ב"ה
מפת ארץ ישראל של המחבר דברי יוסף
תשובות מירושלים
מהדורה שנדפסה
על ידי המחבר
בשנת ה'תרכ"ב
בירושלים

הרב יהוסף שווארץ
מחבר הספר "תבואות הארץ"

דיוקן עצמי של המחבר

תוכן השאלות

שאלה נושא דף
א אם יושבי עיר צידון תובב"א מחויבים לשמור ולעשות ב' ימי מועדים א
ב למה קוראים בירושלים תובב"א המגילה יום ט"ו דוקא- ובשאר ערים הקדושים בא"י קוראים ביום י"ד וביום ט" ה
ג בענין שיעור חמץ מיל א' י"ט
ד בדבר השאלה (ותן טל ומטר) גבול א"י כ"ח
ה הרואה עה"ק יפו תובב"א אם חייב לקרוע ל"א
ו ה' נהרגין בשבת – וסתירה בש"ס בענין ההוא ל"ב
ז חשבון זמן ק"ש דוקא מהנץ ועד השקיעה ולא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ל"ה
ח איךישמרו שבת יושבי צפון הרבה שהיום להם לפעמים יותר מכ"ד שעות ל"ז
ט מענין קשת ומענין לקיות המאורות ד מ
י ד' מצורעים שנשתלחו משומרון הלא שומרון אינו מוקפת חומה מזמן יהושע בן נון מ"א
י"א אם מברכין על פירות עבר הירדן המזרחי "על הארץ ועל פירותיה" או "על הפירות" מ"ג
י"ב בדבר פדיון מעשר שני בירושלים מ"ז
י"ג באור סוגית הש"ס (ראש השנה דף כ"ה') "ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה מ"ט
י"ד ביאור סוגית הש"ס (ראש השנה ל"ג:) "שיעור תקיעה כתרועה וכו' והתניא שיעור תרועה כג' שברים נ"ד
ט"ו א- בענין אם אילן שקמה בכלל סרק הוא
ב- ביאור לשון רש"י (במדבר ט"ז,ו') "ראה שלשת גדולה יוצאה ממנו
ג- בנוסח התפילה שהביא המדקדק רו"ה נ"ע בסידורו – "וכל הרשעה כעשן תכלה (בקמץ)" ולא בסגול
ד- לשון תוספות (במסכת נדה דף ט"ז:) בד"ה- "ואף ברי אותת שהוא שר המטר"
ה- לשון רש"י (מנחות דף ל:) בד"ה- "אף באמצע שיטה"
ו- בענין סוכות נגב"ך שמבאר המבאר ג' הוא גנבים
נ"ז
ט"ז ביאור לשון רש"י (מועד קטן דף ט"ו:) בד"ה- וביום בואו ביום טהרתו כתיב בכהן גדול ס"א
י"ז ביאור לשון תרגום יונתן בן עוזיאל בפסוק "ונתתם אותה אל אלעזר הכהן"- "ויבדיקנה בתמני סרי טריפין" ס"ג
י"ח מה הוא יחמור ס"ד
י"ט למה יתחיל גבול היום בדיני תוה"ק מעלות השחר ולא מהנץ החמה ולמה לא הדין כן בסוף היום שיש לנו בין השמשות ס"ה
כ ביאור לשון ר' יהודא בסוגית "פיטום הקטורת אם כמדתה כשרה לחצאין" ע
כ"א בדבר ר' גמליאל דיבנה אימתי היה ואיך הקריב קרבן פסח ע"ג
כ"ב בסוגיה (סנהדרין דף י"ב:) רשבי"א משום ר"ש מפני שהישיאן את ישראל לעשות פסח שני – הלא מקרא מפורש (דבהי"ב ל' כ"א) "ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלים את חג המצות ז' ימים" ופ"ש אינו נוהג אלא יום א' ע"ז
כ"ג מי שרואה ערוה דרך מראה (שפיעגל) אם אסור לקרוא ק"ש כנגדו פ
כ"ד גר שמל ולא טבל אם לו דין גוי שאסור לשבות בשבת מלעשות מלאכה פ"ג
כ"ה ביאור לשון רש"י (מנחות דף פ"ח:) "אי מצורע חוץ הוא כל מעשיו בשער ניקנור ולא בעזרה" פ"ו
כ"ו א- ביאור סוגית הש"ס (בע"ז דף כ"ז:) "מנין לעולת נקבה שהיא כש כשרה בבמת יחיד שנאמר "ויקח שמואל טלה אחד וג"ו" ויעלה כת כתיב"
ב- לשון הברטנורה (פסחים פ"ד) מ"ה שהלילה הולך אחר היום
ג- בלשון המסורה "וקוי וחד וקויי"
ד- בלשון הכתובה שכותבין "כתובת' דא ותוספת' דין" לשון זכר הלא תוספת לשון נקיבה הוא
ה- מה שנוהגין ביום המילה שבבה"כ שהמוהל והקהל מחלקין סי ומפסיקין באמצע הפסוקים
ו. כונת מסכת סופרים (פרק י"ז הלכה ז')"וי"א שאין מפטירין ונהגו בו העם "
פ"ח
כ"ז פירש לשון הרמב"ם בפירושו על המשנה במסכת מנחות בענין בית חוניו ונאספו עליו כת שקוראים קבטצר מי הם? צ"ג
כ"ח ביאור לשון הש"ס (מגילה כ"ח')"אם נאמר כבש למה נאמר אחד" צ"ה
כ"ט ביאורלשון רש"י (במסכת מנחות דף נ')בסוגית במה דברים אמורים שלא נתחנך המזבח אבל נתחנך המזבח אפילו ראשון בה"ע ק"ב
ל אם מותר לכתחלה להקדים תפילת מוסף קודם תפילת שחרית ק"ו
ל"א ביאור לשון הש"ס (יומא כ') "מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה שנמסר ברקיע" ק"ט
ל"ב בדברי אתרוגי אמעריקא שהם משונים הרבה אם כשרים הם? קי"א
ל"ג אם מותר ישראל לעסוק בדפוס של היונים הערלים קי"ד
ל"ד איש אחד לו לב רך וטוב ונותן צדקה בשמחה ואיש אחר לב רע קשה כברזל ואכזר ועכ"ז כובש יצרו ונותן צדקה איזהו גדול קכ"ג
ל"ה אם יש תיקון לברך ברכה שהיא ספק' לאמרה בלשון העמים בלא הזכרות השם ממש כ"א בלשון הכינוים אם יצא ידי חובה בזה קכ"ה
ל"ו כיצד ואיך על ידי שאלת חכם יפטור אדם ממיתה קכ"ז
ל"ז בתרגום שני נמנו דורות משפחות מרדכי עד יעקב והם מ' ודורות ומשפחות המן עד עשו הם ך' מה הוא הסיבה קכ"ח
ל"ח בדבר מהלך יום א' י' פרסאות לענין אבלות ב"מ אם מהלך דרך אייזעבאהן שמשך ג' שעות הוא מהלך י' פרסאות איך נחשב קכ"ח
ל"ט בענין חלזון בלשון רש"י (סנהדרין דף צ"א') ק"ל
מ בדבר אדני שדה ע"פ פירוש הירושלמי (כלאים פ"ח מ"ה) קל"א
מ"א אם יום שמיני העצרת נחשב ועולה ליום א' בחשבון ז' ימי אבלות קל"ב
מ"ב שמנהג בא"י שהכהני' שנותני' להם יין ושכר תרומ' ותרומת מעשר רוחצין בהם שער ראשם וזקנם אם מותר לעשות כן? קל"ב
מ"ג אם מותר להתפלל כנגד תמונת וצורות אדם ועליו מכסה זכוכית קל"ג
מ"ד אם חל י"ז במרחשון ביום ב' אם יתענו היחידים ביום ההוא קל"ד
מ"ה אם בשנת העיבור סדר וזמן תענית הגשמים כמו בשנה פשוטה קל"ו
מ"ו בענין מי שקנה קרקע בא"י בזמן הזה אם הוא חייב מדאוריית' בתרומ"ע ק"מ
מ"ז ביאור לשון ספר יצירה רל"א שערים ב' אבנים בונות ב' בתים קמ"א
מ"ח בענין "וקראו לו זקני עירו" הן ולא שלוחן (יבמות מ"ד') קמ"א
מ"ט ביאור לשון הש"ס ולשון רש"י ש"יין סעיד" (ברכות ל"ה:) קמ"ב
נ חקירה איך יוכל אלי' הנביא לבא לברית מילה בשבת הלא תחומין למעלה מעשרה קמ"ד
נ"א חקירה בענין כרת הלא רואים אנחנו שעוברים אנשים על כריתות ועודם חיים קמ"ה
נ"ב על המנהג שנותנים ג' מטבעות בפורים לשם מחצית השקל קמ"ו
נ"ג מה הוא כרם ביבנה קמ"ז
נ"ד חקירה על דבר יצר הרע ויצר הטוב קמ"ז
נ"ה על דבר המנהג באיזהו קהלות להרבות בתפילות מנין אחר מנין וכבר שמע המנין השני קדושה וברכו ממנין א' קמ"ח
נ"ו ביאור הסוגי' ריש מסכ' סוכה "עד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה" ק"נ
נ"ז בספר של"ה הובאה תפילה אחת מיוסדת בשם טביומי ונזכר בה עם יושר עקרים שלש עשרה מוכח שקבלה בידם י"ג עקרים מימי רב טביומי קנ"ה
נ"ח איש א' הלך מחברון לצפת ועבר בדרכו דרך ירושלים שכם טברי' אם מחויב לברך ברכת הגומל במקומות אלו או עד שיגיע למחוז חפצו צפתה קנ"ה
נ"ט פירוש שם מורי'שקא קנ"ז
תוספות ותיקונים קנ"ט
הוספות ותיקונים פרי תבואה ופרדס ק"ס
איזה לשונות מתלמוד בבלי קס"ב
איזהו לשונות מתלמוד ירושלמי קס"ג
הברת האשכנזים קס"ו
ר' אליעזר הקליר קס"ז
תיקון שגיאות סוף

בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים
הממשיכים בדרכו של זקנינו .

בני המשפחה :
· מיכל רוזנמן .
· ישראל שורץ .
· עופרה אדלשטיין .
· נעמי טויבר .
.... · שולמית קרויזר .
· אליעזר שורץ .
· יוסף שורץ .



לקודם תוכן ממשיך
לכל ספרי רב יהוסף שוורץ
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם


לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם