 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
חשבון זמן ק"ש דוקא מהנץ ועד השקיעה ולא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים |
| שאלה ז´ נדרשתי מידידי הרב ר´ דוד וייסקאפף אב"ד דק"ק וואללערשטיין נ"י בשם חתנו מהור"ר מ"מ הכהן ני´ על דבר שכתבתי בספרי דברי יוסף דף נ"ט ע"ב וזהו לשוני שם. ולא כמו שכתב בעל מגן אברהם ריש סי´ נ"ח נראה לי דהכא לכ"ע מנינן מעלות השחר. וכ"מ בגמר´ דף ג´ ע"א בתוספות בד"ה אלא מאן דגני ובגמרא נמי הא דפריך מדוד וגו´ עכ"ל.ולפי דעתי א"א למנות מעלה"ש כמו שכתבתי כבר. ומה שהביא ראיה מהתוספות. נראה לי משם לא יש שום ראי´ שחשבון י"ב שעות הוא מעלה"ש כ"א אחר זמן מה אחר עלות השחר מתחיל זמן ק"ש של שחרית שיוכל לקרוא כבר וג´ משמרות הלילה הם מצאת הכוכבים עד עלה"ש. אכן אין הכרח לומר שחשבון זמן ק"ש הוא דוקא מעלות השחר. עד כאן לשוני שם: ודרש הרב הנ"ל שם ממני הלא בספר דגול מרבבה מוכח שכונת וראית מ"א שחשבון היום הוא מעלות השחר ע"ש וז"ל וכ"מ בגמרא דף ג´ ע"א בתוספות ד"ה אלא מאן דגני ובגמרא וכו´ כונת המ"א דמדברי התוספות בצירוף דברי הגמר´ מוכח כן. דמדברי התוספות שם מוכח שסיום אשמורה האחרונה היא עלות השחר: ומגמרא מוכח דג´ שעות היינו מיום אשמורה אחרונה ודו"ק עד כאן לשון הדורש: והשיבתי לו ידוע שבא"י ובכל מקום מחברי המשנה והש"ס הנשף והשחר רוב ימות השנה שתי שעות או מעט פחות )כמו שהארכתי בספרי הנזכר דף כ"ג כ"ד וכו´( והנה לר´ נתן שבלילה יש ג´ משמרות ומחצות הלילה עד עלה"ש סוף אשמורה האחרונה. הם אשמורה א´ וחצי אשמורה. ומסוף האשמורה האחרונה עד זמן עמידת בני המלכים שהוא אחר ב´ שעות תחילת שעה שלישית. הם חצי אשמורה. כמוכח שם בש"ס שית דלילא ותרתי דיממא. ועין רש"י בד"ה ור´ נתן ותרתי דיממא. א"כ זמן עמידת בני המלכים שהוא זמן ק"ש. יהיה זמן נץ החמה. כי מעלה"ש עד נה"ח הוא ב´ שעות. וכן הוא לר´ נתן מסוף אשמורה האחרונה עד תחילת שעה שלישית. הלא ודאי אי אפשר לומר כן. כי בלתי ספק זמן עמידת בני המלכים הוא זמן הרבה אחר נץ החמה: צא ולמד ממציאות העיר והמדינה אשר מעה"ר יושב בא. שבתקופת ניסן ותשרי עלהש"ח שעת 4 והנה"ח שעת .6 וצאת הכוכבים איזהו דקים )מינוטי( אחר שעת .7 א"כ ערך היום 15 שעה וחלק רביעית היום ע"פ הש"ס הנזכר בפירוש רש"י הוא /12 2 שעה )ובאמת יותר נכון לומר ששית היום כי 2 שעות הם חלק ששית היום. שלש"ס ולרש"י מוכח עד ג´ שעות הנזכר במשנה הכונה סוף שעת 2 תחילת שעה 3( ולפי המציאות עיר מושב מעלתו שעלהש"ח בתקופת ניסן ותשרי שעת 4 מוכח שבשעת /12 6 הוא סוף זמן ק"ש. ועמידת בני המלכים. ונץ החמה הוא אז שעת .6 שלא יאחר זמן עמידת בה"מ מזמן ק"ש של ותיקין כ"א חצי שעה. וזה ודאי אין סברא. כי ודאי זמן עמידת בהמ"ל מאוחר הרבה אחר נץ החמה: וכן בתקופת טבת שם בגבול מעלתו עלות השחר שעת 6 ונה"ח שעת 8 וצאת הכוכבים שעת .5 )וידעתי זה כל כך בדקדוק גם מהלכה ומעשה. כי עברתי ביום י´ בטבת יום הקצר. ראש מזל גדי. 21 DECEMBER שנת תרי"ג. והרשיתי והשיבותי להשואלים אותי שם בעיר קלייננאערדלינגן. על דבר זה: שמותרי´ לטעום דבר מה בשחרית קודם התעני´ הנזכר עד שעת /1 /34 5 4 שעה קודם 6 כי ידעתי וראיתי שלא עלה השחר כ"א שעת 6 מדוקדק. וכן התרתי להם לברות התענית ההוא בשעת .5 כי כבר ראיתי בזמן הזה ג´ כוכבים בינונים(: וא"כ ערך היום הוא 11 שעות. ורביעי´ ))ששית כנזכר לעיל( משך הזמן הוא 1 שעה 50 דקים. ועלהש"ח הוא שעת .6 מוכח ששעת :750 הוא סוף זמן ק"ש. והוא זמן עמידת בהמ"ל. ועדיין לא יצא השמש. כי נה"ח היא שעת 8 א"כ עובר זמן ק"ש קודם נה"ח. ועמידת בהמ"ל היא קודם תפילת הותיקין. הלא פלא והפלא הדבר לומר כן: ואם ישיב מעלתו שהלכה ע"פ הפוסקים שזמן ק"ש הוא עד סוף שעת ג´ לא כמו שאמרתי תחילת שעת ג´. שהיא סוף שעת .2 וא"כ באופן זה ודאי יקדים נה"ח קודם עמידת בהמ"ל בכל העולם ובכל חדשי השנה. ואען ואשיב הלא מרכז ראיית המגן אברהם ובעל דגול מרבבה הוא לשון הש"ס הנזכר. ושם ע"כ מוכח שזמן ההוא דוקא עד סוף שעת 2 כנזכר שית דלילא ותרתי דיממ´ ומוכח שלר´ יהושע זמן עמידת בהמ"ל אחר סוף ב´ שעות. וכן פסק הראב"ד ורבינו שמחה ז"ל )עיין שלטי הגבורים ברי"ף ברכות פ"א(: וא"כ על פי האמור אי אפשר לומר שנחשב ערך היום לענין זמן ק"ש מעלה"ש כ"א מנץ החמה דוקא. שת"ק אמר וגומרה עם נה"ח. ועל זה השיב ר"י אפילו עד ג´ שעות. ר"ל סוף שעת ב´ ותחילת שעת ג´ לשיטת הראב"ד ור"ש. או סוף ג´ לשיטות שאר הפוסקים אחר נה"ח דוקא. לא עד ג´ שעות אחר עלות השחר: ומה שמוכח מלשון הש"ס הנ"ל )והיא ראיית מגן אברהם ובעל דמ"ר( תרתי דיממא שסוף שמן ק"ש נחשב מסוף אשמורה האחרונה והיא עלות הש"ח. א"כ מוכח שחשבון היום מעלה"ש דוקא ולא מנה"ח. אכן ידוע ידע מעלתו שבענין זה חשבו חכז"ל ערך היום 12 שעות וכן ערך הלילה על מידה שווית. ואנחנו נדע שבאמת זה לא נמצא בעולם. ר"ל שבתקו;. |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |