 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
הרואה עה"ק יפו תובב"א אם חייב לקרוע |
| שאלה ה´ נדרשתי. הרואה עיר יפו בחורבנה אם חייב לקרוע כדין ערי יהודה: תשובה. יפו עיר חלק דן. היא )יהושע י"ט מ"ו( מערי חלק יהודה. ועם כל זה הרואה אותה כעת חייב לקרוע ולברך. והטעם שאמרינן במסכת מועד קטן דף כ"ו ע"א קורעין על ערי יהודה וכו´ מנלן דכתיב "ויבואו אנשי שכם משלו ושמרון שמונים איש קרועי בגדים וכו´". ודייק הב"י בטור א"ח סימן תקס"א דוקא ערי יהודה ולא ערי ישראל. והקש´ והלא ערים הנזכרים ערי ישראל המה ולא ערי יהודה. א"כ משמע שעל ערי ישראל קורעין. ומתרץ שלא קרעו בגדיהם אלא עד שראו מצפה שהיא מערי יהודה ע"כ: מצפה שישב שם גדליה מערי חלק בנימין היא לא מערי יהודה כנזכר יהושע י"ח כ"ו )אמת שנמצא עוד מצפה בחלק יהודה. )שם ט"ו ל"ח( אולם מצפה מושב גדליה היא מצפה בנימין סמוך לעיר רמה כמוכח מהפסוקים שם במעש´ ההוא(: אכן יש לדעת שיש הפרש בין חלק יהודה ובין ארץ יהודה. חלק יהודה הכונה חלק ונחלת שבט יהודה. אשר גבולו ועריה נזכרים יהושע סימן ט"ו. אכן ארץ יהודה הוא חלק הדרומי של א"י וכולל חלק נחלת שבט יהודה שמעון ובנימין וחלק הדרומי של שבט דן. והוא שנזכר בתלמוד פעמים הרבה ג´ ארצות שבא"י. יהודה ועבר הירדן וגליל. אשר קראם יוסיפון יהודי"א ושמארי"א וגאליא"א כאשר הארכתי בספרי תבוה"א דף פ"ה ע"א. וגם מצפה מעיר בנימין היא בארץ יהוד´. כנזכר ירמיה מ´ י"ב "וישובו כל היהודים וגו´ ויבואו ארץ יהודה אל גדליה המצפתה". )ועיין מלכים ב´ כ"ה כ"ב(. ובמסכ´ גיטין דף ע"ו ע"א מוכח שאפילו אנטיפטרס )כפר סבא( בכלל ארץ יהודה הוא. )ואין הכונה ארץ יהודה ממש. שהרואה ערי מחוז ההוא חייב לקרוע. זה ודאי אינו. כ"א כונת התנא שאנטיפטרס אינו בכלל גליל. וקורא מה שהוא לדרום גליג בשם יהודה. או על דרך שכתבתי בספרי תבה"א דף כ"ה ע"ב שחלק א"י ט´ השבטים וחצי נחלק לב´ חלקים ארץ יהודה וארץ הגליל. אכן במקרא ודאי לא נקרא כן. ובודאי לא נמשך ארץ יהודה כל כך צפונה עד סמוך לגליל(. )א( ומה שנזכר וכו´ שקורעין על ערי יהודה הכונה ערי ארץ יהודה. ולא דוקא ערי חלק שבט יהודה. ונכון דברי מרן ב"י שלא קרעו כ"א כשראו מצפה שהיא מערי יהודה. הכונה מערי ארץ יהודה מה שאין כן שכם ושילה ושומרון ערי ארץ שאמארי"א )הנקרא בש"ס עבר הירדן המערבי. כי דוקא חלק זה חלק התוך שבא"י בין יהודה ובין גליל. הירדן מגבילו לצד מזרח. כארשר הארכתי בספרי הנ"ל(. וחלק הדרומי של חלק דן בכלל ארץ יהודה כנודע וכנראה ממציאות. ועיר יפו ג"כ בכלל ההוא. כי כמעט תכונתו מול עיר מצפה בנימין. ואם כן אין ספק הרואה כעת עיר יפו חייב לקרוע ולברך כדין כל ערי ארץ יהודה וכמו מצפה בנימין: ובעל כפתר ופרח פרק ו´ דף כ"ו ע"ב כתב וז"ל פרק ואלו מגלחין ועל ערי יהודה מ"ל דכתיב "ויבאו אנשים משכם וגו´" פירש הפסוק כשנסעו מביתם הביאו בידם מנחה ולבונה כי לא ידעו חרבן הבית עדיין ובדרך שמעו אותו ואז גלחו קרעו והתגודדו. אם כן אין להביא מזה ראיה על שכם ושילה ושמרון שהיו חייבין בקריעה עכ"ל. לא זכיתי להבין דבריו כי לדעתו קרעו דוקא על השמיעה לא על הראי´. ואיך מוכח מפסוק זה שיש חיוב קריעה על הראיה. כי אין כונת הש"ס שקורעין על ערי יהודה על שמיעת חרבן. כ"א על הראיה גם בזמן הזה. ועוד דלמא קרעו דוקא על שמיעת חרבן בהמ"ק לא על חרבן ערי יהודה. ועיין ב"ח וצ"ע. ועוד שהש"ס שם מביא ראיה שצריך לקרוע על שמועות רעות פסוק "ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגו´" ועל בית ישראל אלו שמועות הרעות ולדבריו יוכל הש"ס להביא ראיה גם מפסוק זה. אלא ודאי דברי ב"י שרירין וקימין בצירוף דברי הנ"ל ועין ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ז "ויבאו אנשים משכם ומשילה וגו´" אחד ששמע חרבן ירושלים ואחד הרואה את ירושלם בחורב)א( ובזה מתורץ תמיה´ בעל טורי אבן על מסכ´ מגילה דף ד´ ע"א שנזכר שם לוד ואונו וג´ החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. ואונו היא עיר בנימין כנזכר נחמיה י"א ל"א "ובני בנימין מגבע וגו´ לוד ואונו וג´ החרשים". והקשה הגאון הנ"ל הלא אמרינן במסכ´ ערכין דף ל"ב ע"א חדיד ואונו וירושלם ביהודה. הלא נזכר אונו בתוך ערי בנימין ועלה על דעתו לומר שב´ מקומות הם. עיר בנימין שמה אונו ב"ו ועיר יהודה שמה אונה בה´ ע"ש. ובאמת לא יש שום סתירה בדבר. אונו היא עיר בנימין בארץ יהודה 0לאפוקי בגליל ובעבר הירדן(. כמו מצפה לבנימין בארץ יהודה. וכמו כן עיר יפו עיר דן בארץ יהודה: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |