 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
ביאור הסוגי' ריש מסכ' סוכה "עד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה" |
| שאלה נ"ו בסוגיא דסוכה שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה ר´ זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לכל יומם מחורב. עד כ´ אמה אדם יושב בצל סוכה. למעלה מכ´ אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות. ובסוף הענין עמוד שני. כמאן אזלא הא דאמר רהא"ר מחלוקת בשאין בה אלא ד"א על ד"א. אבל יש בה יותר מד"א על ד"א אפילו למעלה מכ´ אמה כשירה. כמאן כר´ זירא דאמר משום צל הוא וכיון דרויחא איכא צל ע"כ: סוגיא זו צריך לימוד גדול לפרשה ע"פ האחת והמציאות: וכבר חקרו ודרשי המפרשים הגדולים הראשונים. וז"ל הריטב"א איך אפשר דבחצי היום כשהחמה עומדת בראש כל אדם שלא יהא צל סכך כשהדפנות גבוהות למעלה מכ´ ותירץ דקים להו לרבנן דכשהסכך גבוה כ´ בחצי היום דליכא צל דפנות ליכא נמי צל סכך ע"ש: דבריו נפלאים בעיני. בתחילה מה קסבר ובסוף מה תירץ. כי בודאי אם החמה עומד בראש כל אדם. ודאי הכרח הוא ע"פ חק הטבע שנמצא צל הסכך: ורבינו הר"ן הקשה בהיפוך איך אפשר שבתוך כ´ יש צל סכך של ז´ על ז´ שלא יכניס החמה תחתיו ע"ש. והקושי´ היותר חמור היא מה שהקשה תוספות בד"ה יש בה יותר מד´ אמות ותימה וכי נכשיר ברחבה משהו יותר מד´ אמות אם היתה גבוהה מכ´ אפי´ טובא הא ודאי אין כאן צל סוכה עכ"ל ע"ש: וטרחתי הרבה בשמועה זאת לבארה ע"פ המציאות: ואקדים כלל גדול בדברים אלה. ידוע שהמציאות בדרכי מהלכי השמש והירח וקשת סביבותם ומולם נשתנה מכל מקום למקום כאשר הארכתי בספרי דברי יוסף בחלק אילת השחר ובצל המעלות. ודברי חז"ל חכמי משנה והש"ס ע"פ הרוב הם ע"פ המציאות ארץ מושבת א"י ובבל. והמבין בין והיודע ידע מדעתו לחשוב חשבון ע"פ המציאות הארץ אשר הוא יושב בה כי ידע ההפרש בינו ובין א"י ובבל ואל יקשה סתירה מדבר חז"ל על המציאות שרואה בעיניו. כי דבריהם נאמרו ע"פ אופק ארצם שאינו מתרחב ממעלת ל"ו וחצי לצד צפון. אולם הארץ אשר הוא רואה מציאות אחרת בלתי ספק צפון צפונה היא. מרחק רב ביניהם: אכן מצאנו לפעמים שדבריהם ע"פ המציאות אמצע העולם. עבור הארץ האמתי ארץ וגבול קו המשוה המחלק בין כדור הארץ לשני חלקים שווים מדוקדקים. חלק הצפוני וחלק הדרומי. ובאופן זה נמצא שאין דבריהם ע"פ המציאות א"י ובבל וכ"ש שאינו ע"פ המציאות ארצות יותר צפוניות. והמבין יבין גם את זאת לדעת הפרש המרחק בין קו המשוה ובין מעלת ל"א ולמעלה: והנה הבאתי בדרך משל סוגיא אחת מש"ס שאי אפשר לפרשה ולבארה כ"א ע"פ הקדמה שזכרתי. במסכת פסחים צ"ג ע"ב וז"ל אמר מד מעלות השחר עד הנץ החמה ה´ מילץ מנא לן וגו´ ואמר ר´ חנינא לדידי חזי לי´ ההוא אתרא והוי ה´ מילין וכו ובסוף הסוגיא אמר רבא וכו´ מעלה"ש עד הנה"ח ה´ מילין מיתיבי ר´ יהודא אמר וכו´ מעלה"ש עד הנה"ח ד´ מילין תיובת´ דרבא תיוב´. תיוב´ דעולא תיוב´. לימא הוי תיובתא דר´ יוחנן וכו´ לימי תיהוי תיוב´ דר´ חנינא ע"ש היטב: וכבר מקשין על הרמב"ם שפסק בהלכות קרבן פסח בשיעור דרך רחוקה כעולא ה´ מילין מעלה"ש עד הנה"ח. הלא איתותב עולא והאמת והמציאות הוא כדברי ר´ יהודא שד´ מילין הם. כמו שכתב הוא בעצמו בפירושו למשנה ריש מסכת ברכות שמעלה"ש עד נה"ח שעה וחומש שעה. שהוא ד´ מילין כידוע )ועין מגן אברהם סי´ ס"ט ס"ק ב´( וגם כן קשה הדבר בעיני לסתור ולהכחיש המציאות שהעיד עולא שמן המודיעים לירושלים ט"ו מיל. בחשבון ה´ מילין מעלה"ש עד נה"ח. וכן עדות ר´ חנינא שראה בעיניו שמן סדום עד צוער ה´ מילין: לפענ"ד ברור שסובר הרמב"ם אף שאיתותב עולא הדין עמו ודבריו אמתיים. על דרך שאמרו )בבא קמא ט"ו ע"ב( תיוב´ והלכתא. שיש לתרץ ולישב התיוב´. שבאמת ה´ מילין מעלה"ש עד נה"ח. אכן ידע ג"כ שדברי ר´ יהודא אמתיים. שדבר סתם מעובי´ של הרקיע א´ מעשרה ביום וכו´ כונתו דוקא על אמצע העולם בקו המשוה. ובאמת שם משך הזמן בין עלה"ש לנה"ח ד´ מילין. ולכן כתב הרמב"ם בפירושו שהוא שעה וחומש שעה. אולם מה שהעיד עולא ור"ח כונתם בא"י. ומסדום עד צוער. וכן ממודיעים עד ירושלים ט"ו מיל. בחשבון מעלה"ש עד נה"ח ה´ מילין. כי באמת בחדש ניסן )מעשה הפיכת סדום. ומעשה ק"פ אז( בא"י המציאות האמיתית כן ה´ מילין. שנוסף מיל א´ מקו השוה עד מעלת ל"ב. כמו שראינו בעינינו שבארצות הצפוניות השחר והנשף בניסן ותשרי יותר מששה ושבעה מילין. ואמת ויציב ונכון שפוסק הרמב"ם בדרך רחוקה כסברת עולא ה´ מילין והבן: ועוד כלל גדול אקדים )כאשר ביארתי כבר בספרי הנזכ"ל( שנמצאים ב´ מיני צללים. א´ בבחינת מזרח ומערב. וצל זה אי אפשר שיש במציאות בחצי היום ממש. כי אז החמה מכוון בתכלית הכוון )בערך מזרח ומערב( ממעל לראש כל גוף וגוף והצל תחת רגליו דוקא. ולא מלפניו או מלאחריו. ב´ בבחינת צפון ודרום. וצל זה נמצא גם כן בחצי היום ממש. וערכו לפי מרחק המקום ההוא מקו האמצעי. ששם מרכז ומסלול השמש ממש. ושם )ר"ל תחת קו המשוה( באחת לא שייך )בתקופת ניסן ותשרי( צל כלל וכלל. מה שאין כן במקומות הרחוקות ממנו שם נמצא צל גם בחצי היום עד שבנקודת הציר הצפוני והדרומי נמצא בחצות היום ערך כצל כל כך גדול כמו ברגע צאת השמש. כל דברים אלה בארתי בספרי הנ"ל בחלק צל המעלות. והם פשוטים ואמתיים: וזה הסיבה שבכל העולם )חוץ מתחת לקו האמצעי( נמצא צל בחצי היום. אף שהחמה בראש כל האדם. אמת צל מזרח או מערב לא נמצא. אכן צל צפון או דרום ודאי הכרח הוא שנמצא: )כל זה בקל לצייר ע"י גוף מרובע שתעמדנו בשמש(: וא"כ מיושב תמיהת הריטב"א איך אפשר שלא תהי´ צל הסכך באמצע היום אף שהדפנות גבוהות למעלה מעשרים ודאי שהוא ע"פ חק הטבע והמציאות שאם הדפנות גבוהות לא נמצא צל בסכך קטן אף בחצות היום. כי צל הצפון או הדרום של הדפנות נופל על הסכך. כאשר אבאר בסמוך: חקרתי ודרשתי ועינתי הרבה לדעת מציאות ערך עלות השמש בקשתה בחצות היום פה עה"ק. ומצאתי שהוא בתקופת ניסן ותשרי נוטה דרומה עד שצל הצפוני גוף א´ יגיע בערך ב´ חומש חלק גובה גוף המציל ההוא. וא"כ סיכה שדפנותיה עשרים אמה אף ששטח שלה ח´ אמות על ח´ אמות לא נמצא בה צל הסכך כ"א צל הדפנות. וסוכה ששטחה ד´ על ד´ אמות פסולה אפילו אם דפנותיה י´ אמות. ואם היא ו´ טפחים לא יש לה צל סכך אם דפנותיה גבוהות ג´ אמות כי צל הדפנות )דופן לצד דרום( יגיע בחצות היום ממש. לאורך ז´ טפחים וחומש טפח. ונמצא כל שטח שלה מכוסה בצל הדופן ולא יש לה צל הסכך כלל וכלל לא: ומה שכתבתי וחשבתי ערך אורך הצל דוקא בחצות היום ולא בשאר שעות היום ק"ו וכ"ש הוא. הלא אם בחצות היום שהשמש אז בתכלית הגובה לא נמצא בערכים הנזכרים צל הסכך. ק"ו וכ"ש שלא נמצא לא מלפניו ולא מאחריו. ר"ל קודם חצות ואחר חצות. כי אז יאריך הצל. ותכלית קטנותו הוא ברגע חצות ממש דוקא: כן המציאות פה עה"ק תוב"א וסביבותיה. שהיא בערך במעלת ל"ב רוחב צפוני. אולם במדינות שהם יותר צפוניות יאריך צל הצפון יותר ויותר. בדרך משל בתקופת ניסן ותשרי מקומות כתכונתם במעלת מ"ה רוחב )ע"פ סברתי בספרי דברי יוסף חלק צל המעלות דף כ"ח ע"א במעלת מ"ט( צל הצפון כגובה וכערך הגוף המציל ממש. ואם תכונת המקום ההוא במעלת ע"ה רוחב אז יאריך בחצות היום צל הצפוני ה´ פעמים מגוף המציל: וא"כ בדרך משל. בעיר מולדתי פלאס שהיא במעלת נ´ רוחב. אם דפנות הסוכה שם הם כ´ אמה. אין לה צל הסכך כ"א שערך שטחה יותר מכ´ אמות על כ´ אמות. וכל דברים אלה ברורים כשמש. וידועים לכל רואי השמש: ועתה אשאל איך נפרש לשון הש"ס הנזכר. שר´ זירא מחליט ואמר שעד כ´ אמות אדם יושב בצל סוכה. ולמעלה מכ´ יושב בצל דפנות. הלא גם בפחית מכ´ נמצא כמה אופנים שיושב בצל דפנות. לפי תכונת המקום ההוא. וגם בא"י ובבל צריכה ששטחה יותר מן ח´ אמות על ח´ אמות אם דפטתיה כ´ אמות. כדי שיהיה לו צל הסכך: לכן לענ"ד הכרח לומר שדברי ר´ זירא לא על תכונת א"י וארץ בבל נאמרים. כ"א על תכונת אמצע העולם. טבור הארץ. תחת קו האמצע. ששם לא נמצא כ"א צל המערב וצל מזרח. ובחצות היום לא נמצא צל כלל: והנה על ידי תחבולת גוף המרובע הנזכר לעיל נוכל לדעת בכל שעות היום נטית ועליית השמש הן בבחינת מזרח ומערב והן בבחינת צפון ודרום. כי הצל אשר בצד מערב הגוף ההוא מורה על עלייתה ממזרח למערב. והצל אשר בצד צפון מורה על נטיתה לצפון או לדרום. והצל המערבי הנזכר הוא בכל העולם ובכל עת וזמן שוה. הן בקו האמצעי והן במדינות הרחוקות ממנו צפונה ונגבה. וכן בכל חדשי השנה. כי הוא מורה על עליית השמש וצאתה מאופק ללכת מערבה. וזה ידוע וברור: ועיניתי ומדדתי בדקדוק ובצמצום לדעת ערך הצל המערבי שעה א´ או חצי שעה קודם חצות היום ממש. ומצאתי ששעה א´ קודם חצות וכן שעה אחד אחר חצות )צל המזרחי( בערך חלק ששית של גוף המציל. וחצי שעה קודם חצות וכן חצי שעה אחר חצות )צל המזרחי( בערך חלק ט"ו של גוף המציל: וערך זה מכוון ג"כ בקו האמצעי. והפרש בין צללים הוא: שם דוקא צל אחד פשוט או בצד המזרח או בצד המערב. ובשאר מקומות הוא בכל היום מערבית צפונית או מזרחית צפונית. )ובחצי כדור הדרומי הוא או מערבית דרומית או מזרחית דרומית(: גם הדעת נותנת שמה שאמרה תוה"ק "בסכות תשבו". והסוכה תהיה לצל וגו´. שדרש ר´ זירא שצ"ל שישב תחת צל הסכך ולא תחת צל הדפנות. אין הכונה שכל היום יהיה לו צל הסכך דוקא. כי זה לא נמצא. ואינו בגדר האפשרי שהשמש כל רוב היום יהיה ממעל השמש כי עולה למטה בכיפת הרקיע. ויורד שמה בריאתה ??כי אם הכונה בחצות היום ומעט לפניו ולאחריו ?? האדם לבקש ולשבת בצל כי אז השמש בכל ??והכונה שנעשה סוכה באופן שבחצות היום ?? נשב בצל הסכך דוקא ולא בצל הדפנות??? ועתה נחקור על דבר הסוכה ז´ ?? תחת קו המשוה באמצע העולם. חצי שער מכוון קודם חצות היום כבר נתקצר צל הדופן המזרחי של כ´ ?? עד חלק ט"ו שהוא אמה ושליש )שהוא ח´ טפחים( . ועדיין לא נמנא צל הסכך. אכן אחר איזהו רגעים כבר החל להראות הצל. ובערך אחר זמן ו´ מינוטען כבר כל שטח הסוכה של ז´ על ז´ תחת צל הסכך ממש. וכן נשאר עד כ"ד מינוטען אחר חצות ונמצא ארבעה חמשיות שעה )מ"ח מינוטען( יש לסוכה זאת צל הסכך ממש. ובאמת נקראה סוכה תהיה לצל. וכשרה היא: אולם אם דפנותיה למעלה מן כ´ אמה בקל יהיה שלא נמצא צל הסכך כ"א ברגע חצות היום ממש. ולא יתמיד הצל כמעט כלל וכלל לא כי תיכף ומיד יפול צל דופן המערבי. ולא נוכל לקראה סוכה תהיה לצל: אולם אם שטח הסוכה ד´ על ד´. דהיינו ד´ אמות על ד´ אמות אפילו אם דפנותיה עד ששים אמה כשרה. כי חצי שעה קודם חצות כבר נתקצר צל הדופן של ששים אמה עד חלק ט"ו. שהוא ד´ אמות. וזמן כ´ מינוטן קודם חצות היום כבר כל שטחה ד´ אמות תחת )39( לט ???? חסר דף קנ"ד וכל דברים אלה אינם כ"א לפרש כונת הש"ס. אכן כבר פסקו כל הפוסקים שאין הלכה כר´ זירא. שאין טעם הפסול משום סוכה תהיה לצל. צל הסכך ולא צל הדפנות. ואפילו איננו יושב בצל הסכך כשרה: ות"ח אחד בשמעו דברי אלה הקשה ושאלני הלא כל מרכז סיבת הדבר שלא נמצא צל הסכך גם בחצות היום. חוץ מתחת קו המשוה הוא שצל דופן הדרומי יפול על כל שטח הסוכה ויכסנה. הלא מן התורה אין הכרח שצריך להיות ד´ דשני´ אולי בצד הדרומי לא יהיה דופן. כ"א משהו וכל שהו וא"כ נוכל לפרש ולומר שדברי ר´ זירא הם ג"כ ע"פ המציאות א"י וארץ בבל: ואען ואשיב ב´ תשובות בדבר. א´ אין הדעת מסכים לומר שמה שהתורה התירה לדופן השלישי בכל שהוא. הוא דוקא ליושבים בחצי חלק כדור הארץ הצפוני דופן הדרומי. וליושבים בחצי חלק כדור הארץ הדרומי, הוא דוקא דופן הצפוני. )כי ידוע שליושבים בחצי כדור הארץ הדרומי להם צל הצפוני בערך ובמדרגה כמו ליושבי חצי כדור הצפוני צל הדרומי כמו שהארכתי בסוף מאמר צל המעלות( אלא ודאי רשות ניתן ביד כל עושה סוכה וסוכה להעמיד ב´ דפנות השלימות בכל צד וצד שטוב בעיניו להעמידן. ואי אפשר לומר שהכשר הסכך תלוי במעמד הדפנות. אם בצד הדרום מחיצה ודופן שלימה הסוכה פסולה, ואם הוא כ"ש או משהו היא כשרה: ב´ לא יהיהלנו שום תועלת, להמציא לנו צל הסכך, אף אם לא יהיה דופן הדרומי, אמת אם נסיר דופן הדרומי לא ישב בצל הדופן כל משך חצי היום. אכן יושב בשמש ממש, ולאחר חצות היום כל משך חצי היום השני ישב בצל דופן המערבי, אבל לא ישב אף רגע אחד, אף בחצות היום ממש בצל הסכך, כי השמש אז )בתקופת ניו"ת פה עה"ק( בכפל הרקיע, נמוך ל"ב מעלות מנקודת נגד ראש פני אדם באמצע הרקיע. )נאד"ד( ואי אפשר שיהיה צל הסכך, כ"א השמש נכנס בתוך הסוכה מתחת הסכך דוקא ולא מלמעלה ממנו להציל צל הסכך בתוך הסוכה וזה פשוט ואמת כאשר הבחנתי ונסיתי פעמים הרבה: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |