 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
אם יום שמיני העצרת נחשב ועולה ליום א' בחשבון ז' ימי אבלות  |
| שאלה מ"א נשאלתי ממורה א´ במדינת נהר רהיי"ן על דבר שהורה לאחד שמת לו מת בחוה"מ של חג הסוכות. שאין צריך למנות אחר המועד נ"א ה´ ימים. כי שמיני חג העצרת רגל בפני עצמו. ועולה לפחות ליום א´ כמו שהביאו הפוסקים. וכן יום טוב שני )שמחת תורה( עולה ליום א´. וא"כ לא נשארו לו כ"א עוד ה´ ימי´ ושאלני אם יפה הורה. כל לא מצא דין זה בספר: והשבותי לו כי שגה ברואה. ובודאי שצריך למנות אחר המועד ו´ ימים אבלות. כי יו"ט ב )שמ"ת( נחשב ליום א´ בחשבון ז´ ימי אבלות. לפי שהוא מדרבנן. כנזכר בא"ח סי´ תקס"ח. אולם מה שסבר השואל. ששמיני עצרת עולה לפחות ליום א´. הכונה בחשבון ז´ ימי אבלות. הוא טעות גמור. כ"א הכונה ששמיני עצרת עולה ליום א´ בחשבון של שלושים. כי לפי דעת המהרש"ל עולה שמיני עצרת לז´ ימים גם בחשבון ל´. לא שכונתו בחשבון ז´ ימי אבילות. שיבטל גזרת ז´. כמו קובר את מתו שעה א´ קודם הרגל. שרגל יבטל גזרת ז. וא"כ אפילו מת לו מת בחוה"מ שיבטל שמ"צ גזרת ז´ עד שאין הפרש בין קודם לרגל או בתוך הרגל בחוה"מ. הס מלהזכיר שזאת כונת המהרש"ל. כ"א הכונה ששע"צ עולה לחשבון ז´ בחשבון ל´. ועל זה חלקו הפוסקים ובפרט בעל ט"ז בי"ד סי´ שצ"ט ע´ ב´ ופסקו שעולה שע"צ דוקא ליום א´ כמו שארי ימי חוה"מ. וא"כ אין ספק שמי שמת לו מת בחוה"מ של סוכות שצריך למנות עוד ו´ ימי אבילות. וימי החג יעלו לו למספר ל´ שמשלים עליהם לאחר החג. ומעלת שע"צ שהוא רגל בפני עצמו הוא דוקא אם נהג אבילות שעה אחת קודם הרגל. כמו שהזכיר ב"י בא"ח סי´ תקמ"ח סעי´ ט"ז. ובי"ד סי´ שצ"ט סעי´ י"ב. אבל אם מת לו בחוה"מ לא יעלה שום מעלה לשמע"צ: ואינו עולה כ"א לחשבון יום אחד כשאר ימי הרגל. בחשבון ל´ אולם לחשבון ז´ ימי אבלות לא יעלה כי אם יום טוב ב´ כאמור: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |