 |
דברי יוסף תשובות מירושלים מהדורה שנדפסה על ידי המחבר בשנת ה'תרכ"ב בירושלים הרב יהוסף שווארץ |
 |
איךישמרו שבת יושבי צפון הרבה שהיום להם לפעמים יותר מכ"ד שעות |
| שאלה ח´ על דבר אשר כתבתי בספרי דברי יוס,. בחל דרך מבוא השמש דף ס"א ע"ב בחקיר´ למקומות שיש להם היום או הלילה יותר מכ"ד שעות ע"ש: כתב הגאון ר´ דוד לוריא נ"ע בפירושו על פרקי ר"א הגדול )היוצא שנת תרי"ב( דף קכ"ו ע"ב שמדבר מנס יהושע שמש בגבעון דם. שעמדו השמש והירח ל"ו שעות עד מוצאי שבת וז"ל ולכאורה מהך דהכא )דכיון שלא שקעה להם הלמה אף שידעו שכבר עברו הכ"ד שעות של ע"ש לא נחשב לשבת רק כיומא אריכתא של ע"ש הוא( יש קצת סמך לאותן מדינות הסמוכים לצירים אצלם חשך כמה ימים רצופין יום בלא לילה או לילה בלא יום הכל יהיה נחשב אצלם כיום או כלילה א´ )ודלא כהאומרים שראוי להם למנות כל כ"ד שעות ליום א´ וכשכלו ו"פ כ"ד שעות יקדשו השבת וכו´(: וכונתו דלא כהאומרים הוא עלי בספרי הנזכר. אשר כבר היה לפניו. כמו שהזכיר בפירושו היקר ג"כ כמה פעמים ספרי תבואות הארץ: והנה דעת הגאון המחבר שליושבי הצפון אשר להם משך כמה ימים וחדשים. וליושבי הצירים )אם היו נתישבים( ו´ חדשים רצופין או יום או לילה. שמשך הזמן ההוא נחשב כעת א´ או יום א´ או לילה א´: דבר זה כמעט אי אפשר לאמרו. ולקרבו אל הדעת. לאמר שלכל השנה לא יהיה כ"א ב´ עתים. יום א´ ולו כל דיני היום. ולילה א´ ולו כל דיני הלילה: ואמרתי דרך משל שאירע תקופת ניסן ביום שבת. שמרגע זה נראה ליושבי ציר הצפוני השמש ראשונה. ולא נעלם מעיניהם עד יום תקופת תשרי וא"כ לסבר´ הגאון ישבתו חצי שנה שבת. יום שכולו שבת. וליושבי ציר הדרומי שביו´ ההוא שאירע תקופת ניסן ביום שבת נעלם מעיניהם השמש מע"ש ההוא ולא יזכו לראותה עד יום תקופת תשרי יהיה להם חצי שנה ליל שבת. לילה שכולו שבת. והנה הוא ג"כ בגדר האפשרי שלדעה זאת יעברו שנים הרבה ולא ישבתו שבת א´. כי לדבריו הכל תלוי ביום תקופת ניסן ותשרי. ביום שתצא או שתבוא להם השמש. ומשך חצי שנה היום או הלילה אשר בו נופל תקופ´ ניו"ת. ויוכל להיו´ שעברו ד´ או ה´ שנים ולא יהי´ להם יום השבת: וראי´ שלו מנס יהושע אין המשל דומה לנמשל שם היה המעשה נסי שבכל העולם האריך והתמיד גלגל היומי כמה שעות. ובודאי שכל זמן שהם רואי´ השמש יום הוא והמלחמה היתה יום ערב שבת. והאריך להם היום ההו´ ל"ו שעות. ולמחרתו שבתו שבת כדרך כל השנה. ומעשה נס זה לא גרם בלבול בחשבון זמן הליכות הגלגלים. כי עמדו כל הגלגלים ע"פ הנס משך זמן ל"ו שעות. כמו שהזכיר התנא בלשונו מה עשה יהושע פשט ידו לאור השמש ולאור הירח ולאור הכוכבים והזכיר עליהם את השם ועמדו כל א´ וא´ ל"ו שעות עד מוצאי שבת. ע"כ. הנה פשט ידו גם לאור הכוכבים הכונה לכל הגלגלים. שכל הגלגלים עמדו עד משך שמן שכבר היה מוצ"ש אם היו הגלגלים הולכים כדרכם. ואח"כ עולם כמנהגו נוהג ולא היה שום חסרון או יתרון בחשבון מהלך הגלגלים ותקופות ומזלות. כ"א שיום ההוא עמדו הגלגלים זמן מה על משמרתם ולא זזו ממקומם: כדמיון כלי מורה השעות. שאיש א´ עושה תחבולה. שאצבע שמורה סימני ומספר השעות )צייגער( לא יזוז ממקומו זמן מה. ועם כל זה הכלי עושה פעולתו )די"א אוהר"ע געה"ט( ואחר זמן מה יניח שמורה סימני ומספר השעות ילך ויסבב כדרכו ומורה כמקדם כן הדבר שכל הגלגלים עמדו במקומם ומאירי´ כדרכם: אכן ליושבי הצפון שרואים השמש לפני עיניהם זמן רב. או בהיפך שנעלם ונסתר מהם זמן רב. אין הדעת סובל לומר שהם יחשבו כל משך הזמן ההוא לעת אחת. למה הדבר דומה למי שהושם בלילה בבור חשך ואפלה אשר לא רואה שם כלל ועיקר אור היום ומאור השמש וישב זמן רב שם. האמר נאמר שכל זמן שבתו שם לו דיני לילה. עולם כמנהגו נוהג סדר יום ולילה. כ"א לאנשים ההם סיבת מושבותם ותכונתם בשיפולי כדור הארץ. בציר או סמוך לו. עושה להם את כל אלה. שינוי זה יום ולילה ארוכים עד חצי שנה. ודאי הם מוכרחים לחשב חשבון יום ולילה לערך שהוא באמצע העולם. שהוא קו המשוה ודברים שכתבתי שם בספרי הנזכר הם ברורים ונכונים לכל מבין: ובסוף דבריו נראה שחזר הגאון המחבר מדעתו וכתב וז"ל שממעשה אשכבתא דרבי נזכר בירושלמי פי"ב דכתובות דתלי לון יומא עד שבאו לביתם. וצלו להם דג והדליקו את הנר ואח"כ קרא הגבר ושריין מציקין שמא חללו את השבת עד שיצאת ב"ק וכו´ משמע דאף דנקדה להם החמה מ"מ כיון שידעו שעברו כ"ד שעות של יום ו´ יש לחוש לחילול שבת וכו´ ומעתה אלו שסמוכים לצירים אולי אפשר לדמותן להא דאשכבתא דרבי ג"כ עכ"ל. והוא כמו שכתבתי בספרי. והודה לדברי: וכענין זה אמרתי להפיק דעתי על הדבר ידוע שמסבבי כל כדור הארץ אם ילכו ויסעו דרך מזרחה בשובם אל מקומם. ימצא שיגרע להם יום א´. ואם בדרך משל לבני העיר יום ג´ להם )אם יחשבו ומוני´ הימים מידי יום ביומו כל ימי נסיעתם וסובבים את כל כדור הארץ( יום ב´. לפי שסבבו דרך המזרח וקדמו הם לזמן גלגל היומי סיבוב א´. ולכן יאחר להם שלם וחסר להם יום א´: וכן הדבר אם הם יסבבו דרך מערבה ימה. בשובם אל ביתם ימצאו שנוסף להם יום א´. לפי שהלכו ונסעו דרך מבוא השמש האחרו בזמן גלגל היומי סיבוב א´ ונוסף ויקדם להם יום שלם: ואם לבני מקום צאתם יום ג´ להם יום ד´: ואם אירע כן לב´ אנשים אשר מבני ישראל המה שיצאו מעיר א´ לסבב את כל כדור הארץ. כ"א זה פונה מזרחה וזה ימה. ואחר זמן שבו שניהם ביום א´ מדרכם העירה אל מקום צאתם. ומצאו שלבני העיר הוא בדרך משל יום ש"ק ולאיש המזרח יום ההוא ערב שבת. ולמערבי הוא ממחרת השבת יום א´ בשבוע. ויש לחקור אימתי ישבתו ב´ האנשים האלה. אם כבני העיר. או כל אחד ואחד לפי חשבונו: אין ספק בדבר שהם ישבתו כבני העיר והמדינה. ולא ישגיחו על חשבון ימיהם. ואף שנוסף או נגרע להם יום שלם אולם לא נרגש ולא נודע להם הוספה או גרעון יום ההוא כ"א בכל מרחק 15 מעלות נוסף או נגרע להם שעה א´. ואם ילכו מהלך זה )של 15 מעלות( בדרך משל במשך כ´ יום. נחסר או נוסף להם בכל יום 3 דקות )מינוטין(. וכן הדבר כל משך זמן נסיעתם. שבכל מרחק מהלך 15 מעלות הפרש שעה א´. ולא יבחינו ולא ירגישו מאומה עד בואם וישובו העירה מקום צאתם שהוא ע"פ הרוב אחר זמן כמה שנים )ואם הוא אחר זמן 3 שנים יעלה בדרך כלל בכל יום הפרש /13 1 דק( נמצא ההפרש יום שלם. ואין ספק שלא נשגיח על יום זה שלא נודע להם ולא ירגישו אותו: וכזה אירע לי בנסעי מעיר נויאר"ק במדינת אמריקה לעיר ליורפו"ל במדינת בריטניה והיה תחת ידי ב´ כלים מורי השעות )אוהרע"ן( א´ הנחתי לסבב כדרכו. ולא תקנתיו ע"פ שעות היום. והשני סבבתי בכל יום ע"פ חשבון האופק ר"ל שברגע חצות היום ממש. יורה שעת 12 ומצאתי וראיתי שמידי יום ביומו מאחר כלי הראשון איזהו דקים מכלי ב´. והסיבה היתה שנתרחקתי מידי יום ביומו מאופק עיר נויאר"ק אשר עליו מורה הכלי הא´ לרוח היום לצד מזרח. והכלי השני מורה על אופק מקום תכונתו בלב הים. ועל ידי תחבולה זאת ידעתי מידי יום ביומו בחצות היום כמה התרחקנו מעיר נוויאר"ק וכמה התקרבנו לעיר ליורפו"ל וכל מה שיתרבה ויתגדל ההפרש בין ב´ כלי מורי השעות ידעתי כי קרובים אנחנו למדינת בריטניא. ר"ל קרבנו הרבה מאוד לצד מזרח. עד בבואנו לעיר ליורפו"ל היה בכלי השני המורה על האופק תכונתנו חצות היום ממש. ובכלי הא´ היה בערך /12 8 ג´ שעות וחצי קודם חצות ומוכח שבעיר נויאר"ק יאחר זמן /12 3 מעיר ליורפו"ל )א( ואם בא בדרך משל איש מקצה מערב אמריקה ממדינת קאלפארני ובידו כלי מש"ע שהניח לסבב מיום צאתו משם ובהגיע לעיר ליורפו"ל שם שעת 6 בשחרית עת צאת השמש. וכלי אשר לו מור´ חצות הלילה ומוכח שבקאליפארני ברגע ההיא חצות הלילה. ודאי לא ישגיח על כלו. לאמר חצות הלילה הוא. כן הדבר בהגיע המסבב כל כדור הארץ לעיר מקום צאתו ביום שבת ולפי חשבונו ע"ש או מחרת שבת הוא. לא ישגיח על חשבונו. וישבות עם בני המדינה. ואין אנחנו חושבין יום ההוא הוספה או גרעון ממש. כ"א נאמר שבמשך זמן סבובו כל כדה"א יאריך או יקצר זמן הגלגל בערך משך זמן יום א´. כמו נס יהושע הנ"ל שהתמיד ויאריך היום ההוא ל"ו שעות. לא שנאמר שנוסף בחשבון מהלך תקופות ומזלות על ידי יום וחצי )א(: )א( ידוע פליאת מעשה טיליגרא"ף אשר כעת יקימוהו גם בים אוקינוס בין בריטניה ובין אמריקה וברגעים אחדים ידעו בקצה חוט הברזל אשר שם באמריקה מה שלוחשים לו בקצהו פה במדינת בריטניה וכן בהיפך. ואז ימצא ע"פ המציאות והאמת שיודיעו דבר בעיר ליורפו"ל בדרך משל בחצות היום. וידעו שם באמריקה הדבר ההוא בשחרית יום ההוא כמעט ג´ שעות קודם חצות היום. כיודעי העתידות. טרם הם מדברים בליורפו"ל ישמעו וידעו באמריקה בחשבון עת ושעות היום. והדבר מסיבה הנזכרת. שאחר הזמן ושעות היום באמריקה ממדינת בריטניה 3 ועד 6 שעות כאמור והבן: )א( בתשובת הרדב"ז חלק א´ שאלה ע"ו על ענין שיש חילוק בענין שבת בין שוכני מזרח לשוכני מערב. כתב וז"ל עוד ראיה שהרי שבת ניתן במרה. וממרה לא"י יש קצת חילוק שהרי מרה לדרום וא"י לצפון נמצא שלא היתה השבת מצומצמת בין מרה לא"י עכ"ל: במכ"ת לא ידעתי כונתו איך שייך לעניננו. לקדימה ואיחור הזמן ושעות היום. צפון ודרום והיה ראוי לאמר שהרי מרה למערב. וא"י למזרח וכן היא המציאות. לא דרום וצפון. אף שהוא אמת שא"י לצפון מרה. אכן לקדימה ואיחו´ לא שייך צו"ד כ"א מזומ"ע: |
 |
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
 |
 |