 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
כיצד ואיך על ידי שאלת חכם יפטור אדם ממיתה |
| שאלה ל"ו כיצד ואיך שעל ידי שאלת חכם יפטור אדם ממיתה: חקירה זאת הביא בעל הלכות קטנות ח"א סימן קנ"א. וח"ב סימן מ"ג: והשיב שמי שהוציא בשבת כזית תרומה דחזיה לכהן חייב סקילה. ואם נשאל עליה חזרה לטבלה ואמרינן בגמ´ טבל למאי חזי. נמצא שלא הוציא דבר דחזי למידי ופטור. וצ"ע דקרי ליה לטבל ראוי דפ´ כירה הואיל ואם עבר ותיקנו אי אמרינן מתוך לקלקל´.ונראה דלא אמרינן להחמיר עכ"ל: במכ"ת איך יעלה על הדעת לומר שטבל נקרא דבר שאינו ראוי לענין הוצ´ בשבת. ומה שאמרינן טבל למאי חזי. הכונה היום לטלטל. והרי הוא מוקצה. ופשיטה שלא יוכל לפנותו ולטלטל בשבת. אבל לענין הוצאה מרשות לרשות לא יש שום דבר שאינו חייב עליה. אפי´ דבר שאינו ראוי כלל וכלל ואפילו שהוא אסור בהנאה אם הוציאו במתכוין אפילו כל שהוא. שהוא חשוב אצלו חייב. כגון משמשי ע"ז )לר´ יהודה( ואין צריך שיהיה ראוי לדבר דוקא בשבת בשעת הוצאה. וכ"ש טבל שהוא ראוי למחר. מה יש הפרש אם הוציא עוף חי כפות )שאינו נושא את עצמו( שודאי אינו ראוי היום למאומה. כ"א למחר יוכל לשחוט ולאכול. או ליתנו היום לכלבו. וכן הדבר בטבל אמת היום לא יוכל לאכלו אכן למחר יוכל לתקנו כמו לשחוט העוף. או היום יוכל לתנו לבהמתו )כ"א שגוזל לכהן וללוי( ולא יש שום ספק מי שהוציא טבל בשבת שהוא חייב סקילה: ולדעתי נמצא אופן אחד אמיתי על דרך שכתב הגאון המחבר שיפטר ממיתה ע"י דיבור. כגון שנשבע לעשות איזהו שימוש מדבר אחד פחות מכשיעור. והצניעהו לדבר הזה והוציאוהו בשבת. ודאי חייב מיתה ואם התירו שבועתו ופטרהו מלעשות השימוש ההוא אשר נשבע עליו לעשותו והצניעהו לכך ודאי פטור הוא על ההוצאה ההיא. לפי שהוא פחות מכשיעור: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |