 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
בדבר השאלה (ותן טל ומטר) גבול א"י |
| שאלה ד´ נדרשתי בענין השאלה ששואלין בא"י מיום ז´ למרחשון. עד כמה נקרא א"י בענין הזה. אם גם כיבוש עולי מצרים בכלל הזה. או דוקא א"י ממש. שהוא כיבוש עולי בבל: תשובה הדבר הזה אינו תלוי בקדושת הארץ. כ"א דוקא בא"י שלמטר השמים הארץ תשתה מים וצריכם הרבה לגשמים מקדימין לשאול מז´ מרחשון. מה לי כיבוש ע"מ מה לי כיבוש ע"ב. אולם יש לחקור אם הכונה דוקא א"י אפי´ כבוש ע"מ. אבל מה שהוא חוץ לגבול הזה. שהוא ח"ל ממש. דינו כגולה או אפילו המדינות הסמוכות לא"י. הן בכלל זה. שגם הם צריכים לגשמים. כמו א"י. ואיזהו מהן שואלין כא"י ואיזה מהן כגולה. איה חוט הגבול להלכה ולמעשה לד´ רוחות. אם בדרך משל בעיר חלב )אלעפפא ארם צובא( דמשק. אנטיוכיא. תרשיש )טארסוס(. עין טב. הר סיני. ארץ עמון ומואב וכו´ ישאלו כא"י או כגולה. כי לא נמצא´ הלכה פסקוה בספרי הפוסקים בדבר הזה מדוקדק ומצומצם לגבל חוט הגבול: לדעתי מה שאמרו חכז"ל )תענית דף י´ ע"א( ובגולה עד ס´ בתקופה )א(. אין הכונה שכל שהוא חוץ לא"י בכלל גולה. ארץ בבל. יחשב. אף שהוא סמוך ונראה לא"י. ושואלין ס´ לתקופה. כי ודאי דבר שתלוי בטבע האקלים אי אפשר לומר עד תחום עיר פלוני הטבע כן. וחוץ לעיר. סמוך ממש. טבע אחר: אמת בגולה. הכונה ארץ בבל ממש. שארץ ההיא על נהרות מכוננת ואין צריך כל כך לגשמים תיכף ומיד אחר חג הסוכות. ר"ל בתחילת תקופת תשרי כמו בא"י. שהוא ארץ הרים וגבעות. למטר השמים תשתה. אכן ודאי המקומות אף שהם חוץ לא"י סמוכים לה. מאחר שלהם טבע אקלים א"י דינם כא"י. וכונת אקלים א"י. דהיינו שכל ימות החמה מחדש אייר עד מרחשון לא ירדו גשמים כלל וכלל לא. וקצירת התבואה היא בחדש ניסן ואייר. ומחדש מרחשון עד אייר הוא זמן ודרך רדת הגשמים. והדעת נותנת שכל המדינות הסמוכים לא"י שואלין בז´ למר"ח כא"י ממש: וכן כתב הרמב"ם בפירושו למשנה ריש מסכ´ תענית וז"ל וכל זה בא"י ובארצות הדומות לה. וכמו כן כל מה שיגיע לידך מן הדבר בזמני התעניות הוא בא"י ומה שהוא קרוב לאויר´ עכ"ל. מוכח שגם מדינות הסמוכות לה ודומות לא"י דינן כא"י לענין השאלה. וא"כ ארץ ס´ רי´ בכלל הזה: ויש לדקדק שסותר פירושו את לשונו בחבורו פ"ב הלכה ט"ז מהלכות תפלה וז"ל מז´ ימים במרחשון שואלים את הגשמים וכו´ במה דברים אמורים בא"י אבל בשנער ובסוריא ובמקומות הסמוכים לאלה והדומין להם שואלים ביום ס´ אחר תקופת תשרי עכ"ל. שמוכח שארץ סוריא אינה בכלל א"י אף שהוא סמוך לה: ויש להשיב. ששני לשונותיו אמיתי´ ולא סתירה בהם כי כבר בפ"א ה"ט מהלכו´ תרומות וז"ל איזהו סוריא מא"י למטה )כונתו צפונית מזרחית( כנגד ארם נהרים וארם צובה כל יד פרת עד בבל כגון דמשק ואחלב וחרן ומגבב וכיוצא הנן עד שנער. וצהר היא כסוריא עכ"ל. והנה נראה שלהרמב"ם גבול סוריא מושך ומתרחב עד גבול ארץ בבל ממש ועבר הנהר פרת וחדקל )עין בספרי תבוה"א דף י"ט ע"ב( ובודאי מקומות אלה הרחוקות מאד אינם בכלל א"י לענין השאלה אף שהם נקראים ערי סוריא. שאין טבע הארץ ההיא כטבע א"י ובודאי בכלל גולה היא כבבל ממש הסמוך לה. ואין ספק שמה שהזכיר אבל בשנער ובסורי´ וכו´ אין כונתו על כל ארץ ארם צובה וארם דמשק שהם בארץ סוריא הדרומי ששם שואלין ס´ לתקופה. כ"א בחלק סורי´ שהוא רחוק מאוד מא"י אכן בחלק סוריא שהוא סמוך לגבול א"י וטבעו כאקלי´ א"י ודאי סברתו ששואלין בז´ מרחשון אף שהוא סוריא )וידידי הרר"י מפראג הי"ו הראה לי לשון הרמב"ם שהסכים עם דברי שגם הרמב"ם מודה שמקומות הסמוכין לא"י דין א"י יש להם לענין זמן הגשמים וז"ל פ"י מהלכות נדרים הי"א ואם אמר עד הגשמים הרי זה אסור עד שירדו הגשמים והוא שירדו מזמן רביעה שנייה שהיא בא"י ומקומות הסמוכין לה מכ"ג מרחשון ואילך. ואם פירש ואמר עד שיפסקו הגשמים הרי זה אסור עד שיעבור הפסח בא"י ובמקומות שהם כמותה )א( ויש לתת טעם למה גבלו חכז"ל זמן השאלה בגולה ע"פ חשבון התקופות שהוא מהלך השמש. ולמה לא גבלו ע"פ חדשי הלבנה כמו בא"י כנזכר במתניתן ז´ במרחשון י"ז. ר"ח כסלו. ואם תשיב שהטעם שזמן הגשמים תלוי בתקופת השנה לא במהלך החדשים חדשי הלבנה ולכן גבלו בגולה ע"פ חשבון התקופות נדקדק למה לא גבלו כן גם בא"י: לדעתי הטעם שבגול´ לא ידעו מעבור החדשים במקום שלא יגיעו השלוחים. ולכן להם ספיק´ דיומא. ואם גבלו להם ע"פ החדשים כמו בא"י יגיעו לספיקות כי לא ידעו בבירור ימי החדש. ואם בדרך משל ר"ח כסלו ביום א´ ולא ירדו הגשמים ודאי מחויבים להתענות למחרתו ביום ב´. אולם מספק להם בגולה ר"ח גם ביום ב´ וצריכים לדחות התענית עד יום ב´ שלאחריו. לכן גבלו ע"פ התקופות מהלך השמש. שהיא ידועה לכל אדם בכל העולם בדקדוק ובצמצום באין ספק )מתקופ´ לתקופה א´ ותשעים יום ורביעי( מה שאין כן בא"י. שאם אין ספק בימי החדש. שנודע לכל יושבי הארץ אם עברו סנהדרין בירושלים את החדש או לא לכן גבלו גם תעניות אלה לחדשי הלבנה כמו כל מועדי וחגי השנה אף שזמן הגשמים תלוי בתקופת השמש: לפי ידיעתי שחנני ה´ כל המקומות שהם על שפת הים הגדול וסמוך לו מנחל מצרים ואד"י א"ל ערי"ש עד דרום סקאנדרו"ן )אלכסנדרי של סוריא( בחבל ארץ אנטיוכיא ולצד מזרח עד גבול תדמר במדבר PALMIRA. ולצד דרום עד ים סוף עציון גבר )אקאב"א( וסווי"ץ והר סיני )א( בכל השטח הגדול הזה טבע ואקלים. לענין הגשמים ובישול הארץ. וקציר ובציר והאויר קור וחום כא"י ממש. ולכן כל יושבי המקומות אלה שואלין כא"י בז´ למרחשון. וא"כ יושבי סוריא חלק הדרומי בכלל בדבר הזה. ולכן בני עיר דמשק שואלין כא"י. אכן יושבי חל"ב )אלעפפא( ואנטיוכיא ביר"י על שפת פרת וכיוצא שואלין כגולה )וכן המנהג שיושבי דמשק שואלין כא"י ויושבי חל"ב כגולה( וכן בעיר סווי"ץ וכל חבל הארץ אשר למערב נחל מצרים הם כבר בתחום וגבול ארץ מצרים ושואלין כגולה. )א( ובאמת השטח הגדול הזה הוא א"י ממש. הכונה גבול עתידות )עין בספר תבוה"א דף א´ ע"ב( כמו שנאמר לאברהם )בראשית ט"ו י"ח( "לזרעך נתתי את הארץ מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת". וכן אל משה נאמר )שמות כ"ג ל"א( "ושמתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים וממדבר עד הנהר". והשטח הזה הוא בתוך הנקודות האלה. וא"כ א"י הוא: ולא שאני מחליט שחוץ לגבול השטח הזה שהגבלתי סביבות א"י לא נמצאים מקומות שטבע ואקלים הארץ היא דומה לטבע ואקלים א"י. שלא ירד הגשם בימות החמ´ מחדש אייר עד מרחשון. כי ודאי נמצאים חבלים ושטחים הרב´ בעולם שטבעם כן כמו חלק דרומית ארץ איטליא. זיציליא. מאלטא קארפו. וכדומה. עם כל זה נידוני´ כגולה. ושואלין ס´ יום אחר התקופה. כ"א המדינות שהם סמוכים לא"י וקרובים לאוירה וטבעה. אבל הרחוקים מא"י כאלה הנזכרים אף שהם דומים לא"י שואלין כגולה: ובשנת תרי"א. בשבתי בעיר לונדיון הבירה נשאלתי מאיש א´ אשר בנו יושב בעיר פארטאדעלהיי"ט )אשר מקרוב נתישבה מאחינו ב"י( במדינת אוסטראלייא בחלק שפל הדרומי כדור הארץ. וטבע הארץ ההיא נהפך מטבע ארצנו חלק ארץ הצפון. דהיינו מתשרי עד ניסן ימות החמה. ויאריך היום מהלילה. ומניסן עת תשרי ימות הגשמים ויאריך הלילה מהיום. כשהארכתי בספרי דברי יוסף. במאמר צל המעלות. ויכתב לאביו לחקר ולדרש מפי החכמים יודעי העתים. אימתי ישאלו גשמים: והשיבותי לו זה הדבר כבר הוא נזכר בבאר היטב בחידושי אשל אברהם א"ח סימן ק"ז ע"ש שהביא לשון תשובת תורת חיים מהר"ר שבתי משלוניק"י. אכן אם הלשון משובש ומלא טעות עד שאין לו הבנה. אעתיק בקצור לשון תשובה הנזכרת מתוקן. וז"ל שאלה שלחו מתם מארץ רחוקה ממלכות בראזיל BRASILIE שהוא מקום רחוק מהקו השוה לצד דרום שקוטב דרומו גבוה שם עשרים מעלות ויותר. וקוטב צפוני נסתר להם תחת האופק כ´ מעלות ויותר. וימות השנה וכל סדר זמנים משתנה שם מקיץ לחורף שימות החמה להם מתשרי עד ניסן וימות הגשמים מניסן עד תשרי והגשמים הם צורך להם מניסן עד תשרי. ומתשרי עד ניסן אין להם צורך בהם באופן שלצורך הזרעים ולפרות האילנות צריכין גשמים מניסן ועד תשרי ומתשרי עד ניסן אין להם לצורך בהם. וגדולה מזאת שאם יהיו להם גשמים מתשרי עד ניסן הוא רע להם הרבה שבהיות שאין אויא אותו מקום טוב כמו מקומנו אנחנו יושבי צפון. אם יהיו גשמים מתשרי עד ניסן ירטיב האויר ונהפך לחלאים רעים רח"ל וכו´. וכל זה לענין ימות החמה שהוא מחג הפסח עד חג הסוכות שאין להם להזכיר ולשאול גשם בברכת השנים אך אם צריכים גשמים ישאלו בשומע תפלה. אמנם מזמן חג הסוכות עד חג הפסח כפי מה שבא בשאלה. שהגשמים רע להם ומביא לידי חולי ודאי אין להזכיר ולא לשאול כלל גשם בשום אופן כל שהוא רע להם ע"כ. כן צריך להיות. והמעתיק והמדפיס בלבלו הדברים עד שלא נדע הכונה. )גם נדע ע"י שאלה זאת שבשנת ובזמן המחבר שהיה בערך וקרוב לשתי מאות שנה שעברו כבר היו ישוב מבני עמנו בבראזיל ארץ אמעריקא. מבני הספרדיים הי"ו(: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |