 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
שמנהג בא"י שהכהני' שנותני' להם יין ושכר תרומ' ותרומת מעשר רוחצין בהם שער ראשם וזקנם אם מותר לעשות כן?  |
| שאלה מ"ב נשאלתי על מה שנהגו הכהנים בא"י בתרומה ובתרומת מעשר שמקבלים מיין ומשכר )בראנדוויין( שרוחצים בהם שער ראשם וזקנם. אם מותר לעשות כן. לפי שזה הוא בכלל סיכה וסיכה כשתיה. כמו שאסור להם לאכול ולשתות התרומה. כי כולם טמאים הם: והשבותי בתחילה אחקר בכונה סיכה כשתיה. אם הכונה שכל דבר שאסור לשתות אסור לסוך בו. כי סיכה היא כשתיה בכל איסורין שבתורה. אוהכונה לענין הנאה. שמה שאסור ליהנות בו. אסור גם לסוך בו. כי סיכה כשתיה כמו שקבל הנאה בשתיה כן הואבסיכה אכן דבר שמותר ליהנות בו ואסור בשתי´ דוקא. מותר לסוך בו: לכאורה מלשון המתניתן במסכת שבת פ"ט מנין לסיכה שהיא כשתיה ביה"כ אע"פ שאין ראיה לדבר וכו´ תיבת ביה"כ נראה כמיותר. הל"ל מנין לסיכה שהיא כשתיה. והיה מובן שכל דבר שאסור לשתות אסור בסיכה. ומאחר שהוסיף תיבת ביה"כ. משמע דוקא ביה"כ שאסור בהנאה שצריך עינוי. כמש"כ "ועניתם את נפשותיכם". מנין שאף סיכה נקראה הנאה ואסורה ביה"כ כהנאת השתיה. אכן לא שסבר התנא שכל דבר שאסור בשתיה אסור גם כן בסיכה. כי ודאי סבר דוקא דבר שאסור בהנאה אסור בסיכה: אכן מלשון הש"ס נדה דף ל"ב ע"א אחר מ"ז לא נצרכה אלא לסוכה בשמן של תרומה. דתניא "ולא יחללו את קדשי וגו" אלא לרבות את הסך כשותה. משמע שגם לענין איסור סיכה כשתיה. שכל דבר שאסור בשתיה אסור גם בסיכה. )ומה שהזכיר התנא לעיל מנין לסיכה כשתיה ביה"כ. אולי לא דרש כן "ולא יחללו וגו´" לרבות את הסך(. וכן פסק הרמב"ם בפ"י ה"ב מהלכות תרומות הסך דבר שדרכו לסוך אסור כמו אכילה ושתיה שלתרומה. וכן פסק ר"ת בתוספות בד"ה וכשמן בעצמותיו דוקא סיכת שמן אסמכוה רבנן אקרא ואסור מדרבנן אבל סיכה של שומן חזיר ושל חלב שרי´ וכו´ והטעם שאין נקרא סיכה ואין הדרך לסוך כ"א בשמן: וא"כ לרחוץ שער הראש והזקן ביין ובשכר. ודאי אין דרכו בכך. ומותר לעשות כן )אבל לא אם יקבלו שמן של תרומה ותרומ"ע. כי בשמן דרכו בכך( ובפרט גוף טמא ותרומה טמאה אינה במיתה אלא בלאו. )וכבר מקשין על לשון רש"י יבמות צ´ ע"א: ובכורות י"ב ע"ב שכתב שגם בתרומה טמאה היא במיתה. ועין פרה פרק י"א מ"ג ונמצא ישוב לדברי רש"י(: ואם תשיב הלא בהלכות יין נסך בי"ד סי´ קנ"ה סע"ג כתב הש"ך דוקא לחולה שאיןבו סכנה מותר לעשות מרחץ מסתם יין. אבל לבריא לא וסיכה בכלל שתיה. ודאי יש לחלק בין סיכה לרחיצת כל הגוף מרחץ כי מרחץ יין הוא דרך הנאתו. כי כן דרך העשירים המפונקים. מה שאין כן לרחוץ שער הראש והזקן. ועין בב"י סי´ קכ"ג מה שהביא בשם הרשב"א: ועוד אפשר לחלק בין איסור סתם יין לשאר איסורין. כמו שכתב הרשב"א על ענין רחיצה ביין. הרי ע"ז וכל אבזריהו חמירי טפי ע"ש. אע"פ שיש לחלק שמה שכתב כן הוא לדין הש"ס. אבל לא בזמן הזה. כמו שהביא הש"ך בסי´ קנ"ה ס"ק ט"ז בשם הריב"ש מ"מ עיקר הטעם של יי"נ משום ע"ז הוא. וגם סת"י בזמן הזה בכלל אבזריהו הוא. אע"פ שמותר בהנאה: היוצא לנו מכל זה לפי דעתי אין איסור בדבר ומותרין הן לרחוץ בו. ומכ"ש שמותרין לזלף היין: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |