 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
פירש לשון הרמב"ם בפירושו על המשנה במסכת מנחות בענין בית חוניו ונאספו עליו כת שקוראים קבטצר מי הם?  |
| שאלה כ"ז נשאלתי מאחינ וראשי מהור"ש ני´ שנדרש על כונת לשון הרמב"ם בפירושו על המשנה סוף מסכת מנחות )וכן הביאו בעל תי"ט שם( בענין בית חוניו. ונאספו עליו כת שקוראין קבטצר עם כל הנלוים אליהם וכו´. מי הם הקבטצר. ומה הוא פירושו: תשובתי אליו. שם זה לא מצאתי בשום מקום לא בספרי חכז"ל קדמונים ואחרונים ולא בספרי חכמי העמים אולם לפי דעתי שחנני ה´ זכיתי לדעת הכונה ופירושו: והנה מה שנזכר בתלמוד שלנו )מנחות דף ק"ט ע"ב( הלך לאלכסנדרי של מצרים ובנה שם מזבח. אין הכונה שבעיר אלכסנדרי בנה את המזבח. כי לא במחוז אלכסנדרי היתה תכונתו. והכונה שהלך לאלכסנדרי ששם מושב המלך פטאלמיא פהילאמיטאר. והמלכה קליאפאטרא לבקש מהם רשות לבנות הבית ההוא בארץ מצרים. ותיבת ובנה שם נמשך לתיבת מצרים בארץ מצרים. לא לתיבת אלכסנדרי. כאשר ספר הסופר הקדמון והנאמן יוסיפון לרומיים בחלק קדמוניות ספר י"ג פר´ו´ שהמזבח ההוא תכונתו בעיר ליאנטאפאלי הנקרא בלשון העם בובאסטי במחוז היליאפאליס: ובחלק מלחמת יהודיים ספר ז´ פרק ל"ז הוסיף ואמר שהוא בערך ק"פ שטאטי )תשע שעות( רחוק מעיר מימפהיס )לצפונה(. גם הזכיר שם שם העיר ההיא בשם אניאן על שם הבונה אותה אנא )חוניו( עכ"ל: וכבר כתבתי בספרי תבוה"א דף קל"ז ע"ב שעיר פי בסת )יחזקאל ל´ י"ז( היא עיר בובאסטי ותכונתה היתה בחלק נחל נילוס במקום שנחלק לשני ראשים בחלק הנקרא דילת"א כתמונת אות יוני: וכבר ידוע כפתור היא חלק ארץ מצרים סמוך לארץ פלשתים )בראשית י´ י"ג( "ומצרים ילד את לודים וגו´ אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים": "כי שודד ה´ את פלשתים שארית אי כפתור" )ירמיה מ"ז ד´( מכונה בשם אי. ובאמת ובמציאות כן הוא. החלק די"לתא הנזכר בין דימיאט ובין ראשיד עד סמוך לעיר מצרים הישנה )קאיר"א( הוא סגור מכל הצד מהניל ומהים הגדול. וכן נקרא ארם נהרים בלשון יוני מיזאפאטאמיא הכונה בין הנהרות )בראשית רבה פרש´ ל"א מאספיטמיא וחברותיה(. ובלשון ערבי א"ל דשיזר"י ר"ל האי לפי שהוא בין נהר פרת ובין נהר חדקל )ועיין תבוה"א י"ח ע"ב(. ואונקלוס ויונתן ב"ע והירושלמי כולם מתרגמים )בראשית הנ"ל( כפתורים בשם קפוטקאי. ורבינו סעדיה הגאון מתרגם א"ל דמיא"טין ר"ל יושבי עיר ומחוז דמיאט. וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשנה סוף מסכת´ כתובות וז"ל קפוטקיא הוא כפתור ונקרא בלשון ערבי טמיאטי KAPOTOCIER )קאפאטאציער(: וזה כונת הרמב"ם שהאנשים ההמה אשר החזיקו יד חניו וישבו שם במחוז ההוא היו נקראים קאפאטאצי. ותיבת קבטצר טעות המעתיק וצ"ל קבטצי ופירושו קאפאטאצי לפי שישבו האנשים ההמה במחוז קפוטקאי. ולא נוכל לדקדק מה שכתב כת קבטצי שמור´ על ענין האמונה. כמו כת הקראי´ כת הצדוקין. לא כן הלא מצינו שם כת גם על חבורה חבור´. כמו הפסח נשחט בג´ כתות. ד´ כתות אינם מקבלים פני השכינה וכדומה: ואמת הדבר שסתם קאפאטאצי שנמצא בספרי העמים הם יושבי ארץ קאפאטאציא בחלק ארץ אזיא )אנאטאל קליינאזיא( כמו שכתבתי בספרי דאס הייליגע לאנד דף רע"ד. ועין מה שכתבתי בסוף הספר הנזכר להשיב על קושיות החכם קירכהיים דף י´ בענין המתחיל והמדבר מלשון הזה בדף רס"ג. אולם הלא ראינו שהרמב"ם הלך בעקבות אונקלוס ושאר התרגומים ורבינו סעה"ג שקוראין חלק מצרים הצפוני. הכפתורים בשם קפוטקי. וברור שעליו כיון הרמב"ם בשם קבטצי: ואל יפלא בעיניך אחי היקר והנחמ´ נ"י מה ששמש הרמב"ם בזה בלשון העמים קאפאטאצי. הלא מצינו פעמים הרבה מאוד שהזכיר בפירושו על המשנה גם שמות בלשון לעז רומי איטאלי´ צרפת שפאני´ כמו פאה פ"ג מ"ג שבת פירש בלשון לע"ז אניס. חרדל בלע"ז שינאפרי. כלאים פ"א מ"ג לעונים בלע"ז ארמול´. שם מ"ד אגסי´ בלע"ז מוריינש אנפרשגא´ פיראס וכדומה אין מספר: ומצאתי בספר כפתור ופרח פרק ו´ דף כ´ ע"א )דפוס בערלין( שהביא נוסחא ונאספו אליו כת קבט מצר וכו´. ולא זכיתי לדעת כונתו. אמת מצרים נקרא בלשון ערבי מצר. אכן לפרש תיבת קבט על שם קופטי שמורגל בלשון העמים COPTI שנפרש קבט מצר עם קופטי במצרים. הלא ידוע ששם קופטי הוא לשון משובש וצ"ל גיפטי )EGYPTI( כמו שנמצא בש"ס שבת ריש פרק כל כתבי. מגילה י"ח ע"א גיפתית לגפתי וכן תרגם יב"ע ומצרים ילד את לודים ית גיווטאי )עין תבוה"א קל"ו ע"א ד´ ה´ ל´ דף ר"ג(. ועוד הלא המצריים בעצמם הם עם קופטי ומה כונת קופטי מצרים. ועוד עד היום נודעים הקופטים והם גויי ארץ מימי קדם ומה שייכות להם עם בית חוניו. ולדעתי גרס´ קבטצי היא נכונה לא קבט מצר. ושלום: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |