 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
בענין חלזון בלשון רש"י (סנהדרין דף צ"א')  |
| שאלה ל"ט סנהדרין צ"א ע"א עלה להר וראה שהיום אין שם חלון אפילו א´ ולמחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות. פירש רש"י חלזון תולעת שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת ולכתחילה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון א´ ע"כ: לפירושו יש לדקדק הלא החלזון שעושין מדמו תכלת לא נמצא כ"א בא"י בין חיפה ובין סולמא דצור )א( )שבת כ"ו ע"א( והש"ס אמר עלה להר. בכל הר שהוא. לא דוקא בהר סולמא דצור. גם נמצא חלזון זה דוקא אחד לע´ שנים. ואיך נוכל להראות מופת התחיה הזה במשך הזמן ס"ט שנה בין צאתו לצאתו: )א( ומה שכ´ הרמב"ם )בהלכות ציצית פ"ב ה"ב( ובים המלח הוא )החלזון( מצוי. הלא סותר הש"ס הנ"ל כי ידוע שצור וחיפה על שפת ים הגדול תכונתם. וכן הוא סותר המציאות הידוע. אין כונת רמב"ם על ים המלח ים סדום. כ"א בלשון ערבי קוראין ים הגדול בח"ר א"ל מאל"ח. ים המלח וכונתו ים הגדול. ים האמצעי. וכן מצאתי שכתב בסוף פירוש המשנה אשר לו אחר מסכת עוקצין ואני עליתי בסוף פירוש המשנה אשר לו אחר מסכת עוקצין ואני עליתי בספינות בים המלח ע"כ. ודאי כונתו על הים הגדול כי שם עלה ממדינת ספרד ומערב למצרים: ופשוט הדבר שאין כונת הש"ס חלזון התכלת. כ"א השרץ החומט נקרא בלשון הש"ס ובלשון ערבי חאלוזון )שנעקע( ועינינו רואות אחר שירדו הגשמים נתמלא כל פני השדות שרצים אלה שיצאו מחוריהם או מנקיקי הסלעים אשר הם טמונים שם. או שביצי חלזון משריצות כולן בשעה קלה. ואמת חלזון התכלת הוא ממין זה לכך נקרא חלזון התכלת. אבל אין ספק שחלזון הוא חומט. וכן נזכר במדרש רבה סוף פ´ כי תבא. החילזון הזה כשגדל מלבושו )נ"א נרתיקו( גדל עמו ע"כ וידוע שהחומט יש לו מלבוש ונרתק אשר גדל עמו: ובאמת לא זכינו לדעת עצמות חלזון התכלת ע"פ דברי חכז"ל. כי חלזון אדומי )פורפור שנעקע( הנמצא עד היום לעתים ידועים בשפת ים הגדול אצל חיפה ועכו. לא עליו כונו. כי הוא שרץ טמא וכל מעשה משכן נעשה דוקא מדברים טהורים. וכן אמרו במסכת מנחות דף מ"ד ע"א חלזון זהו גופו דומה לים. וברייתו דומה לדג: משמע שהוא דג ממש. דבר טהור. והרמב"ם העתיק )בהלכות ציצית פ"ב ה"ב( ואחר כך מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת. ודמו שחור כדיו וכו´: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |