![]() |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
![]() |
|
שאלה נ"ג כרם ביבנה
נזכר כמה פעמים בש"ס ופירשו שישבו התלמידים שורות שורות וכן הוא מפורש בירושלמי ברכות פ"ד וכן תעניות פ"ד סוף הלכה א´ תמן תנינן זה מדרש דרש ראבע"ז לפני חכמים בכרם ביבנה וכי כרם היה שם אלא אילו ת"ח שהיו עשויין שורות שורות בכרם עכ"ל: לא ידעתי למה שמשו חכז"ל לשון כרם על ת"ח שביבנה דוקא הלא נזכר כמה פעמים בש"ס בסנהדרין לשון שורות ולא השתמשו בלשון כרם. ואין ספק שיש נועם בדבר. ועוד בירושלמי הנ"ל מספר שם מעשה מחלוקת ר"ג עם ר"י בתפילת ערבית רשות או חובה ואמר וכמה ספסלין היו שם ריב"ס אמר פ´ ספסלין היו שם של ת"ח חוץ מן העומדין לאחורי הגדר. ריבא"א ש´ היו שם חוץ מן העומדין לאחורי הגדר ע"כ. וידוע ומפורסם שלא שייך לומר לשון גדר בבה"מ או בחצר כ"א בשדה ובכרם. כי בבה"מ שייך לומר כותל או חומה או מחיצה:
וזכיתי למצא טעם וכונת הדבר וזה לשון תרגום רבי יוסף קהלת בפסוק "הגדלתי מעשי וגו´ ונטעתי לי כרמים" אינציבת לי ביבנה כל קבל כרמין דעינבא למשתי חמרא אנא ורבני סנהדרין ואף לנסכא חמר חדת ועתיק על מדבחא עכ"ל:
ראיה ברורה שהדברים כפשוטם. שהיה כרם ממש בעיר יבנה מזמן שלמה המלך והיה מושב ת"ח. צל החכמה. ושם ודאי נמצא גדר גדרים. לעדר עדרים. ומציאותו היתה עד זמן ראבע"ז. וזה ברור:
שאלה נ"ד נדרשתי בעיר פאריש מזקן אחד מה כונת חכז"ל מיצר הטוב ויצר הרע שזה יגיע לאדם מעת הולדו. וזה מי"ג שנים. אם הם ב´ מלאכים ממש. שהדבר כפשוטו: והשיבתי לו. ידוע שאדם נברא משני הפנים. עפר מן האדמה. ונשמת רוח חיים שכליות. גשמיות עם רוחניות. ובחיבורם יגיע האדם אל תכליתו. להיות בעל בחירה. לבחור בטוב ולרחק הרע. אף שחלק הגשמיות אשר בו יטהו להיפך: והנה תאות ובקשת האדם לתענוגים אכילה ושתיה שינה וכו´ הוא בדרך הטבע לקיום המין. והושרש בו כן מחלק עפר מן האדמה אשר בו. והוא חלק הבהמיות. לכן נמצא תאות אלה גם בכל מין וגדר חי. בהמה חיה ועוף. כי גם אלה בערך ובמדרגה אחת עם האדם בבחינה זאת. כ"א אלה כמעט כולו גשמיות. ואין בהם חלק נשמת רוח חיים שכליות. והאדם מורכב גם מחלק אלוה ממעל. נשמת שכליות. ולכן נמצא ג"כ באדם תאות שכליות. לאהוב את החכמה והאמת. לגמול חסד ולפעול טוב לרחם ולחנן על זולתו וללכת בדרכי ה´ ולדבקה בו. וכל חלק וחלק מושך את האדם לשורשו. חלק העפר ימשכנו לבהמיות ולרע. וחלק נשמת שכליות ימשכנו לרוחניות ולטוב. וההפרש אשר בין ב´ תאות אלה הוא ג"כ בערך הזמן. שתתגבר זאת על זאת. תאות הגשמיות והבהמיות חלק הרע היא מרגע צאת האדם לאור עולם. כי מרגע ההוא יש לו תאות אכילה ושתיה ושינה וכו´ וזה שנאמר "כי לב האדם רע מנעוריו". ודרשו חכז"ל מנעריו כתיב משננער לצאת ממעי אמו נתן בו יצר הרע. ר"ל שיתחיל כח שורש הרע לפעול בו פעולותיו: מה שאין כן תאות השכליות הן מאחרות לבא. כי באדם בילדותו כח השכל חלוש עד מאוד. ואחר שעברו עליו ימים ושנים. יתגבר כח ההוא. וידע ויבין לבחור בטוב האמתי ע"י כח ושורש הטוב אשר בו: וזה הדבר אשר רמזו חכז"ל במתק לשונם יצר הרע ויצר הטוב חלק הבהמיות והם תאות הגשמיות יכונה בשם יצר הרע. לפי שכח שורשו הוא מחלק הרע שבאדם עפר מן האדמה. וחלק הרוחניות. הם תאות השכליות יכונה בשם יצר הטוב. לפי שכח שורשו מחלק הטוב. נשמת רוח חיים חלק אלוה ממעל: וידוע שמשנת י"ג שנה ואילך האדם נידן לבן דעת וכבר הוא בן עונשין כי כבר יש לו כח השכלי ודעה להבחין בין טוב לרע. ולכן נדרו נדר ושבועתו שבועה. וכל משא ומן שלו שרירין וקימיין. מה שאין כן קודם זמן זה. שהוא עד עת שהוא בגדר ילד וקטן שאין בו דעת ושכל. ולכן אין נתפס על מעשיו לענשו עליהם. וזה שאמרו שיצר הרע בא לאדם מיום הולדו. טיצר טוב משהוא בן י"ג שנה. כי תאות הבהמיות נמצאות בו מין—ום שנולד שיצא לאויר העולם. ובא לעולם הגשמי והבהמי. אכן תאות השכליות לבחור בטוב לא נמצאות בו. כ"א עד שכבר לו דעה. והוא דוקא משיהי´ בן י"ג שנה. ודברי ולשון חכז"ל הוא בדרך משל ומליצה. כאלו הוא מלאך ממש: |