| שאלה
|
נושא |
דף |
|
א |
אם יושבי עיר צידון תובב"א מחויבים לשמור ולעשות ב' ימי מועדים
|
א
|
|
ב |
למה קוראים בירושלים תובב"א המגילה יום ט"ו דוקא- ובשאר ערים הקדושים בא"י קוראים ביום י"ד וביום ט"
|
ה
|
|
ג |
בענין שיעור חמץ מיל א'
|
י"ט
|
|
ד |
בדבר השאלה (ותן טל ומטר) גבול א"י
|
כ"ח
|
|
ה |
הרואה עה"ק יפו תובב"א אם חייב לקרוע
|
ל"א
|
|
ו |
ה' נהרגין בשבת – וסתירה בש"ס בענין ההוא
|
ל"ב
|
|
ז |
חשבון זמן ק"ש דוקא מהנץ ועד השקיעה ולא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים
|
ל"ה
|
|
ח |
איךישמרו שבת יושבי צפון הרבה שהיום להם לפעמים יותר מכ"ד שעות
|
ל"ז
|
|
ט |
מענין קשת ומענין לקיות המאורות ד
|
מ
|
|
י |
ד' מצורעים שנשתלחו משומרון הלא שומרון אינו מוקפת חומה מזמן יהושע בן נון
|
מ"א
|
|
י"א |
אם מברכין על פירות עבר הירדן המזרחי "על הארץ ועל פירותיה" או "על הפירות"
|
מ"ג
|
|
י"ב |
בדבר פדיון מעשר שני בירושלים
|
מ"ז
|
|
י"ג |
באור סוגית הש"ס (ראש השנה דף כ"ה') "ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה
|
מ"ט
|
|
י"ד |
ביאור סוגית הש"ס (ראש השנה ל"ג:) "שיעור תקיעה כתרועה וכו' והתניא שיעור תרועה כג' שברים
|
נ"ד
|
|
ט"ו |
א-
בענין אם אילן שקמה בכלל סרק הוא
ב-
ביאור לשון רש"י (במדבר ט"ז,ו') "ראה שלשת גדולה יוצאה ממנו
ג-
בנוסח התפילה שהביא המדקדק רו"ה נ"ע בסידורו – "וכל הרשעה כעשן תכלה (בקמץ)" ולא בסגול
ד-
לשון תוספות (במסכת נדה דף ט"ז:) בד"ה- "ואף ברי אותת שהוא שר המטר"
ה-
לשון רש"י (מנחות דף ל:) בד"ה- "אף באמצע שיטה"
ו-
בענין סוכות נגב"ך שמבאר המבאר ג' הוא גנבים
|
נ"ז
|
|
ט"ז |
ביאור לשון רש"י (מועד קטן דף ט"ו:) בד"ה- וביום בואו ביום טהרתו כתיב בכהן גדול
|
ס"א
|
|
י"ז |
ביאור לשון תרגום יונתן בן עוזיאל בפסוק "ונתתם אותה אל אלעזר הכהן"- "ויבדיקנה בתמני סרי טריפין"
|
ס"ג
|
|
י"ח |
מה הוא יחמור
|
ס"ד
|
|
י"ט |
למה יתחיל גבול היום בדיני תוה"ק מעלות השחר ולא מהנץ החמה ולמה לא הדין כן בסוף היום שיש לנו בין השמשות
|
ס"ה
|
|
כ |
ביאור לשון ר' יהודא בסוגית "פיטום הקטורת אם כמדתה כשרה לחצאין"
|
ע
|
|
כ"א |
בדבר ר' גמליאל דיבנה אימתי היה ואיך הקריב קרבן פסח
|
ע"ג
|
|
כ"ב |
בסוגיה (סנהדרין דף י"ב:) רשבי"א משום ר"ש מפני שהישיאן את ישראל לעשות פסח שני – הלא מקרא מפורש (דבהי"ב ל' כ"א) "ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלים את חג המצות ז' ימים" ופ"ש אינו נוהג אלא יום א'
|
ע"ז
|
|
כ"ג |
מי שרואה ערוה דרך מראה (שפיעגל) אם אסור לקרוא ק"ש כנגדו
|
פ
|
|
כ"ד |
גר שמל ולא טבל אם לו דין גוי שאסור לשבות בשבת מלעשות מלאכה
|
פ"ג
|
|
כ"ה |
ביאור לשון רש"י (מנחות דף פ"ח:) "אי מצורע חוץ הוא כל מעשיו בשער ניקנור ולא בעזרה"
|
פ"ו
|
|
כ"ו |
א- ביאור סוגית הש"ס (בע"ז דף כ"ז:) "מנין לעולת נקבה שהיא כש כשרה בבמת יחיד שנאמר "ויקח שמואל טלה אחד וג"ו" ויעלה כת כתיב"
ב- לשון הברטנורה (פסחים פ"ד) מ"ה שהלילה הולך אחר היום
ג- בלשון המסורה "וקוי וחד וקויי"
ד- בלשון הכתובה שכותבין "כתובת' דא ותוספת' דין" לשון זכר הלא תוספת לשון נקיבה הוא
ה- מה שנוהגין ביום המילה שבבה"כ שהמוהל והקהל מחלקין סי ומפסיקין באמצע הפסוקים
ו. כונת מסכת סופרים (פרק י"ז הלכה ז')"וי"א שאין מפטירין ונהגו בו העם "
|
פ"ח
|
|
כ"ז |
פירש לשון הרמב"ם בפירושו על המשנה במסכת מנחות בענין בית חוניו ונאספו עליו כת שקוראים קבטצר מי הם?
|
צ"ג
|
|
כ"ח |
ביאור לשון הש"ס (מגילה כ"ח')"אם נאמר כבש למה נאמר אחד"
|
צ"ה
|
|
כ"ט |
ביאורלשון רש"י (במסכת מנחות דף נ')בסוגית במה דברים אמורים שלא נתחנך המזבח אבל נתחנך המזבח אפילו ראשון בה"ע
|
ק"ב
|
|
ל |
אם מותר לכתחלה להקדים תפילת מוסף קודם תפילת שחרית
|
ק"ו
|
|
ל"א |
ביאור לשון הש"ס (יומא כ') "מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה שנמסר ברקיע"
|
ק"ט
|
|
ל"ב |
בדברי אתרוגי אמעריקא שהם משונים הרבה אם כשרים הם?
|
קי"א
|
|
ל"ג |
אם מותר ישראל לעסוק בדפוס של היונים הערלים
|
קי"ד
|
|
ל"ד |
איש אחד לו לב רך וטוב ונותן צדקה בשמחה ואיש אחר לב רע קשה כברזל ואכזר ועכ"ז כובש יצרו ונותן צדקה איזהו גדול
|
קכ"ג
|
|
ל"ה |
אם יש תיקון לברך ברכה שהיא ספק' לאמרה בלשון העמים בלא הזכרות השם ממש כ"א בלשון הכינוים אם יצא ידי חובה בזה
|
קכ"ה
|
|
ל"ו |
כיצד ואיך על ידי שאלת חכם יפטור אדם ממיתה
|
קכ"ז
|
|
ל"ז |
בתרגום שני נמנו דורות משפחות מרדכי עד יעקב והם מ' ודורות ומשפחות המן עד עשו הם ך' מה הוא הסיבה
|
קכ"ח
|
|
ל"ח |
בדבר מהלך יום א' י' פרסאות לענין אבלות ב"מ אם מהלך דרך אייזעבאהן שמשך ג' שעות הוא מהלך י' פרסאות איך נחשב
|
קכ"ח
|
|
ל"ט |
בענין חלזון בלשון רש"י (סנהדרין דף צ"א')
|
ק"ל
|
|
מ |
בדבר אדני שדה ע"פ פירוש הירושלמי (כלאים פ"ח מ"ה)
|
קל"א
|
|
מ"א |
אם יום שמיני העצרת נחשב ועולה ליום א' בחשבון ז' ימי אבלות
|
קל"ב
|
|
מ"ב |
שמנהג בא"י שהכהני' שנותני' להם יין ושכר תרומ' ותרומת מעשר רוחצין בהם שער ראשם וזקנם אם מותר לעשות כן?
|
קל"ב
|
|
מ"ג |
אם מותר להתפלל כנגד תמונת וצורות אדם ועליו מכסה זכוכית
|
קל"ג
|
|
מ"ד |
אם חל י"ז במרחשון ביום ב' אם יתענו היחידים ביום ההוא
|
קל"ד
|
|
מ"ה |
אם בשנת העיבור סדר וזמן תענית הגשמים כמו בשנה פשוטה
|
קל"ו
|
|
מ"ו |
בענין מי שקנה קרקע בא"י בזמן הזה אם הוא חייב מדאוריית' בתרומ"ע
|
ק"מ
|
|
מ"ז |
ביאור לשון ספר יצירה רל"א שערים ב' אבנים בונות ב' בתים
|
קמ"א
|
|
מ"ח |
בענין "וקראו לו זקני עירו" הן ולא שלוחן (יבמות מ"ד')
|
קמ"א
|
|
מ"ט |
ביאור לשון הש"ס ולשון רש"י ש"יין סעיד" (ברכות ל"ה:)
|
קמ"ב
|
|
נ |
חקירה איך יוכל אלי' הנביא לבא לברית מילה בשבת הלא תחומין למעלה מעשרה
|
קמ"ד
|
|
נ"א |
חקירה בענין כרת הלא רואים אנחנו שעוברים אנשים על כריתות ועודם חיים
|
קמ"ה
|
|
נ"ב |
על המנהג שנותנים ג' מטבעות בפורים לשם מחצית השקל
|
קמ"ו
|
|
נ"ג |
מה הוא כרם ביבנה
|
קמ"ז
|
|
נ"ד |
חקירה על דבר יצר הרע ויצר הטוב
|
קמ"ז
|
|
נ"ה |
על דבר המנהג באיזהו קהלות להרבות בתפילות מנין אחר מנין וכבר שמע המנין השני קדושה וברכו ממנין א'
|
קמ"ח
|
|
נ"ו |
ביאור הסוגי' ריש מסכ' סוכה "עד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה"
|
ק"נ
|
|
נ"ז |
בספר של"ה הובאה תפילה אחת מיוסדת בשם טביומי ונזכר בה עם יושר עקרים שלש עשרה מוכח שקבלה בידם י"ג עקרים מימי רב טביומי
|
קנ"ה
|
|
נ"ח |
איש א' הלך מחברון לצפת ועבר בדרכו דרך ירושלים שכם טברי' אם מחויב לברך ברכת הגומל במקומות אלו או עד שיגיע למחוז חפצו צפתה
|
קנ"ה
|
|
נ"ט |
פירוש שם מורי'שקא
|
קנ"ז
|
|
|
|
|
|
|
תוספות ותיקונים
|
קנ"ט
|
|
|
הוספות ותיקונים פרי תבואה ופרדס
|
ק"ס
|
|
|
איזה לשונות מתלמוד בבלי
|
קס"ב
|
|
|
איזהו לשונות מתלמוד ירושלמי
|
קס"ג
|
|
|
הברת האשכנזים
|
קס"ו
|
|
|
ר' אליעזר הקליר
|
קס"ז
|
|
|
תיקון שגיאות
|
סוף
|