ב"ה
מפת ארץ ישראל של המחבר דברי יוסף
תשובות מירושלים
מהדורה שנדפסה
על ידי המחבר
בשנת ה'תרכ"ב
בירושלים

הרב יהוסף שווארץ
מחבר הספר "תבואות הארץ"

דיוקן עצמי של המחבר

שאלה נ " ב

על המנהג שנותנים ג' מטבעות בפורים לשם מחצית השקל
לדף הבא

שאלה נ"ב כתב הרמ"א בא"ח סימן תרצ"ד בשם מרדכי ריש פ"ק דמגילה וז"ל יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר וכו´: לא ידעתי איך נכון לעשות כן להפריש ג´ מטבעות על שם ולזכרון מחצית השקל שהיו שוקלין בזמן שבה"מ היה קיים והמנהג הוא בשעת שנותנין ג´ מטבעות הנזכרים אינם נזהרין כלל ועיקר מלומר בפה מלא שנותנין לשם מחצית השקל. והלא אמרינן בסוף מסכת שקלים. השקלים והביכורים אין נוהגין אלא בפני הבית וכל המקדש שקלים ובכורים הרי זה קדש. ר´ שמעון אומר האומר ביכורים קדש אינו קדש. ונזכר בש"ס הירושלמי שם. ביכורים קדש אינו קדש. הא שקלים קדשו )לר"ש( וסיים הש"ס רב המנונא ורב אדא ב"א בשם רב הלכה כר´ שמעון עכ"ל: והנה מוכח מי שמפריש שקלים בזמן הזה הרי הם קדש. והרי הם כרביעית כסף הגר לקינו )קודם אבטלה ריב"ז מפני התקלה( כשיבנה בהמ"ק לוקחים משקלים קרבנות ציבור. וא"כ איך יפריש מטבעות על שם ולזכרון השקלים. וכ"ש איך יאמר שהם לשקלים. ויתנם אחרי כן לעני. הלא קדש הם וצריכין גניזה. או יוליכם לים המלח שלא יבאו לידי תקלה. הלא אסור לומר בשר זה לפסח שנראה כמקדישו לקרבן פסח. ולדעת הירושלמי שם )פסחים פ"ז ה"א( משמע אפילו על חתיכות בשר. לא דוקא על הבהמה שלמה גדי או כבש )אפילו עגל ופרה( ואפילו על בשר לקנות בחנות אסור לאמר כן )עיין בפוסקים ובפרי חדש א"ח סי´ תס"ט( ובודאי לא יעלה על דעת האומר בשר זה לפסח. להקדישו או שיאכלהו לזכרון קרבן פסח כ"א שכונתו שבשר זה יהיה לו מוכן. ומימדהו לאכלו במועד בחג הפסח. ועם כל זה אסור. לפי שנראה ומשמע מלשונו כאלו הקדישו לקרבן פסח. וכל שכן אם מפריש מטבעות על שם ולזכרון מחצית השקלים. שבאמת כונתו שיהיו לזכרון השקלים. וכ"ש וק"ו הוא שאסור לומר כן ולנתנם לעניים הלא נראה ונשמע שיפרישם על שם השקלים. והמטבעות אלה צריכין גניזה ממש. כמו שבשר של גדי או כבש שאמרו עליו שיהיה לפסח שצריך קבורה. ונאסר בהנאה: ואם תשיב שהמטבעות שיפריש אינו לשם שקלים ממש. כ"א לזכר השקלים שנהגו בזמן שבהמ"ק. ואין בהם קדושה כלל. נדקדק הלא נזכר בא"ח סימן תע"ג ס"ד שנהגו ליקח זרוע זכר לפסח ולולות על הגחלים ואסור לאכלו. והנה מוכח אע"פ שאינו אלא לזכרון בעלמא. זכר לפסח אסור לאכלו. וכן כתב בעל חק יעקב שאפילו במקום שנהגו לאכל שאר צלי )אסור לאכל הזרוע הצליו( לפי שהוא זכר לפסח עכ"ל: וכן כתב בעל פרי חדש וז"ל ואדרבה אין ראוי לאוכלו )הזרוע הנזכר( בלילה משום דמחזי כאוכל קדשים בחוץ כיון שהפרישו זכר לקרבן פסח. ולפיכך אין לאוכלו עד מחר עכ"ל: הרי ראיה ברורה שכל דבר שהוא לזכר דבר אחד. שבודאי נדמהו לאותו דבר שמה שנעשה לזכר קרבן פסח דינו כפסח. ומוכח מה שנעשה לזכר שקלים. דינו כשקלים ממש. והוא קדש להצטרך גניזה. או לכל הפחות שאסור לכתחילה לעשות כן. להפריש מטבעות לשם שקלם ולנתנם לעני: ואם תאמר מאחר שלא יפריש ויתן מחצית השקל ממש. הנזכר בתורה. כ"א מטבעות אחרות. לא שייך בהן קדושה. וג"כ הרי לא יתן ערך ושיווי של מחצית השקל. כ"א שנותן מטבעות שיש בהן השם והכינוי של חצי. זה ודאי אינו. כי לא הקפידה התורה דוקא על המטבע. ור"ל דוקא מטבע של מחצית השקל. כ"א על ערך מחצית השקל שנוכל ליתן מטבעות אחרות: והשולחנים היו מחליפין אותם על שקלים. כמו שנזכר שם ריש פ"ב מצרפים שקלים לדרכונות מפני משוי הדרך. וכן היו נותנים קלבון. הוצאות והפסד להחליף המטבעות. ומוכח שקדושת שקלים חלה ג"כ על מטבעות אחרות שהופרשו לשם שקלים: ומאחר שג´ המטבעות שנותנים לזכר מחצית השקל מין מטבעות הן. חל עליהם שם וקדושת השקלים. כמו שחל על הבשר הצלי שעושין לזכר קרבן פסח הקדושה שם וקדושת הפסח שאסור לאכלו לפי שהוא מין בשר צליי. כמו קרבן פסח ממש )אבל אם הוא בשר מבושל מותר לאכלו )הזרוע הנזכר( אף שהוא לזכר קרבן פסח. כמו שכתבו הפוסקים לפי שאינו דומה לקרבן פסח שהוא דוקא מין בשר צלי למה הדבר דומה אם הוא מפרי´ תבואה או פירו´ לזכר מחצית השקל ודאי לא יתקדשו לפי שאינו מין מחצית השקל אבל אם הוא מפריש מטבעות ממש ודאי מין שקלים וחלה עליהם קדושת מחצית השקל. וצריכים גניזה או שיוליכם לים המלח: ואני מדקדק הרבה בשעת שאתן ג´ מטבעות שלא להזכיר שם מחצית השקל וגם מזהיר אז לאנשים שלא ישמע על פיהם בשעת שנותנים ג´ מטבעות שנותנים לשם מחצית השקל כ"א לשם צדקה ממש ובלבם יחשבו שהם לזכר מחצית השקל אבל לא יאמרו בפיהם שהם לזכר מחצית השקל: ומצאתי אחרי כן ראיה ברורה לדברי והוא בפרק האחרון של מסכת סופרים הלכה ד´ וז"ל ובאחד באדר משמיעין על השקלים וכו´ ואסור לומר עליהם לשם כופר אלא לשם נדבה וצריכין ממנו להספיק מים ומזון לאחיהם העניים במקום קרבן ומתנות לאביונים עכ"ל. והכונה לשם כופר ר"ל שהוא עצם השקל כמו שנאמר בשקלים לכפר על נפשתיכם: וכאלו אמר ואסור לומר עליהם לשם שקלים אלא לשם נדבה והוא צדקה סתם כמו שכתבתי. חידוש בעיני שלא ראיתי בפוסקים שכתבו מענין זה. ולפי עניות דעתי כמעט איסור גמור הוא לומר על המטבעות לשם או לזכרון מחצית השקל וכמעט ???



לקודם תוכן ממשיך
לכל ספרי רב יהוסף שוורץ
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם


לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם