 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
 |
| איזה לשונות מתלמוד בבלי פסחים קי"ג ע"ב ו´ דברים נאמרים בסוס וכו´ ויש אומרים אף מבקש להרוג בעליו במלחמה ע"כ: יש לחקור למה יבקש לשות כן: הלא אוהב את המלחמה ועל מה יחרה אפו על אדניו. ועוד מי יודע דעת הבהמה. הלא חסר דעה ודעת היא: וזכיתי למצא בירושלמי בפרק מקום שנהגו נ"ג בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר ר"י אלא בסוס זכר שהוא הורג בעליו במלחמה. יש אומרים שהוא רץ אחר הנקבה וש אומרים שהוא עומד ומשתין. מה נפק בן בניהון. הסריס מאן דאמר שהוא רץ אחר הנקבה זה אינו רץ. מאן דאמר שהוא עומד ומשתין אף הוא עומ"ש עכ"ל: והנה מוכח שהכונה שמבקש להרוג בעליו במלחמה ר"ל על ידי ב´ מדות מגונות שיש לו היא הסיבה שיהרוג בעליו. לפעמים רואה נקבה במחנה האויב במקום סכנה והוא רץ שמה ומוסר בעליו להריגה ביד שונאו. או שבעליו בורח ושונאו רודף סמוך לערפו. והוא עומד ומשתין וימסרנו ליד רודפו. ולא שדעתו להרגו. כ"א שמבקש למודו וטבעו וע"י זה ודאי הסבה שיהרג: ומאחר שאמר מה נפק מן ביניהן הסריס. ולא אמר נקבה. מוכח שנקבה ודאי אסור למכור לשני טעמים: שנקבה מהלכת ומשתנת ואינה רצה אחר סוס אחר: ומצאתי במדרש תהלים י"ח "ויתגעש ותרעש הארץ". חזר פרעה ואמר תנו לי סוס נקבה שהיא יכולה לעמוד במלחמה לפי כשהסוס רוצה להשתין עומד ומתעכב אבל הנקבה מהלכת ומשתנת והיא טובה במלחמה עכ"ל: סנהדרין מ"ג ע"ב אמר ר´ יהושע בן לוי כל הזובח את יצרו ומתודה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו כבדו להקב"ה בשני עולמות העולם הזה והעוה"ב דכתיב "זובח תודה יכבדנני". פירש רש"י זובח את יצרו. לאחר שהסיתו לחטוא הוא זובח והרגו ושב בתשובה ומתודה עליו ע"כ: לא ידעתי מנא לי´ לרש"י שזבחו לאחר שחטא. חטא מאן דכר שמי´: ונראה לי שכונת הזובח את יצרו. שיתגבר עליו ולא יחטא. והרי הוא כאלו זבחו והרגו. ומה שנזכר ומתודה עליו. הוא על דרך שאמרו חכז"ל אלמלא הקב"ה עוזר לצדיק אי אפשר שיוכל ליצרו הרע מנעוריו. ולכן נותן שבח והודאה לה´ על שהי´ בעזרו לכבוש יצרו. ומתודה מלשון תודה )דאנקן(. והשתמש הש"ס מתודה בלשון התפעל הכונה הודאה גמורה בכל לב. כמו )דבה"י ב´ ל´ כ"ב( מזבחים זבחי שלמים ומתודים לה´ ותרגם רב יוסף ומהודן לה´. ועין ברמב"ם סוף פ"ג מהלכות מעשה הקרבנות וז"ל ויראה לי שאינו מתודה על השלמים )ר"ל כדרך שמתודה על החטאת( אבל אומר דברי שבח עכ"ל. ר" שבחות והודאות כמו שנזכר במקרא הנ"ל "ומתודין לה´": וזה שנזכר במסכת תענית דף כ"ג ע"א במעשה חוני המעגל שאמר הביאו לי פר הודאה ע"כ. ודאי הוא לשלמים שבא בנדר ובנדבה. לא לחטת. והודאה הוא לשון שבח ותודה כדרך סמיכה בשלמים כמבואר ברמב"ם הנ"ל: ובעצם הדבר כונת תודה )דאנקן( ומתודה )איינגעשטעהן אנערקעננן( כמעט אחת היא כי תת תודה היא היכר האמת והודיע שקבל חסד ואמת מזולתו )אנערקעננן אאינגעשטעהן גוטעס געראססן צו האבן( וכן היכר חטאיו ועונתיו אשר חטא ועוה. ולכן מצינו גם בלשון המקרא "בני תן תודה" )יהושע ז´ י"ט( בכונת מתודה )געשטעהע איין. ערקעננע אן געזינדיגט צו האבן(. ואין ספק שכונת כל הזובח אתיצרו ומתודה עליו לשון הודאה תודה. ופשוט הוא: נדה דף ס"א ע"א תני´ אבא שאול אומר מעשה בסלע בית חורון שהיו מחזיקין בה טומאה ולא יכלו חכמים לבדוק מפני שהיתה מרובה והיה שם זקן וכו´ ובדקו ומצאו בור גדול מלא עצמות. תנא הוא הבור שמילא ישמעל בן נתני´ חללים דכתיב "והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדלי´" וכי גדלי´ הרגן וכו´: כל מבין יודע שאי אפשר לומר שבור מלא עצמות שמצאו בסלע בית חורון עיר בחלק בני יוסף )יהושע ט"ז ג´( הוא הבור שמילא ישמעאל ב"נ חללים שהי´ בעיר מצפה חלק בנימן )שם י"ח כ"ו( כנזכר באר היטב ירמי´ מ"א ו´ וכו´ ואין ספק בדבר שטעות סופר ובלבול מקראו´ יש בלשון הזה. ושני מאמרים הם. סוף מאמר א´ הוא ומצאו בור גדול מלא עצמות. ואחר כן מתחיל ענין אחר שמאחר שספר ודבר מענין בור שמצאו בסלע בית חורון הזכיר הש"ס ענין מבור גדלי´. וכן צריך להיות תנא "והבור" )גרסת עין יעקב כתיב והבור בלא תיבת תנא( "אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדלי´ הוא אשר עשה מלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתני´ חללים" )ירמי´ שם ט´( וכי גדלי´ הרגן וכו´. אבל הס מלומר שבור עצמות שמצאו בסלע בית חורון הוא הבור שמילא ישמעאל ולשון הוא הבור שמילא ישמעאל אינו לשון המקרא כ"א "והבור אשר השליך וגו´ הוא אשר עשה וכו´ אתו מלא ישמעאל": ועין בתוספת נדה פ"ח שהביא דוקא מעשה הנ"ל ולא הביא המקראות הנזכרים. ראיה שאין המשך לענין הראשון. וזה פשוט ואמת: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |