביאה שניי´ כביאתן בימי יהושע וכו´ ע"ש: וזה לשון הראב"ד בהשגתו עליו. א"א חידוש גדול אני רואה בכאן דהוא סבר קדוש´ יהושע לא קדשה לעת"ל והדר אמר אע"פ שאינ´ מוקפ´ עתה הרי היא כמוקפ´ ר"ל שהקדוש´ הראשונ´ לא בטלה עד שבטלה הארץ. חידוש גדול הוא זה ואין סומכין עליו. שהראשונות בטלו משבטל´ הארץ אע"פ שהחומה קיימת ואם נפלה חומתן מיד בטלה קדושתן עכ"ל: וכבר השיב בעל כסף משנה )ב´ פעמים בהלכה זאת( פשוט ונכון מאוד מה שכתב הרמב"ם אע"פ שמוקפ´ עתה אין הכונה בזמן הזה אחר החרבן. הרי זה באמת סתירה ברורה בדבריו כמו שהשיגהראב"ד וג"כ סתירה ללשון וכונת הש"ס. כ"א הכונה עתה בזמן ההיא אחר זמן יהושע. לאפוקי ולגבי זמן יהושע ממש בשעת הכיבוש. ובודאי קודם החרבן כמו שמבאר הוא בעצמו בתוך לשונו הטוב. וכיון שגלו בחרבן ראשון בטלה קדוש´ ע"ש וכו´. לראיה שכונת עתה קודם שגלו דוקא. וגם הרמב"ם מודה אףשקדשוה עולי הגולה בקדושה השני´ קדשו דוקא הערים המוק"ח באותו העת הלשון הזה מורה באר היטב. דוקא שכבר היו מוק"ח. לא שהם הקיפון חומה חדשה. כמו שמורה לשון הש"ס מצאו אלו. מנו אלו. שכבר מצאון. לא שהן בנון או הקיפון חומה: וגם הרמב"ם מודה אם נפלה חומת העיר מערים אלה שנתקדשו דוקא בקדושה השניי´ שהרי היא כבתי החצרים שלא דרשינן לוא חומה על ערים אלה. כ"א על הערים שנפלו אחר זמן יהושע קודם שגלו. שנתקדשה בקדושה הראשונה. כמו שכתב אע"פ שאינה מוקפת עתה כשפרשתי: וזה ג"כ כונת הראב"ד מה שכתב שהראשונות בטלו משבטל´ הארץ. אע"פ שהחומות קיימות ואם נפלה חומותן מיד בטלה קדושתן ע"כ. וכונתו משבטל´ קדושת הארץ בעת החרבן בטלה ונפסקה הקדושה גם מהערים אף שהן על תילן. ואמת אחרי כן קדשו עוה"ג בקדושה השנייה אכן דווקא כל זמן שנמצאות חומות הערים. אבל אם נפלו בטלה קדושתן. ולא אמרינן באלה לא חומה כמו בערים שנתקדשו בקדושה הראשונה בזמן יב"ן קודם שגלו וזה פשוט: וזכיתי בזה למצא ראיה ברורה לדברי מה שכתבתי לעיל שבקדושה השניי´ לא אמרינן לוא חומה. אף שראיתי בספרי האחרונים שלא סברו כן. שכתבו שגם בקדושה השניי´ דורשין לוא חומה. ובכללם ג"כ הגאון בעל טורי אבן ואני לפענ"ד שחנני ה´ כתבתי: וכל זה דוקא לענין בתי ערי חומה שתלוי´ בקדוש´ הערים )אולי גם לענין שילוח המצורע. אמת לא הזכיר הרמב"ם בפרק ז´ הלכ´ י"ג מהלכות בית הבחירה שמשלחין את המצורעי´ מהעיירות המוק"ח מזמן יב"ן כ"א סתם עיירות המוק"ח. כי גם במתניתין פ"א דמסכ´ כלים י´ קדושות הן לא נזכר עיירות המוק"ח מזמן יב"ן כמו שנזכר בפ"א דמסכ´ גילה ובסוף מסכת ערכין כשהארכתי לקמן בתשובה(. אכן לענין מגילה שאינה תלוי בקדושה כמו שכתבתי פעמים ושלש ודאי דורשין לוא חומה וכן כתב בהלכות מגילה פ"א ה"ד כל מדינה שהיתה מוק"ח מייב"ן בין בארץ ובין בחו"ל אע"פ שאין לו עכשיו חומה קורין בט"ו באדר עכ"ל: וכן כתבו כל הפוסקים הראשוני´ והאחרונים שבמקרא מגילה דורשין לוא חומה. וכנראה שגם הראב"ד הסכים בזה. כי לא השיג עליו כמו שהשיג בדין בתי ערי חומה: ואוסיף על דברי בעזה"י בסוף שאלה זאת לבאר לשון התלמוד מכות י´ ע"א ערים אלו )ערי המקלט( אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכין גדולים כ"א ערים בינונים ע"כ: וזה לשון ספרי לסדר שופטים. שלוש ערים. ערים ולא טירי´ ערים ולא כרכין. ערים ולא כפרים עכ"ל: טירין הכונה מבצר )פעסטונג CASTEL( והם בנינים יחידים. כמעט לא נמצא שם ישוב. אנשים הרבה. כ"א אנשי חיל לשמור ולהלחם לעת הצורך. כמו מבצר בורא"ק בדרך חברון. מבצר סאנו"ר )הוא שמיר בהר אפרים( בדרך משכם לטבריא. שלא נמצא מחובר עמו עיר או כפר כ"א הוא בנין יחידי עם חומה גבוה דלתים ובריח: כרכין הם ערים המוקפין חומה כמבצר. או מבצרים ממש בתוך או בקצ´ העיר וע"פ הרוב הם ערים גדולים אשר בהן המון עם רב. כמו מבצר ירושלם. עכו. וכו´ ונמצאים לפעמים ערים קטנים מבצרים. ערים בלא חומה. ויש גדולים וקטנים ושניה´ בלא חומה: כפרים הם בתים וחצרים אחדים מעטים ופשיטא שהם פרוצים בלא חומה: ובדיני ערי מקלט יש ב´ תנאים שיהיו הערים ראוי´ להיות ערי מקלט מגואל. א´ שלא תהינה מוקפות חומה והטעם שבעיר מוק"ח מצויין שם הרבה בני אדם ויהיה רגל גואל הדם מצוי שם ויהרגנו. )כן משמע מלשון רש""י סוף מסכ´ ערכין. ובמס´ מכות( ולפי ענ"ד נראה עוד טעם נוסף שצריך להיות עיר מקלט פרוצה בלא חומה. כדי שבקל יכול הרוצח לברוח העירה ולא צריך לסבב כל העיר מבחוץ עד שיגיע לשער ולפתח העיר. וכ"ש בלילה שדרך לסגור שערי העיר. ואם יברח בלילה וגואל הדם ירדף אחריו ודאי יהרגנו לכן צריך להיות עיר פרוצה. ואם תאמר הלא אפילו התחום יקליט ויציל את הרוצח. אמת שגואל הדם יומת אם הרג את הרוצח בתחום ע"מ. עם כל זה חששנו פן ואולי לא יוכל לעמוד על נפשו ויהרגנו אפילו בתוך התחום אם ימצאנו שם. כמו שחיישינן שמא ירגיל רגל גואל הדם שמה ויהרגנו בתוך העי´ המקלט: ולא יהיה בהן המון עם רב. לאפוקי טירין וכרכין וערים גדולים )אף בלא חומה( ב´ שנמצא בהן חיותם לחם ומים וכל צרכי בני האדם. לאפוקי. כפרים וטירין קטנים )אפילו אם נפלו ונפרצו חומותי´( לפי שלא נמצא באלה צרכי בני האדם כדי חיותם. ולא ראוים לעמ"ק כ"א ערים בינוני´ שהם בלא חומה ובלא המון רב. ונמצא שם חיותם. וזה שאמרינן ערים אלו אין עושין אותן לא טירין קטנים. משתי סיבות. ר"ל שהן מוק"ח וקטנים שאין בהם חיותם. ולא כרכין גדולים. ג"כ משתי סיבות שהן מוק"ח והם גדולים )ומוכח אף ערים גדולים בכלל. לפי שהם גדולים( כ"א ערי בינונים. שהן ממוצעין בין טירין קטנים ובין כרכים )מבצרים( גדולים. ולא נוכל לדייק מלשון הש"ס. דוקא כרכין גדולים וקטנים לא יעשו אבל כרכין בינונים יעשו. לא כן הדברים. דא"כ הל"ל כ"א בינונים. ומאחר שהוסיף ואמר כ"א ערים בינונים מוכח אבל כרכין אפילו בינונים לא יעשו. כי כבר ידענו שהחומה היא הסיבה לעכוב. בין גדולה בין קטנה. ובאמת לא נדקדק כל כך בלשון הש"ס כי יגדיל תור´ ויאדיר. כי בודאי היה די בלשון קצר ולומר ערים אלו אין עושין אותן כ"א ערים בינונים ומובן מעצמו שכל מה שאינו בגדר זה לא נעשה ע"מ. ומה לו להש"ס להאריך. לא אלה ולא אלה. אלא ודאי שכונת הש"ס להשמיענו סיב´ הדבר מה הוא המעכב. והזכיר לא טירין קטנים משתי סיבות. מסיב´ החומ´ ומסיבת הקטנות. ולא כרכין גדולים ג"כ מסיב´ החומה ומסיבת הגדלות המון רב. וא"כ לא יעלה על הדעת לומ´ הא כרכין בינוני´ עושין כי כבר השמיע לנו הסיבו´ ופשוט הוא: ובזה מיושב תמיה´ בעל משנה למלך בפרק ח´ ה"ח מהלכות רוצח ושמ"נ בד"ה ערי מקלט אין עושין אותן. אולם דקדוקו השני בד"ה עוד ראיתי לדקדק באות´ סוגי´ וכו´ באמת צריך פירוש לפרש דברי רב כהנא כאן שהוקף ולבסוף ישב וכו´: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |