 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
בספר של"ה הובאה תפילה אחת מיוסדת בשם טביומי ונזכר בה עם יושר עקרים שלש עשרה מוכח שקבלה בידם י"ג עקרים מימי רב טביומי  |
| שאלה נ"ז בתשובות חתם סופר חלק י"ד מהתשובה האחרונה סימן שנ"ו, נשאל הגאון המחבר נ"ע הלא נזכר בספר של"ה דף ס´ ע"א בשער אותיות וז"ל ומצאתי תפלה ישנה מיוסדת בשם טביומי זה נוסחה. יר"מ השם המקודש שלוש עשרה וכו´ "ותחנני ואדעך בשם עם יושר עקרים שלש עשרה וכו´" ע"כ. משמע שקבלה קדמוניות מימי רב טביומי שיש י"ג עקרים עכ"ל: והכונה הלא ידוע שהרמב"ם חקר ותיקן עקרים אלה. )ואי לא מסתפינ´ הייתי אומר שבסוף גם הרמב"ם חזר מכלל גדול כזה. להכניס אמונתנו תוה"ק ומצוותי´ בעקרים. כי לא העתיקם וכתבם בחיבורו הגדול ידו החזקה( ולפי סברת השואל כבר הזכירם רב טביומי שהי´ בזמן )סוף( האמוראים. ומוכח שכבר נודעים עקרים אלה זמן רב קודם הרמב"ם: והגאון לא השיבו על עצם שאלתו כ"א הסב תשובתו על ענין אחר: ואחר בקמ"ח נעלם משני המאורות אלה נ"ע הדבר הזה: וזכיתי למצא בסידור תפילה דפוס ישן נושן )כמדומה לי בעיר ווילמערסדארף או אלטדארף( ובתוכו גם שיר היחוד עם פירוש. ובהקדמת שיר הזה נזכר וז"ל ועתה ראה ראיתי הרבה פירושים על שיר היחוד הקדוש הזה והנה מצאתי אותו תבן מעורב הבר וגם כל אשר לא נמצא בהדי´ בספרים הגלויים על כל זה לא באר שום דבר. ועל מקצת דבריו הביאו מדרשים. אך לא כיוונו לדעת המחבר. לכן אשאל עזר מן עזר צורי שדי ואכתוב פה ככל אשר קבלתי פה אל פה מיודעי האמת. נאום טביומי עכ"ל: וברור כשמש שעל טביומי זה כיון בעל של"ה שמצא תפלה ישנה מיוסדת בשם טביומי ונזכרים הי י"ג עקרים כי הי´ זמן רב אחר הרמב"ם הלא גם המחבר שיר היחוד )רבינו שמואל אבי ר"י החסיד נ"ע( היה זמן מה אחר הרמב"ם. וכבר נודעים העקרים אלה בזמנו. אבל לא שהוא רב טביומי מהאמורים. וזה פשוט מאוד: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |