 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
אם בשנת העיבור סדר וזמן תענית הגשמים כמו בשנה פשוטה  |
| שאלה מ"ה אם סדר התעניות על דבר הגשם הנזכר במסכת תענית פ"א גם בשנה המעוברת כן. אף שראינו שאז יאחר הגשם ע"פ הרוב. כי לא הגיע השמש עודנו למדרגת ולמעלות עתות הגשמים. או מאחרין בסדר בשנה המעוברת: תשובה וזה לשון הירושלמי מסכת תענית פ"א סוף הלכה ג´. מני אם היתה השנה חסירה נותנין לה חסרונה ואם לאו הולכין אחר סידרה. דברי רשב"ג. רבי אומר לעולם הולכין אחר סידרה. אם היתה השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה. מחלפה שיטתי´ דרבי. תמן הוא אמר אחר סידרה. וכאן הוא אמר אחר עיבורה. ר"ז רבי יסא ר´ שמואל בר רב יצחק מטי בה בשם ר´ יוחנן לבסוף נצרכה עכ"ל: )ובתוספתא ריש פ"א הגרסא מהופכת דברי רבי. רשב"ג אומר לעולם הולכין וכו´. אכן צ"ע למה לא מקשה ג"כ כירושלמי מחלפה שיטתי´ דרשב"ג תמן הוא אמר אחר סידרה וכו´(. לפענ"ד פירשתי. הנה לפי סברת רבי לעולם הולכין אחר סידרה שלא משגיחין בין ששנה חסרה )ז´ חדשים של כ"ט( ובין שהיא מלאה )ז´ חדשים של ל´ יום( )או ששנה מעוברת של י"ג חדשים( שמיום י"ז במרחשון היחידים מתענין. ומר"ח כסלו גוזרין ת"צ. וכן כל הסדר. ואיך אמר אח"כ ואם השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה. משמע שמחשבין העיבור. א"כ על כרחינו הוא זמן ע"פ מהלך השמש. וא"כ לא יבאו ימי חדשי מרחשון וכסלו וכל החדשים על סדר השנה ההיא. כי החדשים הם ע"פ מהלך הלבנה. והקשה הירושלמי למה יעשה כן. לענין חזר ומלא לא משגיחין והולכין על סדר השנה ההיא. ובשנת העיבור משגיחין על העיבור וחושבין מהלך השמש. ולא הולכין על סדר השנה ההיא: ומתרצים בשם ר´ יוחנן לבסוף נצרכה. ודאי אמת הדבר ובין חסרה לענין חשבון החדשים י"ז במרחשון ר"ח כסליו וכל סדרי התעניות הולכין דוקא אחר סדר השנה ההיא: ומה שאמר שבשנה המעוברת הולכין אחר עיבורה. הכונה שתנינן היחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן. בדבר ובחשבון הזה הולכין אחר עיבורה. ואל תאמר שבשנה מעוברת ג"כ היה מתענין עד שיצא כל חדש ניסן )מהלך הלבנה( כ"א הולכין אחר עיבורה. ר"ל ע"פ מהלך השמש והכונה שחושבין יתרון מהלך השמש על מהלך הלבנה. ועד שיצא ניסן. פירושו מזל ניסן במהלך השמש שהוא סוף מזל טלה. והוא בשנת העיבור ע"פ הרוב בערך חצי חדש ניסן. חג הפסח. י"א יום קודם ר"ח אייר: וכן מצאתי בירושלמי ראש השנה פ"ב ה"ו )וכן בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב( וכבר נכנס ר´ יוחנן והוא היה הקטן שבהן. אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה אמר הרי השנה מקודשת בעיבור. )כן צ"ל וכן מצאתי בדברי הרב המאירי( אמר ר´ יונתן ראה לשון שלימדנו בן הנפח אילו אמר בעיבורה הייתי אומר אלו י"א יום החמה עודפת על הלבנה בכל שנה. אלא בעיבור שהוסיפו לה חכמים ל´ יום ועיברוה עכ"ל. הרי ראיה ברורה מה שאמר רבי אם היתה השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה. הכונה י"א יום שהחמה עודפת על הלבנה. והוא חשבון מהלך השמש. וא"כ עד שיצא ניסן בשנת העיבור. הכונה ניסן של השמש. מזל טלה. ולא ניסן של הלבנה. שהוא ע"פ הרוב בשנת העיבור בחצי מזל שור. וזה שאמרו ר´ זעירי ר"י ור"ש בר"י בשם ר´ יוחנן לבסוף נצרכה. ומלשון הירושלמי ר"ה וסנהדרין הנזכר מוכח שלר´ יוחנן עבורה הכונה י"א יום שהחמה עודפת על הלבנה: והנה ע"פ האמור מוכח שסבר רבי דוקא בשנת העיבור היחידים מתענין. לבסוף עד שיצא ניסן במהלך השמש. ר"ל עד סוף מזל טלה. אבל בשנה פשוטה מתענין עד שיצא ניסן הלבנה שהוא עד ר"ח אייר אולם ע"פ סברת ריבר"ב )וכו´ הביא הרמב"ם והפוסקין( לא משמע כן וז"ל סוף פ"א יצא ניסן הגשמים סימן קללה. אמר ר´ יוסי בי רבי בון ובלבד ניסן של תקופת ע"כ. סתם תקופה מורה על מהלך השמש )ראש השנה דף ט"ו ע"א שבט דחדשים או שבט דתקופה( והכונה מזל טלה. מוכח שבכל שנה ושנה גם בשנה הפשוטה מחשבין ניסן ע"פ מהלך השמש: )ועין לקמן(: ונחזור לענין הראשון להתיר הספק אם מאחרין סדר התעניות בשנה מעוברת: לדעתי אין הפרש לסדר חדשים מרחשון וכסליו וכל סדר התעניות בין השנה פשוטה או מעוברת. והולכין דוקא אחר סידרה. ואין משגיחין על מהלך השמש. וכן משמע קצת מלשון הבבלי ראש השנה ט"ו ע"א בעא מיני´ רבא מר"נ וכו´ היתה השנה מעוברת מהו א"ל הלך אחר רוב השנים. פירש רש"י בד"ה היתה. אימתי ר"ה שבט הסמוך לטבת או אדר הראשון שהוא במקום שבט. אחר רוב שנים מי ששמו שבט עכ"ל. הרי מוכח שאין משגיחין על העיבור. כן הדבר לענין תענית: ועוד נראה לי שאין סברא לומר שבשנה המעוברת נשתנה סדר החדשים לענין תעניות. כי ודאי בזמן התנאים והאמוראים היו מקדשין ע"פ הראיה. ופעמים הרבה כבר הגיע ראש חדש אדר ולא ידעו אם מעברין או לא. אמת שב"ד ישבו וחושבין ויודעים זמן רב מוקדם אם השנה ההיא ראוי לתיבור או לא. אכן בהחלט גמור גם הם לא ידעו. כי כמה סיבות נמצאות אחרי כן לעבר או לפשט. אמרינן על ג´ סימנין מעברין על התקופה ועל האביב ועל פירות האילןץ אמת תקופה ואביב ידעו לחשב מקודם. אכן ענין הפירות א"א להם לדעת ולחשב. גם לפעמים מוכרחים לעבר מפני הדרכים שאינן מתוקנין. מפני הגשרים שנהרסו. או תנורי פסח ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומם ולפעמים ע"פ מהלך השמש אינו ראוי והכרח לעבר השנה. שב"ד חשבו וידעו שיבוא חג הפסח בחדש האביב. במזל טלה וחג הסוכות במזל מאזנים חדש האסיף. ועם כל זה מוכרחים לעבר עבור פירות האילן שלא נמצאים עד חדש סיון חג השבועות. או מפני שאר הסבות הנזכרות לעיל: ועל כל פנים לא שייך לומר שנה מעוברת קודם חדש אדר. ואם כן אי אפשר לומר שישתנו סדר חדשי מרחשון וכסלו וכל התעניות אם נודע להם בחדש אדר שמוכרחים לעבר השנה: אמת הדבר שר´ הלל בן בנו של רבה"ק תיקן לנו סדר חשבונות העיבור עד ביאת הגואל. וידענו ששנות ג´ ו´ ח´ א´ ד´ ז´ ט´ הן מעוברות. אכן בזמן רבה"ק אף שכבר חרב הבית ראו והשגיחו ב"ד על הדברים האלה. כמו שמוכח קצת מלשון הש"ס סנהדרין י"א ע"ב מעשה ברבן גמליאל וכו´ מהודעין אנחנו לכון דגוזליא רכיכין ואימרי´ ערקין וזמנ´ דאביבא לא מטי וכו´. לפי פירש רש"י ותוספות הוא ר"ג דיבנה שהיה אחר החרבן )ועין מה שכתבתי לעיל דף ע"ד ע"ב שלדעתי הוא ר"ג הזקן(. ואיך אפשר להם לדעת אם השנה מעוברת קודם חדש אדר: ומאחר שראינו שבזמן התנאים והאמוראים חשבו כל השנים על הסדר. אף שבסוף השנה מעוברת באמת. עם כל זה הלכו על סדר המשנה ז´ וי"ז במרחשון ר"ח כסלו וכו´. גם אנחנו אף שידענו מקודם ששנה זאת מעוברת. אין לנו לשנות הסדר: אולם זה בכלל התמי´ שמקשה הירושלמי מחלפ´ שיתי´ דרבי איך אפשר לומר שאם השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה. וסלק´ דעתו גם לענין חדשים מרחשון וכסלו חושבין העבור. הלא לא נודע להם אז אם השנה מעוברת עד הגיע הזמן דהיינו סמוך לאדר והלא לפעמים אין הכרח לעבר מפני האביב והאסיף. והיה נראה לב"ד שהוא שנה פשוטה. ועכ"ז מעברים עבור טעמים אחרים. ואיך שייך לומר דרך כלל אם השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה. הלא לפעמים מעוברת ולא ידעו עד סמוך לחדש אדר. ואיך נאמר שנשתנה סדר חדשים מרחשון וכסלו עבור העיבור. ועל זה השיב. בשם ר´ יוחנן לבסוף נצרכה. ר"ל אחר חדש אדר שכבר ידעו שצריכין לעבר וכבר עברוה: ואם תאמר הלא ע"פ לשון הש"ס הנזכר לעיל ראש השנה היתה שנה מעוברת מהו. ר"ל אם ר"ה שבט הסמוך לטבת או אדר ראשון. מוכח שידעו מקודם קודם אדר אם השנה מעוברת או לאו: נשיב שכונת הש"ס לדעת אחר שעבר חדש העיבור. אדר שני. וכל ימות החמה אימתי חושבין למפרע ר"ה של אתרוג. אכן קודם שעברו השנה ודאי לא ידעו אם מעברין או לאו: וא"כ לדעתי לא משגיחין בשנת העבור גם בזמנינו על העיבור בענין תענית הגשמים. ובודאי אין מאחרין סדר התעניות מסדר הנשנה במתניתין וזה פשוט: ויש לפרש באמת מחשבין לסדר החדשים מרחשון וכסלו טכט´ הכל על סדר החדשים שהוא מהלך הלבנה. ואין משגיחין על מהלך השמש. הרי אפילו בשנה המעוברתלא משנין הסדר. ובחדש ניסן )יצא ניסן ולא ירדו גשמים סימן קללה(. מחשבין דוקא ע"פ מהלך השמש. ניסן של תקופה. דהיינו סוף מזל טלה. בין השנה מעוברת בין השנה פשוטה. כשהבאתי לעיל בשם הירושלמי וכן הלכה. וגם יש לנו לפרש לדברי רבי )ע"פ פירש ר´ יוחנן לסוף. נצרכה( למה דוקא בשנת העיבור מחשבין ניסן ע"פ מהלך השמש. אכן בשנה פשוטה משמע שמחשבין סוף ניסן של הלבנה. דהיינו עד ר"ח אייר. ואין משגיחין על סוף מזל טלה: לדעתי הטעם שידוע שחכז"ל הלכו בכל דבריהם ע"פ הרוב )ר"ה דף ט"ו ע"א א"ל הלך אחר רוב הטעם ע"ש( ואף שבאמת שבשנה המעוברת לא יגיע השמש בי"ז במרחשון או בר"ח כסלו למעלה עת הגשם זמן שנה פשוטה. מכל מקום זמן הגשמים הוא. ובדרך ובגדר הטבע שירדו אז גשמים. אין מטריחין כביכול. בתעניותנו ובתילותנו כלפי מעלה קודם הזמן אם גוזרין ת"צ ועושין הסדר. כי ודאי זמן ועת הגשמים כבר הגיע. ואינם אז בדרך נס ופלא. )כמו מעשה דרבא( לכן הולכים על הסדר גם בשנה המעוברת ואין משגיחין על מהימים אחדים. כי הולכים ע"פ הרוב. ורוב שנים פשוטות הן: אכן ידעו בבירור שתועלת הגשמים )אם לא ירדו כבר( הוא דוקא עד סוף מזל טלה. ואם כבר נכנס השמש למזל שור לא יש תועלת בהם ולמה נטריח על היחידים להצטער ללא הועיל. אבל סוף חדש ניסן לחשבון הלבנה. דהיינו ר"ח אייר אינו זמן מוגבל לתועלת הגשמים כי לפעמים תועלת הם אף שכבר עברו מימי חדש אייר. ולפעמים אינם תועלת אף שכמה ימים עוד בימי ניסן ורחוק מר"ח אייר. )כאשר אבאר לקמן( ולא עשו הפרש בין שנה מעוברת לשנה פשוטה. בין ימים רבים ובין ימים אחדים. בכל פעם ובכל שנה שיגיע השמש לסוף מזל טלה לא יתענו היחידים. כי אז אין תועלת בצערם: אולם רבי סבר´ ורוח אחרת אתו. ואמר דוקא בשנה המעוברת. שנוסף חדש א´ ודאי סוף חדש ניסן. בחשבון הלבנה. ר"ח אייר. כבר נכנס השמש מעלות הרבה במזל שור. ואין ספק שאין מטריחין על היחידים להצטער בלא תועלת. שהגשמים אז ללא הועיל. לכן אמר שנותנין לה עבורה. שמחשבין סוף ניסן במהלך השמש סוף מזל טלה. שהוא ע"פ הרוב בשנה מעוברת בערך בחצי חדש ניסן בחג המצות. אכן בשנה הפשוטה שע"פ הרוב ימים אחדים בין סוף ניסן ע"פ מהלך הלבנה שהוא עד ר"ח אייר. ובין סוף ניסן ע"פ מהלך השמש. סוף מזל טלה. לא משגיחין על ימים אלה ומתענין בכל שנה פשוטה עד סוף חדש ניסן. דהיינו עד ר"ח אייר. ואף שלפעמים הוא ללא תועלת. כי לא נוכל לדקדק ולומר דוקא עד סוף מזל טלה. לא יום א´ פחות או יותר. תועלת בגשמים. ואין מדקדקין על ימים אחדים. ומתענין בכל שנה פשוטה עד סוף ניסן ע"פ הלבנה: ועתה אסדר רשימת חשבון לכל י"ט שנים. אחזור תקופת הלבנה לדעת אימתי סוף מזל טלה. שנה א´ במחזור פשוט´ סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 27 אפריל והוא יום 7 במזל שור. שנה ב´ במחזור פשוט. סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 17 אפריל והוא ים 28 במזל טלה. שנה ג´ במחזור מעוברת סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 4 מאי והוא יום 14 במזל שור. שנה ד´ במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 23 אפריל והוא 3 במזל שור. שנה ה´ במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 13 אפריל והוא 24 במזל טלה. שנה ו´ במחזור מעוברת סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 3 מאי והוא 13 במזל שור. שנה ז´ במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 20 אפריל והוא סוף במזל טלה. שנה ח´ במחזור מעוברת סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 9 מאי והוא 19 במזל שור. שנה ט´ במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 29 אפריל והוא 9 במזל שור. שנה י´ במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 19 אפריל והוא 29 במזל טלה. שנה י"א במחזור מעוברת סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 6 מאי והוא 16 במזל שור. שנה י"ב במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 25 אפריל והוא 5 במזל שור. שנה י"ג במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר 15 אפריל והוא 26 במזל טלה. שנה י"ד במחזור מעוברת סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר והוא 5 מאי והוא 15 במזל שור. שנה ט"ו במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר והוא 23 אפריל והוא 3 במזל שור. שנה ט"ז במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר והוא 11 אפריל והוא 22 במזל טלה. שנה י"ז במחזור מעוברת סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר והוא 1 מאי והוא 11 במזל שור. שנה י"ח במחזור פשוטה סוף ניסן ר"ל ר"ח אייר והוא 20 אפריל והוא סוף מזל טלה. הנהנ בדרך משל שנה ראשונה של המחזור. שבסוף ניסן ע"פ הלבנה כבר נכנס השמש במזל שור ז´ ימים ומוכח שז´ ימים אחרונים של חדש ניסן התענית ללא הועיל. וכן בשנה השניה שעד ג´ ימים לחדש אייר הגשמים לתועלת. ומוכח שרבי אין משגיח על ימים אלה. וסבר שבכל שנה פשוטה יתענו עד סוף ניסן של הלבנה. בין שעבר כבר זמן התועלת ובין שעדין לא הגיע סוף זמן ההוא. מאחר שכבר הגיע ר"ח אייר. שעבר ניסן הלבנה לא יתענו עוד. מה שאין כן בשנה המעוברת שנוסף חדש אחד. וא"כ בר"ח אייר השמש כבר עלה במזל שור מעלות הרבה. לפעמים יותר מחצי המזל כנראה מרשימה גם הוא מודה שנוותנים לה עיבורה. ר"ל י"א יום שבין מהלך השמש למהלך הלבנה. והכונה שסוף ניסן הוא אז ניסן של תקופה סוף מזל טלה: אולם לסברת החולקי´ על רבי וכן היא הלכה. שגם בשנה הפשוטה הולכי´ בניסן אחר מהלך השמש ולא נמצא כ"א בשנה ז´ ובשנה י"ח למחזור שסוף ניסן במהלך ובחשבון הלבנה היא סוף מזל טלה ממש. והבן: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |