 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
הוספות ותיקונים
פרי תבואה ופרדס
 |
| הוספות ותיקונים בחלק פרי תבואה ופרדס דף מ"ח ע"א בשם יודפת כתבתי שבתוספת נדה סוף פ"ג רי"א מבקעת יטבת הוא תמורת ידפת היא יודפת שהזכיר היוסיפון: ובאמת בבבלי נדה דף כ´ ע"א הגרסא כן מבקעת יודפת: שם ע"ב בשם מרון. ואגב גררה אזכור לשון הזוהר שהוא פלא שסותר דברי הבבלי. לסדר אחרי מות דף ע"א ע"א הזכיר שר´ אלעזר בר´ שמעון נקבר בתפילה בעיר גוש חלב ואחרי כן העלוהו משם ואתייהיב לגבי אבות )שהוא בעיר מירון כנודע עד היום( והלא במסכת מציעא דף פ"ד ע"ב מוכח שאסקוה לערסי´ מעילתיה שהי´ שםזמן רב ומעולם לא נקבר בגוש חלב וצ"ע: בספרי תבואות הארץ דף צ"ה ע"ב בשם מרון כתבתי ורשמתי שמות רבה פרש´ נ"ב פני מדון ע"כ. אין ספק שט"ס בלשון זה שצריך להיות וידע ר´ שמעון והוציאן לבקע אחת מלפני מרון ר"ל לבקעה שהיא לפני )מזרח( עיר מרון ששם ישב רשב"י כנודע. ובילקוט משלי ל"א הגרסא לבקעה שעל פני העיר ע"כ. והיא כמו שכתבתי: מ"ט ע"א בענין שכתבתי והוכחתי שלא שמש ר"ע את נחום איש גם זו כ"ב שנה: ומה שנזכר במסכת שבועות דף כ"ו ע"א ר"ע ששמש את נחום איש ג"ז שהי´ דורש את כל התורה בריבה ומיעוט וכו´. אין זה ראיה שהיה תלמידו ממש. ששימשו זמן רב )אולי שמשו בזמן שאירע לנחום אג"ז כן שאי אפשר לו בלתי שימוש מאחרים וכנזכר בירושלמי שקלים סוף פ"ה סליק לגבי´ ר"ע אמר לו אוי לי שאני רואה אותך כן(: ובאמת מצאתי בתוספת´ דשבועות פ"א וז"ל שר"ע לא היה דורש כלל ופרט והיה דורש רבויין ומעוטין שכך למד מנחום אג"ז עכ"ל. נזכר דוקא למד ולא שימש: אבל אין ספק שלא הי´ תלמידו ממש וכ"ש ששמשו זמן רב כ"ב שנה: קנ"ט ע"א שכתבתי שבוא השמש משתמש פעמים לשון זריחה ופעמים לשון שקיעה: יש להוסיף וזה לשון הירושלמי בבא מציעא פ"ט הלכה ט"ו אמר ר´ זימנין דתיפתר הדין קרא "לא תבא עליו השמש" לא תדנח עלוי שמשא. וזימנן דתיפתר לה לא תטמע עלוי שמשא דכתיב "השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש". עם מעלי שמשא. "עד בוא השמש תשיבנו לו". עד מטעמי שמשא עכ"ל: קצ"ט ע"ב בפסוק "ועתה קחו עגלה חדשה אחת וגו´ אשר לא עלה עליה עול וגו´ והשבתם הניהם מאחריה´ הביתה": חסרון לשון יש שם ויש להוסיף ולמה אמרינן במסכת פרה פ"ב מ"ד "עלה עליה זכר פסולה" וכן הלכה: ועין ע"ז דף צ"ד ע"א תוספות בד"ה וניחוש וצ"ע: בתורת הכהנים פרשת ב´ "ושלח את הצפור החי שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים". שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר. שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר עכ"ל: וכן הוא במסכת קדושין דף נ"ז ע"ב. עיר גבת לא נזכר במקרא קדש. ואין ספק שהיא עיר גבתון לפלשתים הנזכרת מלכים א´ ט"ו כ"ז "והיא מערי הלוים" )יהושע כ"א כ"ג( "בחלק דן" )שם י"ט מ"ד( ותכונתם בארץ פלשתים )גבת גבתון ע"ד זכר זכרון: חסר חסרון שבר שברון(: במסכת יבמות ס"ב ע"ב י"ב אלף תלמידים היו לר"ע מגבתון ועד אנטיפטר´. וכן בשיר השירים רבתי בפסוק "הנך יפה דודי" נזכר מגבתון וכו´ אכן במסכת סנהדרין צ"ד ע"ב נזכר מגבת ועד וכו´ וכן בירושלמי מגילה פ"א ה"א מגבות ועד כו´. ובב"ר פרשה ס"א הגרסא מעכו ועד אנטיכטר´ ובנוסחא אחרת בלשון המדרש מצאתי מגבע ועד וכו´ שניהן ט"ס הן: ועל כל פנים ברור ששם גבת בדברי חכז"ל הוא לשון קצר במקום גבתין לשון המקרא: אכן חקרתי איך לקחו חכז"ל עיר זאת בארץ פלשתים בדרך משל שלא ישלחנה משם המדברה הלא לא נזכר ולא נאמר בכל המקרא שנמצ´ מדבר בארץ פלשתים אדרבא ארץ ההיא מחלק השרון והשפלה על שפת הים הגדול ארץ מבורכת עד היום ולא היה ולא נמצא שם מדבר: לכן לפי ענ"ד ברור שט"ס הוא וצ"ל בגבע וישלחנה במדבר. היא עיר גבעת בנימין הנקרא ג"כ גבע )שופטים כ´ י´( ותכונתה סמוך למדבר כנזכר )שם מ"ב( "ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר". ואין ספק שעל עיר הנזכרת כונו חכז"ל שלא יעמוד שם וישלחנו למדבר שהוא סמוך לה. וטעות כי זה שכיח הרבה שהיה לפני המעתיק גב´ )גבע( ואמר בדעתו שהוא גבת. כמו שזכרתי שנמצא נוסחא א´ מגבע ועד אנטיפטרא. שהיה לפניו מגב´ )מגבת( ואמר שהיא מגבע. כן הדבר בלשון הנזכר שלא יעמוד בגבע וכו´: ועלהו לא יפו"ל. עלה וגליון חלק: דברים אחדים נפרדים )ואף שמקומם בחלק גליונים באורים וכו´( |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |