![]() |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
![]() |
| שאלה נ"א נדרשתי בעיר ליאן בארץ צרפת מחכם אחד. מה לו להשיב לאפיקורוס אחד שם. ששהק ולצץ באומרו שעבר כריתות הרבה שעליהם אמרה התורה "והכרתי אותו". או "את הנפש ההיא וגו´" ועדיין הוא בחיים. ובריא אולם. והשיבתי לו ידעת מה שכתבו בעלי התוכני´ ובעלי אסטרוטמ"י שיש כל כך מרחק רב בינינו ובין כוכבי האור )פיקסשטערנע( עד שלפעמים רואים אנחנו בעינינו כוכב פלוני ומתנוצץ. ובאמת כבר עבר חלף והלך לו: דהיינו כבר כבה אורו )כי אמרו שגם בעולם הגלגלים נמצא´ בחינת הסתלקות )לא מיתה( שגוף אחד מהגלגלים יעבור וילך לו שנסתלק ולא נראה עוד. ולא ידענו מה היה לו( ועם כל זה יראה לעינינו. והסיבה היא. שהגוף ההוא המאיר ומוציא הניצוצות הוא כל כך במרחק רב מעינינו. עד שיבוקש זמן רב עד שיגיע האור לעינינו. ועינינו רואות האור והניצוצות שהם בדרך רחוקה אף שגוף המאיר כבר הלך לו. דרך משל כאדם הזורק אבן ושב ועבר האיש ממקומו. עם כל זה האבן בורח באויר מכח שניתן לו ברגע שיצא האבן מיד זרקו. וכן בהיפך. שהגוף כבר בא ועומד על מסלולו ומוציא והשליך ניצוצות האור לעינינו. וצריך זמן מה עד שיגיעו הנצוצות לעינינו ובנתים לא נראים לנו. כי הם בורחים ורצים באויר מגוף המאיר ההוא דרך קו הישר. לעינינו. ואם בדרך משל יבוקש ג´ חדשים עד שיגיע אור ההוא לעינינו. ואף שכבר עומד הכוכב ההוא על משמרתו להאיר. עם כל זה אינו נראה לעינינו דעבור משך זמן ג´ חדשים: כי במשך הזמן הזה האור בדרך רחוקה ממקום תכונת הכוכב עד לגבולנו. כן בעברו והלך לו הכוכב ההוא. עכ"ז נראה לנו עוד משך זמן ג´ חדשים מעת שהלך לו כי הניצוצות האחרונות אשר יצאו ממנו ברגע האחרון טרם סילוקו. הם עודם בורחים ורצים באויר. אולם ככלות משך הזמן ההוא אז לא נראה יותר. כי מאחר שנסתם המקור מקור האור ההוא. לא יצא עוד אור חדש: כן הדבר )כביכול( בענין נשמת בני ישראל. הם חלק אלוה ממעל. כניצוצי אור מאבוקה גדולה עד מאוד: הכונה הנשמות הם כנצוצות אור המתנצצות ויוצאות מאוצר אור חלק אלוה. וכריתות הוא שנכרת ונפסק הנצוצה ההיא משורשה. ובזה לא יש לה עוד שום חיות ויניקת שפע מאוצר הנחמד אור האלהי. ואף שעינינו רואות שגוף ההוא חי עוד אף אחר עברו על כריתות. הלא באמת החיות ההיא. היא השארת חיות ויניקת שפע אשר היה לו טרם עברו על האיסור ההוא וטרם הכרתו משורש אוצר העליון. כמו שאמרתי במשל שנראה הכוכב אף שכבר עבר והלך לו: אולם אין כל גופים שווים. ואינם במדרגה וערך אחד בקבלת שפעת רוח חייהם מאוצר ההוא טרם הכרתם. יש שקבל שפע רב. עד לזמן רב נשאר לו חיות אף שכבר נכרת נשמתו מאוצר החיים: ויש קבל מעט. לכן לא זמן רב ימשך חייתו אחרי כן. והדבר הזה הוא שנמצא רשעים יאריכו ימיהם אף אחר הכרתם ומהם אשר בקרוב ימותו. כי לא נשאר להם עוד חות ושפע. וגם החיות אשר נשאר לו אחר שנכרת מאוצר החיים העליון אינה במדריגה הפנימית כמו שהיה טרם הכרתו. או במשל אחר אבר שנחתך ונכרת מגוף האדם. כ"א שמחובר עוד מעט בו. ויש לו עוד קצת יניקה וחיות ע"י חלק המעט המעורה בגוף ההוא. אולם חייו אינם חיים כידוע. כן הדבר באנשים הרשעים האלה שחטאו בנפשותם אף שחיים אחר שעברו על כריתות: חייהם כחיות אבר המטולטל. או חייהם משפע שהושפע להם טרם עברם על הכשיתות. כמשל אור הכוכב: |