 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
 |
| הוספות ותיקונים בחלק התשובות דף ז´ ע"א בסוף הג"ה בענין שר´ יהושע בן לוי אולי פליג. יש להוסיף. כי תנא הוא כרב וכר´ חייא )ועין סוף מסכת עוקצים אמר ריב"ל עתיד וכו´(. עכ"ז ע"א בענין טבריה נמצאו אז י"ג בה"כ וכו´ צריך להיות שלשה עשר מי יודע. שמונה אני יודע: ובעמוד שני אחר ז´ כניסת´ דחמתא וכו´ יש להוסיף ח´ כנשתא דמעינא )בראשית רבא ריש פרשה פ´ לסדר וישלח. ר"י מעונא´ תרגם בכנישתהון דמעונא. ובירושלמי סנהדרין סוף פ"ב נוסף תיבת בטברי´ תרגם ר"י מעוני בכניש´ בטברי´( הם יוצאו עיר מעון. בית מעון. כעת חרבותי´ נודעים למערב טבריה )עין תבוה"א דף צ"ז ע"ב(: ס"ד ע"ב בסוף הדיבור בענין יחמור יש להוסיף ולשון פלא והפלא מצאתי בפירוש החזקוני לסדר ראה בביאורו שמות החיות איל צבי וגו´ וז"ל יחמור. ביברא כדאמרינן בבכורות הני ביעי דיחמורא עכ"ל. שגגה היוצא מהשליט. לומר שביבר"א חיה כשירה היא. הס מלהזכיר. אפילו בגדר פיה אינו כלל וכלל. כי ביתו ודירתו )בתים ממש(על שפת הנחלים וקיבוץ מים רבים. אבל לא בהרים וביערים כדרך כל החיות ויודע לשוט על פני המים ויש לו דמיון לחיה הנקר כלב הים )זעעהונד( וטעם בשר ושמן זנבו הוא כטעם דג ופמא יקרא. כנודע לכל מכירהו וראהו: ומה שכתב דאמרינן בבכורות הני ביעי דיחמור. ודאי כונתו שידוע שביבר"א מצא הליחה שמנית הנקרא CASTORM )ביעברגייל( שהוא לרפואה כידוע. וחשב שמוציא ומשליך הליחה ממנו כתמונת ביעי. וזה ביעי דיחמורא. אכן באמת לא כן הוא כי הליחה נתקבצת ונמצאה בבשר )אין דריזען( ואין כונת הש"ס על קאזטארע"אום הנזכר. אמת שמומר הוא אף שביבר"א בהמה טמאה הוא. לפי שנשתנה כבר הליחה ההיא ממהותו ומאיכותו כמ"ש הרמב"ן בפירו´ על התור´ לסדר כי תשא על דבר מר דרור שהוא מושק"א )מאשוס( הידוע וכן כתבו הפוסקים. אבל חלילה לומר שיחמור שהוא חיה טהורה הוא ביבר"א: ובדרך גררה אמרתי על מה שכתבתי בספרי תבוה"א בחלק תוצאות הארץ דף ב´ ע"ב בשם זמר שרבינו סעדי´ הגאון מתרגם א"ל זראפ"ה שהוא GIRAFFC הידוע: ואעיד עדות נאמנה שבשנת תרי"ד ראיתי כמה גיראפ"ה חיים אשר באו דרך ארץ מצרים. והיה לאל ידי לעיין ולהסתכל בהם. לחקור ולדרוש באיכותם ובמהותם זמן מה. ומצאתי וראיתי שאמת וצדק שחיה טהורה. מעלת גרה ומפרסת פרסה היא. וכל סמני טהרה בה. לכן נכון ואמת ויצב לתרגם זמר בשם גיראפפע: ס"ג ע"ב בדיבור ר´ גמליאל דיבנה. זה לשון ריש פ"ח דמסכ´ שמחות מעשה ביהודא והלל בני ר"ג שנכנס לבן זכאי לכבול וכו´: ויש לבאר איזהו ר"ג הוא. שבודאי א"א לומר שהוא ר"ג דיבנה כי מאחר שמכונה שם ר"י בשם בן זכאי מוכח שבילדותו היה זה ולא הגיע עדיין למדרגת שם רבי. רבן נשיא. וזה אי אפשר להיות בזמן בני ר"ג דיבנה כי כבר היה אז נשיא ישראל. והכרח לומר שהוא ר"ג הזקן. ואף שלא מצינו ולא נודע לנו כ"א ר´ שמעון )הנהרג( בן גמליאל הזקן ולא שהיו לו עוד בנים יהודה והלל. אולם לא ראינו ולא ידענו אינו ראיה. ובודאי היו לו עוד בנים הרבה. וראיה ברורה מעדות רשב"ג )אבי רבה"ק( שאמר )סוף מסכת סוטה. ובקמא פ"ג ע"א( אמר ר"י אמר שמואל משום רשב"ג מאי דכתיב "עיני עוללה לנפשי וגו´" אלף ילדים היו בבית אבא וכו´ ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא. ע"כ. ודאי מה שאמר בבית אבא אין הכונה בית אביו ממש דוקא. בית ר"ג הנהרג. הלא הזכיר בן אחי אביו. וזה אינו יוצא חלצי אביו ואיך נכלל בכלל בית אביו. כ"א הכונה בית אבי משפחתו הוא הלל הזקן. וברור שהיו להם בנים הרבה הלל ולר´ שמעון בנו ולר"ג הזקן. ולא נודעים לנו בשמותם כ"א הנשיאים שנהגו הנשיאות אחרי מות קדושים אבותיהם נאמרים. כמו שלא נודע לנו שהיה אח לר"ג )דיבנה( שאמר שב"ג בן אחי אבא. והנה אין ספק בדבר שיהודה והלל שנכנסו לבן זכאי היו בני רבן גמליאל הזקן: מדי דברי מענין זה אביא לשון הירושלמי תענית פ"ד ה"ח שצרי´ ישוב וז"ל תני רשב"ג אומר ת"ק בית סופרים היו בביתר והקטן שבהן אין פחות מת"ק תינוקות והיו אומרים ט´ וכיון שגרמו עונות היו כורכים כל אחד ואחד בספרו שורפין אותו ומכולם לא נשתייר אלא אני וקרא על גרמי´ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי עכ"ל. וכלשון הזה הוא באיכה. רבתי בפסוק הנזכר. קשה לומר שרשב"ג היה בעת חרבן ביתר שינוק. הלא ביום שמת ר"ע נולד רבה"ק בנו והיה ביה"כ אחר חרבן ביתר )שהיה בט´ באב( ואיך תינוק יושב בבית הספר שליד. ובאמת בבלי הובא מאמר זה ולא נזכר שאמר רשב"ג לא נשתייר אלא אני וכו´ כ"א המהרש"א בחא"ג כתב כן מדעתו יש. אולי יש לומר שיש חסרון הדפוס בדבר שירושלמי והמדרש הביאו ג"כ מאמר השני של רשב"ג שזכרתי לעיל אלף ילדים היו בית אבא וכו´ ועליו שייך סיום לשונם ומכולם לא נשתייר אלא אני )ובן אחי אבא( וקרא על גרמי´ "עיני עוללה וגו´" והמעשה שני נשמט מהדפוס. כן נראה לפי ענ"ד לישב שקשה הדבר אמר שאבי הבן יכונה בשם תינוק. ועוד לפי מה שכתבתי לעיל היה ר"ג דיבנה בעת החרבן לפחות בן חמשים שנה. ומוכח היה בחרבן ביתר יותר מבן מאה. לפחות ק"ב שנה. ואין ברה לומר שהיה לו אז בן מי"א או י"ב שנה. המכונה בשם תינוק. ומוכח שהולידו כשהיה בן תשעים: לשון תוספות ע"ז דף ל"ב ע"א בד"ה אבל בנו מודי לי´ וז"ל והא דאמרינן במסכת סוטה שרשב"ג היה קורא על עצמו וגו´ אלף ילדים היו לבית אבא וכו´ זה היה רשב"ג הזקן )ר"ל ר´ שמעון הנהרג( אביו של ר"ג דיבנה שהוא זקנו של רבי עכ"ל: לא זכיתי לדעת הלא רשב"ג נהרג בתחלת החרבן ואיך יוכל לומר על עצמו ולא נשתייר וכו´ הלא בזמן אביו ר"ג הזקן וכ"ש מקדם שלא היה חרבן בארץ ואיך אמר שלא נשתייר מסך גדול הזה אלא הוא ובן א"א. ולפי הנראה רשב"ג בעל המאמר הנזכר הוא רשב"ג השני. אביו של רבי. ודברי תוספות צריכין לימוד וישוב: צ"ג ע"ב בסוף שאלה כ"ז יש להוסיף וב"ה שזכיתי אחרי כן לראות מסכת סופרים כתיבת יד נושן משנת הס"ט על קלף ושם נאמר וכן נהגו העם ע"כ: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |