 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
חקירה איך יוכל אלי' הנביא לבא לברית מילה בשבת הלא תחומין למעלה מעשרה  |
| שאלה נ´ הילקוט בפסוק "בעת ההיא אמר ה´ אל יהושע עשה לך חרבות צורים". הביא בשם פרקי דר"א וזה לשונו. אמר לי´ )הקב"ה( לעולם אתה מקנא. קנאת בשיטים על ג"ע. וכאן אתה מקנא חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו להיות עושין מושב כבוד למלאך שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית שנאמר "ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא" עכ"ל. וכן נזכר בזוהר פרשה לך לך דף צ"ו ע"א אמר ר´ אבא בזמנא דבר נש אסיק בריה לעאלי´ להאי ברית קרי קב"ה לפמלי´ דיליה ואמר חמו מאי ברי´ עבדים בעלמא ביה שעתא איזדמן ליה אליהו וטאס עלמא בד´ טאסין ואזדמן תמן ועל דא תנינן דבעי בר נש לתקנא כרסייא אחרא ליקריא דיליה וימא דא כרסייא דאליהו וכו´ ת"ח בקדמיתא כתיב מה לך פה אליהו. וכתיב "קנא קנאתי לה´ כי עזבו בריתך ב"י וכו´" א"ל חייך בכל אתר דהאי רשימא קדישא רשימו לי´ בני בבשרהון אנת תזדמן תמן ופומא דאסהיד דישראל עזבו הוא יסהיד דישראל מקיימין האי קיימא עכ"ל: ואמרינן במסכת עירובין דף מ"ג בעי רב חניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה וכו´. ת"ש הני שב שמעתא דאיתמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא. בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא. מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו. אלמא אין תחומין למעלה מעשרה. לא. דלמא יוסף שידא אמרניהו ע"כ. פירש רש"י. יוסף שידא. דלא מינטר שבתא ע"כ. והנה ע"פ זה יש לחקור. מאחר שמוכח מכאן שאליהו שומר שבת. ולא היה יכול לבוא בשבת לפומבדיתא כי יש תחומין לממ"ע. ונדקדק איך אפשר לאליהו שיזדמן בכל ברית מילה הלא אם יזדמן מילה בשבת. מוכרח הוא לבוא וזה ראיה שאין תחומין לממ"ע. או אם אירעו שבב´ מקומות רחוקות יהיה ??? ואמרתי בלבי שיש חילוק בין ענין ז´ שמעתא ובין השדמנו בכל ברית מילה. אין ספק בדבר רוחני בדבר שאינו גוף ואינו מוגבל מקצוות. לא שייך בו תכונה ומקום. לא הליכה ולא בריחה לא תחומין ולא עירובין. ואין ספק אם יבא אליהו בעת ברית מילה לא נראה לבני האדם. כי רוחני ממש. כמלאך ה´ הוא ולא נתלבש בגוף גשמי. ובודאי לא שייך בו לומר למעלה או למטה מ"י. ובודאי יכול לבוא בשבת מלמעלה למטה. וממקום למקום אף ששומר שבת כהלכתו. אכן אם אמת הדבר שהוא היה שאמר ז´ שמעתא קמי´ דרבא בפומבדיתא בשבת שנאמרו בשחרית יום ההוא בסור´. אין ספק בעת ההיא ודאי נתלבש בגוף גשמי וחמרי שנראה לבני הישיבה ולכל בני האדם ומדבר ונושא ונותן עמהם בדבר הלכה כאשר ידבר איש אל רעהו. ודאי נדקדק אם יש תחומין למעלה מעשרה. איך אפשר לגוף גשמי ממש לבוא אם הוא שומר שבת. ודוחה הש"ס. באמת יש תחומין לממ"ע. ואלה שמעתא לא נאמרו על ידי אליהו כ"א פן ואולי י"ש אמרינהו שאינו שומר שבת שנתלבש בגוף חמרי ובא לבהמד"ר והגידם לו. מה שאין כן בגוף רוחני ממש. כאשר יבא אליהו בברית מילה. שאינו נראה. כמו מלאך ה´. ודאי יוכל לבוא בשבת אף ששומר שבת ואף שיש תחומין למעלה מעשרה: ומה מדוקדק לשון המדרש פרקי דר´ אליעזר הוזכר לעיל מכאן התקינו להיות עושין משום כבוד למלאך שנקרא אליהו ז"ל. תיבת למלאך כמיותר. אלא שבא להורות. שאז יבא דוקא בערך ומדרגת מלאך ממש. רוחני. ולא שנתלבש בגוף. כדרכו אם יושלח לשליחות בני האדם. להראות להם ולדבר עמהם. וכן נזכר בזוהר ריש פרשה אמור וז"ל ומאליהו תנדע דהוו לי´ תרין גופין חד דבי איתחזי לתתא לבני נשא. וחד דבי אתחזי לעילא בין מלאכין עילאין קדישין עכ"ל. הוא הדבר אשר אמרתי. כשר זר ז´ שמעתא הנ"ל אז ודאי נראה לבני נשא ונתלבש בגוף חמרי בדרך כל בני האדם אכן כשיבא לברית מילה. יבוא כמלאך. ואיני נראה בעיני בשר. שנתלבש בגוף רוחני מלאכי דביה אתחזי לעילא בין הרוחנים ולא בין אנשים גשמיים: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |