 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
אם חל י"ז במרחשון ביום ב' אם יתענו היחידים ביום ההוא  |
| שאלה מ"ד בשנת תרי"ט חל י"ז במרחשון ביום ב´ אימתי יתחילו היחידים להתענות אם ביום ההוא. או ביום ב´ הבא. יום כ" לחודש: תשובה גרסינן במסכת תענית י´ ע"א הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו )הלשון קצת משונה. או מתחילין או יתחילו היה ראוי לומר( היחידים מתענין וכו´ הגיע ר"ח כסלו ולא גשמים, ב"ד גוזרין ג´ תעניות על הציבור. מאן יחידים אמר רב הונא רבנן. ואמר ר"ה יחידים מתענין ג´ תעניות ב´ וה´ וב´ ע"כ: להשון הגיע מורה שאין יום י"ז מרחשון ולא יום ר"ח כסלו בכלל. כמו שמוכח מלשון מתניתין נדרים פרק ח´ עד הפסח. אסור עד שיגיע. עד שיהא אסור עד שיצא וכו´ זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע. אמר עד שיהא אסור עד שיצא ע"כ. מוכח שפירש הגיע. עד טרם בוא היום ההוא וא"כ טרם שיבא יום י"ז ור"ח כסלו. וכן לא אמ´ התנא עבר יום י"ז. עבר ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים. כמו שאמר עברו אלו ולא נענו וכו´ מכל זה מוכח אם עבר יום ט"ז במרחשון ולא ירדו גשמים. וכבר הגיענ יום י"ז יתחילו להתענות ביום ההוא אם חל ביום ב´: אכן יש לדקדק. הלא טעם של י"ז במרחשון הוא. שאז כבר עברו ג´ זמנים. ג´ ז´ וי"ש של מרחשון )ע"ש דף ו´ ע"א(. משמע שכבר עבר יום י"ז ולשון הגיע לאו דוקא הוא. כאלו אמר עבר יום י"ז. וא"כ לא יתחילו להתענות ביום י"ז כ"א ביום ב´ כ"ד לחדש: אולם קשה שלא יכולים להתענות אז ג´ תעניות ב´ ה´ וב´ עד ר"ח כסלו: אחת בשנת הש"א )לפשוטה( הש"ג )למעוברת( שאז ר"ח כסלו ביום א´ ויום ב´. וב"ד גוזרין ת"צ יום ב´ ח´ כסלו אפשר להם להשלים תעניתם ביום ה´ ד´ כסלו )אף שלא התענו ב´ ה´ ב´. כ"א בה´ ה´. יצאו ידי חובותיהם. במקום שאי אפשר(: אכן בשנת הכ"ז )פשוטה( הח"א )למעוברת( שאז ר"ח כסלו ביום א´ דוקא. ולמחרתו יום ב´ גוזרין ת"צ. אי אפשר להם להשלים תענית. ומלשון הש"ס מוכח שיחידים מתענים ג´ תעניות ב´ ה´ ב´ בכל פעם ופעם. וא"כ נראה קצת הכרעה לדעת הראשון. שיתחילו להתענות ביום י"ז. כדי שנמצא אופן שיכולים להתענו´ היחידים ג´ תעניות קודם שיגזרו ב"ד תענית ציבור: ולדעתי אין ספק שלא יתענו ביום י"ז במרחשון שחל ביום ב´. כ"א יתחילו ביום ב´ כ"ד לחדש. ולשון הגיע י"ז במרחשון לאו דוקא. והכונה אם כבר עבר יום ההוא: וראיה ברורה מצאתי בעז"ה לדברי. מלשון הש"ס שם במקומו וזה הלשון שם מאן יחידים אר"ה רבנן. ואר"ה יחידים מתענין ג´ תעניות וכו´ תניא נמי הכי משהתחילו היחידים להתענות מתענין בה"ב מפסיקין בר"ח ובימים טובים הכתובין במגילת תענית עכ"ל: ופירש )המכונה( אש"י וומפסיקין בר"ח שאם חל ר"ח בשני ובחמישי לאחר שהתחילו להתענות פוסקין תעניתם ע"כ: בלשון זה משהתחילו היחידים להתענות נוכל לפרש ג´ כונות. א´ כנזכר בסוף הפרק )דף י"ב ע"ב( היחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן. ב´ כנזכר לקמן )י"ב ע"א( כיצד יחיד שקבל עליו בה"ב של כל השנה כולה וכו´. ג´ היחידים הנזכרים לעיל הגיע י"ז במרחשון התחילו היחידים מתענין ג´ תעניות וכו´ ענינים אלה נזכר או מוכח שמתענין היחידים בה"ב. וזה ראיה לדברי רב הונא שאמר יחידים מתענין בה"ב. ועל זה נאמר תניא נמי הכי: בפירוש הראשון שנזכר שם היחידים חוזרין ומתענין. ותנא דידן אמר כשהתחילו היחידים וכונתו חוזרין להתענות. שמתחילין אז שנית )שכבר התענו )חוץ מתעניות שגזרו על הצבוא( מי"ז מר חשון( וסובל כונת חוזרין להתענות: וגרסת הרי"ף תניא נמי הכי מתענין בה"ב וכו´ ולא גרס כשהתחילו היחידים להתענות: ןבא"ח סי´ תקע"ה ס"ז ת"ח לבדם חוזרים ומתענים בה"ב עד שיצא ניסן וכו´ ומפסיקין בר"ח חנוכה ופורים עכ"ל: תיבת חנוכה ט"ס טיש למחקו. והמדפיס טעה להעתיק כלשון סעיף ט´ שם. במה דברים אמורים בא"י וכו´ ומפסיקין בר"ח חנוכה ופורים עכ"ל )ועיין ברמב"ם הלכות תענית פ"ג ה"ט(: בפירוש השני שהם היחידים שקבלו עליהם להתענות ב´ ה´ ב´ כל השנה. לדעתי הוא הדבר מה שנזכר סוף מגילת תענית ועוד גזרו רבותינו שיהיו מתענין בב´ וה´ מפני ג´ דברים וכו´ והביא ב"י בא"ח סוף סי´ תק"ף. יש מי שאומר שגזרו וכו´. ומה שנזכר בש"ס )תענית י"ב ע"ב( כיצד יחיד שקבל עליו בה"ב של כל השנה וכו´ אם נדרו קודם לגזרתינו יבטל נדרו את גזירתנו וכו´ אין זה סתירה ללשון הנ"ל תנ"ה כשהתחילו וכו´ מפסיקין בר"ח וי"ט וכו´. כי אין ספק בדבר שתענית יחיד נדחה מפני י"ט דמג"ת. ומה שנזכר אם נדרו קודם לגזרתינו יבטל נדרו את גזירתינו. הוא לשון הפלגה. כלומר דבר שאי אפשר. שיחיד זמנינו מוקדם בזמן למגילת תענית: וזה לשון הר"ן ריש מסכת תענית בענין המתחיל ואם התחילו אין מפסיקין. טעמא דמילתא דתענית יחיד לא אלים לבטל י"ט הכתובים במג"ת. כדתניא לקמן בגמרא יחיד שקבל עליו זמנית בה"ב כל השנה וארעו בו י"ט הכתובים במג"ת אם נדרו קודם לגזרתינו כלומר שנדר קודם שנתקנה מג"ת יבטל נדרו את גזירתנו וכו´ עכ"ל. ודאי בזמנינו לא שייך תנאי זה אם נדרו קודם או מג"ת קודם. וא"כ לשון הש"ס הנ"ל כשהתחילו היחידים להתענות וכו´ מפסיקין בר"ח וי"ט אינו סותר לשון לקמן יחיד שקבל עליו וכו´ כי מן הסתם כל קבלת תענית יחיד מאוחר למג"ת. ובודאי נדחה תעניתו מפני ר"ח וי"ט )וכן מוכח מלשון הר"ן שם שב´ לשונות אלה עולים בסיגנון אחד. ולא יש מחלוקת בדבר(: ובפירוש השלישי שהם היחידים הנזכרים במתניתן הגיע י"ז במרחשון היחידים מתענין יש לפרש כונת מפסיקין בר"ח ובי"ט הכתובין במג"ת: וחפשתי במג"ת ומצאתי שבחדש מרחשון נזכרים ג´ ימים טובים. ביום כ"ג ביום כ"ה וביום כ"ז לחודש. וחשבתי בעברונות ומצאתי שבשנת בש"ה בח"ג )פשוטות( בש"ז בח"ה )מעוברות( יהי יום ה´ תענית יחידים ביום כ"ג לחדש. ויום ב´ תעניתם ביום כ"ז לחדש. בב´ ימים טובים דמג"ת: בשנת הש"א הכ"ז )פשוטות( הש"ג הח"א )מעוברות( יום ה´ תעניתם ביום כ"ז לחדש: בשנת זש"ג זח"א )פשוטות( זש"ה זח"ג )מעוברות( יום ה´ תעניתם ביום כ"ה לחדש. ימים טובים דמג"ת. ושפיר אמר הש"ס שמפסיקין בי"ט של מג"ת. שכמה פעמים אירע להם כן: אכן מה שנזכר שמפסיקין בראש חדש. קשה הלא ר"ח אינו במשך זמן תעניתם אלה כי בשנת בש"ה בח"ג )פשוטות( בש"ז בח"ה )מעוברות( יום תעניתם יום ב´ כ´ לחדש יום ה´ כ"ג לחדש יום ב´ כ"ז לחדש בשנת גכ"ה )פשוטות( גכ"ז )מעוברות( יום תעניתם יום ב´ י"ט לחדש. יום ה´ כ"ב לחדש. יום ב´ כ"ו לחדש. בשנת זש"ג זח"א )פשוטה( זש"ה זח"ג )מעוברות( יום תעניתם יום ב´ כ"ב לחדש. יום ה´ כ"ה לחדש. יום ב´ כ"ט לחדש. וא"כ לא נמשך משך זמן תעניתם בה"ב עד ר"ח כסלו. ואיך אמרינן שמפסיקין בראש חדש: אלא ודאי כונת הש"ס בשנת הש"א הכ"ז )פשוטות( הש"ג הח"א )מעוברות( שאז חל יום י"ז מרחשון ביום ב´. והם לא יתחילו להתענות כ"א ביום ב´ כ"ד לחדש. ומתענים גם יום ה´ כ"ז לחדש ונמצא יום ב´ בר"ח כסלו ועל זה אמר הש"ס מפסיקין בר"ח. שתעניתם יום ב´ השני נדחה מפני ר"ח ואם היה מתחילין להתענות ביו"ט ב´ י"ז מרחשון לא יגיע לר"ח כי יום ב´ הוא י"ז לחדש יום ה´ הוא כ´ לחדש. יום ב´ הוא כ"ד לחדש: אלא ברור כשמש. שהדין הוא שאם חל י"ז במרחשון ביום ב´ שלא יתחילו היחידים להתענות ביום ההוא כ"א עד יום ב´ הבא שהוא יום כ"ד לחדש ויום ב´ השני שהוא בר"ח כסלו נדחה מר"ח ומפסיקין. ומוכח שלשון הגיע י"ז במרחשון. הכונה שכבר עבר היום ההוא. וזה ברור ופשוט )א(: )א( ומה שנזכר מתענין ב´ ה´ וב´ ומפסיקין בר"ח. ופירש רש"י )המבאר( שאם חל ר"ח בב´ ובה´ וכו´. בפירוש השלישי שכתבתי. שהכונה היחידים שמתחילין להתענות אחר י"ז במרחשון. אי אפשר שחל ר"ח כסלו ביום ה´ לתעניתם. וא"כ משמע שאין הכונה על היחידים האלה. כ"א היחידים שכתבתי בפירוש ובכונה א´ וב´: לא יש לדקדק כן ולא סותר דברינו הנזכרים לענין פסק הלכה. כי התנא הזכיר בדרך כלל כשהתחילו היחידים וכו´ ולשון זה סובל ג´ פירושים וכונות ובאמת בכונה ובפירוש השלישי לא שייך לומר שמפסיקין ביום ה´ שחל בו ר"ח כסלו. ובודאי יום ה´ שחל בר"ח הכונה לפירושים האחרים לא ר"ח כסלו ועם כל זה לא יש להחליט שאין כונתו גם כן לפירוש השלישי. ויום ה´ לאו דוקא הוא לפירוש זה. והזכירו לפי שבפירושים השנים בגדר האפשרי הוא שחל ר"ח )איזהו שיהי´ ביום ה´ |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |